בזמנו התקיפו את "נביאי הזעם" שזירזו את היהודים שחששו שהיטלר יקיים את דבריו, לצאת מאירופה. אחר כך הכו תוקפים אלה "על חטא" על שלא שמעו להם.
האם ובמה שונה המצב היום?
אמנון יצחק היה כאן בניו יורק וניצל את המצב הזה לשם מטרתו לאיים עם גוג ומגוג על היהודים שלא "חוזרים בתשובה" לדעתו. הארגון שלו הפיק וידיאו של הכנס שלו עם המחשות. איני רוצה להתייחס כאן בקטע הזה אם ראוי לאיים ולנצל ככה את המצב ואם בכלל התשובה לה הוא מטיף היא ראויה.
אני רוצה להתייחס לנקודות המועלות שם על מגמתה של אירן ועל הנראה שלעולם לא כל כך איכפת שואה שנייה. האם המצב היום שונה? האם הבדל החוסן שבין משטר היטלר למשטר אחמדניג'אד מצדיק את הרוגע או שמא מדובר באותה בת יענה.
התעוררתי לאשכול הזה ע"י חבר מישראל ששלח לי את הקליפ עם הערה: "אולי הגיע הזמן לצאת את הארץ?"
נשלח ב-23/1/2009 10:43
מצד אחד הנשק היום מאיים יותר אבל מצד שני יכולת הבריחה טובה יותר.
נשלח ב-23/1/2009 11:04
_________________
בברכה
נשלח ב-23/1/2009 11:07
תירגום -
כשסבי עזב את אירופה בשנת 1935 היה מודעות גרפיטי על כל הקירות האומרות:
יהודים, לכו לפלסטינה
ועכשיו כשאני מבקר באירופה, הן אומרות:
יהודים, צאו מפלסטינה
_________________
בברכה
נשלח ב-23/1/2009 11:35
קודם כל, ההבדל הוא שיש מצוות ישוב א"י. אין שום עניין לשבת בגרמניה פרט לנוחות (שאיני מזלזל בה), משא"כ בא"י. על כיבוש הארץ יש למסור נפש (כדברי המנ"ח הידועים), אף שכמובן פיקו"נ ציבורי שאני.
