זה לא העניין של שקר, זה העניין של ערכם של חיי אדם.
בעוד שאנחנו אמונים על "מוטב שיטלנו מי שנתנה ואל יחבול הוא בעצמו" הרי שבעיניהם חייו של חולה סופני אינם חשובים כ"כ בפרט כשהם יכולים "להציל" מישהו אחר.
השאלה של הארכת חיים במצב סופני היא חשובה ביותר, כלומר כשיש מצב שחולה אין לו תקוה והוא סתם צורך משאבי מערכת ללא תועלת. האם יש טעם או חובה להאריך את ימיו או שאפשר בשלב מסוים פשוט להוריד את השלטר.
מזה נגזרת ההתייחסות הכללית לנושא, כלומר סולם הערכים של הרופאים שונה לחלוטין משל היהדות.
אני רק העלתי את הנושא של המדרון החלקלק כהמחשה למה יכולה סוגיית קצירת האיברים להגיע אליו.
בכ"א ההלכה בנושא זה אינה ברורה, האם באמת מות הלב הוא הקובע או שרק בימים עברו כשלא היו יכולים לדעת מתי מת גזע המוח, השתמשו בסימן חיצוני של הפסקת הנשימה ופעולות הלב. ובאמת מות גזע המוח הוא המוות האמיתי. מרבני דורנו לא נמצא תשובה ברורה בגלל שהם לא מסוגלים לחשוב מעבר לשו"תי הדור הקודם. והדברים עתיקים.
שאלה נוספת, כידוע המת אסור בהנאה. האם מותר לקחת איברים של מת לצורך השתלה, ומה אם ההשתלה יכולה לשפר את איכות חייו של המושתל, אבל זה לא פיקו"נ האם במצב כזה יהיה מותר לקחת איברים מן המתים?
שאלה נוספת האם כשהסיכוי להצלחת ההשתלה הוא לא מאוד גדול, האם אנחנו לא מסכנים בעצם את המושתל? ומכיון שכיום המצב טוב בהרבה מהמצב של לפני 20 ו30 שנה האם הרבנים שאסרו אז, היו מתירים כיום?
 |
|
|
