| נשלח ב-28/1/2009 22:00 |
|
| |
הרב ר' יעקב יוסף זצוק"ל רב הכולל
אשמח מאד אם אפשר לקבל פרטים אודות הרב הק' רבי יעקב יוסף זצוק"ל רב הכולל בניו יארק, פרטים ביגרופיים, תולדות, יוצאי חלציו, ובפרט אם יש ספרים שהשאיר אחריו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 22:08 |
|
| |
י"ד אייזנשטיין, אוצר זכרונותי (אינני זוכר עמוד. חפש בתוכן);
יעקב מרק, במחיצתם של גדולי הדור 120-123;
הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר כרך ב 295-310;
קפלן, הרב יעקב יוסף, הרב הכולל ליהודי ניו-יורק : היבטים חדשים, HUCA 67 (1996) א-מג;
גולדברג, קבלת הפנים לרב יעקב יוסף בעיתון הניו יורקי ביידיש "פאלקסאדוואקאט"..., חוליות 10 (2006) 261-273;
ללא ספק דמות טראגית.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 22:14 |
|
| |
תודה על הראשי פרקים, איפוא אפשר למצוא יותר פרטים באינטרנט
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 22:25 |
|
| |
הרי איזה תמצית הרשומה עמי מפאת עיסוקי בענייני תפוצה זו, וכמדומני שבתור שכזו היא ממצה למדי:
הרב יעקב ב"ר דוב יוסף נולד בקרוז תר"א. למד בוולוז'ין, בה התפרסם בכשרונותיו, התחבב על ראש הישיבה - הנצי"ב, ונודע בכינוי "יעקל'ה חריף" בהמשך התקרב מאד אל רבי ישראל סלנטר, ובמחיצתו גיבש את קומתו המוסרית, ונודע לדרשן רב כישרון. רבנותו הראשונה היתה בעיירה וילון, בה הקים גם ישיבה לצעירים. משם עבר לכהן כרבה של יורבורג, ומאוחר יותר נתמנה לרב העיירה זאגר חדש (וכן נקרא בהמשך "הרב יעקב חריף מזאגר"). בשנת תרמ"ד, לאחר התמנותו של הרידב"ז לרבה של סלוצק, החליפו הרב יעקב יוסף כמורה צדק ומגיד מישרים דווילנא. בשנת תרמ"ח הוציא בווילנא את ספרו "לבית יעקב" דרושים עה"ת, ב' חלקים, ובסוף אותה שנה הגיע לארצות הברית בהזמנת 'אגודת הקהילות' ונתמנה לרב הכולל הראשון של ניו יורק וקהילותיה. בתפקיד זה נלחם לבסס את חיי התורה ברחבי האזור, למול מתנגדים שקמו עליו והצרו את צעדיו, ואף הקים ישיבה בשם "עץ חיים" - שהיתה בזמנו הישיבה כמעט היחידה בכל אמריקה. הקשיים המרובים עמהם התמודד, והאויבים המרובים שנלחמו בו, גרמו לדרדור מצב בריאותו, ולבסוך נחלה במחלה קשה ונפטר בתרס"ב, בגיל שישים ואחת בלבד. לזכרו הוקמה בניו יורק הישיבה המפורסמת "ישיבת רבנו יעקב יוסף", ע"י הרב שמואל יצחק אנדרון.
דיווחים רבים מספרו שבהלווית הרב יעקב יוסף השתתפו מאה אלף איש (!). גם אם מספר זה מוגזם כנראה, יש בו כדי להעיד על ההערכה העממית הגדולה כלפיו - ויותר מכך, על חרטת חלק אנשי ניו יורק על שמיררו את חייו, וכן על המקום הייחודי וחסר התחליף שמילא באמריקה של אותם שנים, כרב הגדול היחיד שנמצא בה.
ציטרון כבר הזכיר את דברי אייזנשטיין, ב"אוצר זכרונותי" עמ' 252-271, המספר באריכות רבה ומעניינת מאד על ההיסטוריה של תפקיד 'הרב הכולל' ואגודת הקהילות בניו יורק, ועל בחירתו של הרב יעקב יוסף לרב הכולל של ניו יורק, ועל הסיבות לדרדור מעמדו. אציין משם כמה מן הדברים הנוגעים לענייננו, עם כמה הערות שלי בסוגריים, שרשמתיהן בעבר:
1. כפי שמספר אייזנשטיין, הרב הראשון שנתמנה בניו יורק למשרה רשמית, בקהילה כלשהי, היה כנראה הרב אברהם יוסף אש, שנתמנה לקהילת "בית המדרש הגדול" - הקהילה האורתודוקסית הגדולה ביותר בניו יורק דאז - בשנת תר"ך. אמנם לא היתה לו סמיכה, אך "על פי הנסיון נעשה בקי בהוראה ויודע בטיב גיטין וקידושין". ואף שנסיונותיו לסדר את השחיטה עוררו עליו את חמת השוחטים והקצבים, מכל מקום "יפה היה כחו בעיני ההמון כרב כללי".
באמצע כהונתו של הרב אש נכנס בגבולו הרב משה אהרן אהרונזון, שבאירופה היה דרשן במיר וקהילות נוספות; (כפי שכותב אודותיו במקו"א אברהם הפטרמן, "הרב החדש אמנם עלה בהרבה על הרב אש בתורה ובחכמה, אבל במקום לסייע... לגלג עליו וקנטרו בדברים, והכניס על ידי כך פירוד וקנאה במחנה החרדים"). מאוחר יותר עזב הרב הנ"ל לקליפורניה ואח"כ לארץ ישראל.
2. אייזנשטיין מספר שהרעיון למנות 'רב הכולל' לכל הקהילות בניו יורק עלה בתרל"ז, בני העיר לא הסתפקו ברב אש הן מפני שהיה חסיד (?) והן מפני ש"לא היה רב קבוע כי התהפך מסבות הזמן - מרב לסוחר ומסוחר לרב וחוזר חלילה", וכן עורר במעשיו את התנגדות הלמדנים ויודעי התורה "אשר לפחיתות כבודם חשבו להכנע ולציית לרב אשר לא ירוממו ערכו" - וכך החלו נציגי קהילת "בית מדרש הגדול" בפעולות כדי להביא את אחד מגאוני אירופה. בתרל"ט ניסו לשכנע את המלבי"ם לבוא, אך הוא לא התרצה לכך, והיוזמה התעכבה כמה שנים. בתרמ"ה לערך הועלה הרעיון להביא לניו יורק את הרב צבי הירש רבינוביץ, בן הגרי"א ספקטור - דבר שזכה לתמיכת הרב יעקב ליפשיץ מזכיר הגריא"ס, שהחל להיות מעורב בעניין ולהשתדל עליו אצל גדולי אירופה.
3. באמצע שנת תרמ"ז נפטר הרב אש, ופטירתו זירזה את המאמצים לבחירת רב הכולל. כך כתב הרב ליפשיץ במכתב מאלול תרמ"ז: "זה איזה שנים אשר הרבה רבנים גדולי הדור הדואגים בעד עמם ותורתם החלו לשים השקפתם ע"ד אחינו בני רו"פ באמעריקא וכו', בראותם כי חיי אחינו באמרעריקא נוגעים ומצטרפים בחיי החמרי והדתי של אחינו פה... וביחס טהרת קדושת המשפחה בנוגע לקדושין וגיטין שנעשו ע"י מורים פסולים וע"ה, ה' ירחם, וכמו כן בכשרות וטריפות ודיני נדה... לתכלית הקדוש הזה עשו הרבנים הגאונים שיחיו שלוש אסיפות לפני שנתיים (תרמ"ה)... והנה בראשית הקיץ הזה באו הרבנים הגאונים לכלל החלט, אחרי שמעם מפטירת הרה"ג וכו' אברהם יוסף אש זצ"ל...".
שבועות ספורים לאחר פטירת הרב אש נערכה בניו יורק אסיפה כללית, ובו הוסכם לראשונה על ייסוד אגודת קהילות שתאחד את כל הקהילות האורתודוקסיות שהיו אז בניו יורק - שש עשרה במספר - לאיגוד משותף שינוהל על ידי ועד נבחר. בתחילת תרמ"ח נתמנו ראשי האגודה, קיבלו רשיון ממשלתי להפעלתה וכתבו את "תקנות אגודת הקהלות באמריקא" (שם יומרני מעט היות שמדובר בקהילות ניו יורק בלבד - הגם שלא היו הרבה מדי קהילות אורתודוקסיות בשאר הארץ; בכל אופן מפני שם זה יש שסברו שהרב יעקב יוסף כדלהלן היה הרב הראשי של אמריקה כולה...). אחד הפרקים בתקנות עסק בבחירת "הרב הכללי",
4. אייזנשטיין מספר שרוב נציגי הקהילות התייחסו אל התקנות וניסוחן כטפל, והיעד החשוב ביותר עבורם היה בחירת רב הכולל. בהתאם לכך, עוד לפני ייסוד אגודת הקהילות, בשלהי תרמ"ז, שלח הועד אגרות לרבים מגדולי אירופה: הגריא"ס, לרבי עזריאל הילדסהיימר, ר' יוסף דוב סולובייצ'יק, ר' חיים ברלין, ר' אליהו חיים מייזל, ר' יעקב יוסף ועוד רבנים - וביקש מהם לסייע לבחירת רב ראשי ראוי לניו יורק, תוך "רמיזה קלה" כלשון אייזנשטיין "שאם יאות אחד מהם לקבל על עצמו את המשרה הזאת יפיק רצון מהאגודה".
באב תרמ"ז החזיר להם הגריא"ס תשובה ובה בירך אותם על יוזמתם: "ומאד הנני שבע רצון מן הבשורה הטובה אשר יש להם תקוה נאמנה לאחד את הקהלות של אחינו בני רו"פ ולקחת להם רב כללי בנויארק, כי הלא כל יסוד אמונתנו ותורתנו הק' הוא רק האחדות, ועל ידי האחדות ורב כללי גאון בתורה וביראה וחכמה יש תקוה בעז"ה לרומם את קרן התורה והיהדות גם באמעריקא". ברוח זו השיבו גם שאר הרבנים.
5. כשהגיע הדבר לשלב מעשי נחלקו ראשי אגודת הקהילות: חלקם חפצו כאמור למנות את הרצ"ה רבינוביץ בן הגריא"ס, ואילו חלקם העדיפו את הרב הלל ליפשיץ מסובאלק; בשלב מסויים אף נשלחו לאירופה מכתבים סותרים בעניין. כאמור, הרב יעקב ליפשיץ קידם את בחירת הרצ"ה רבינוביץ, ואף השיג מה'בית הלוי' מכתב המלצה בעד מינויו, ומכתבים דומים מהרב מרדכי גימפל מרוזינוי ועוד רבים, ששכנעו את הגריא"ס עצמו להשתדל בעד בנו - כפי שכתב הגריא"ס לראשי 'אגודת הקהילות' באלול תרמ"ז: "נקל להבין עד כמה קשה לי להסכים להדבר הזה, להפרד מאישון עיני לעת זקנתי, אבל מה אעשה כי חזקו עלי בקשת גדולי הדור גאוני ישורון שבאו במכתביהם והפצרותיהם, ובפה אחד אומרים כי אין טוב ומוכשר להרבנות הזאת מבני יחי'...".
אייזנשטיין (הכותב שרק פתיחת וסיום המכתב נכתבו בכת"י הגריא"ס והשאר בכתב אחר, ושמלשון וסגנון שאר מכתבי ההמלצה של הרבנים האחרים בעד הרצ"ה רבינוביץ (ביניהם גם הרב יעקב יוסף), נראה שכולם "נערכו ע"פ עצת איש אחד נסתר". הוא אינו אומר את שמו אך ברור שהכוונה לרב יעקב ליפשיץ) מספר שלמרות כל הבקשות הללו, החליטו לבסוף ראשי האגודה שלא לבחור ברצ"ה רבינוביץ; אייזנשטיין מנמק זאת מפני ש"נהפכו לו גלגלי המסחר ואבד כספו בעסקיו ולא שילם לנושיו" (טענה חלשה, שהרי כך בדיוק היה גם לרב יעקב יוסף שנבחר לבסוף), וכן שלא אהבו ששינה את שמו מספקטור לרבינוביץ (צעד שכנראה נראה להם מוזר), וכן מפני שאשתו השתגעה והוא התגרש ממנה, דבר שהביאם לסבור ש"לא תהיה תפארתו על קהלות האורטודוקסיות בפה, שמסתכלים על מעשים כאלה שלא כהוגן". לפיכך החזירו ראשי האגודה מכתבים לגדולי אירופה הנ"ל וביקשו מהם שימליצו על רב אחר - אך הללו כנראה לא רצו "להשיג גבול הרב בן הגאון"; הרב אליהו חיים מייזל מלודז אף החזיר להם מכתב ובו ביקש שנית שיבחרו ברצ"ה רבינוביץ.
6. מחמת העיכוב במינוי החלו ראשי האגודה לחשוש "פן תפרד חבילת האגודה, ויערה היסוד אשר עליו תסמוך" - אך למרות זאת התעקשו שלא למנות את הרצ"ה, ולכן החליטו בראשית תרמ"ח לפנות לווילנא אל הרב יעקב יוסף, בבקשה מפורשת שיסכים לקבל על עצמו את תפקיד רב הכולל לניו יורק. הרב יעקב יוסף הסכים, בתנאים כספיים מסויימים, וכסליו תרמ"ח אישרה האסיפה הכללית של אגודת הקהילות את מינויו. לאחר כמה חודשים של מו"מ כספי נוסף - לרב יוסף היו כמה חובות בווילנא שלא איפשרו לו לעזוב, והוא ביקש את עזרת אנשי ניו יורק.
7. בתחילת חודש אב, הגיע הרב יעקב יוסף לארה"ב. אייזנשטיין מספר שתחילה היתה התלהבות גדולה מבחירת הרב, אך זו גוועה לאיטה, ואותם המונים שלחמו מקודם בעד המינוי החלו להתנגד לו; לדברי אייזנשטיין, היה זה מפני שלא היה "כחו בפניו לדבר בשפה צחה וברורה לפני ההמון", וכן שלא היה תקיף דיו כדי להנהיג את אגודת הקהילות במשברים המרובים. כמו כן הוא מספר שרבים מן הרבנים שכבר היו בניו יורק התקוממו כנגד הרב יעקב יוסף, וזאת בשל כוונותיו לעשות סדרים חדשים בענייני השחיטה (ולמרות שעשה כן בדעה אחת עם ועד הכשרות של אגודת הקהילות!). אייזנשטיין מספר שמתנגדי הרב עוררו מהומה על הביורוקרטיה והעלויות המוגזמות שלטענתם הסבה להם ההשגחה על כשרות הבשר, וסירבו לקבל הוראות והגבלות בנושא. תומכי הרב פנו לגדולי אירופה כדי שיביעו תמיכה ברב יעקב יוסף, ביניהם למשל הג"ר זכריה יוסף שטרן משאוול, ובשנת תרמ"ט קיבלו מכתב מהמהרי"ל דיסקין בירושלים, שכותב ש"דנה שמועה מבהלת באוזנינו ומודעה נדפסה נגד עיני בקום משטינים ומפריעים וכו' לדבר עתק על צדיק כמוהו", והביע תמיכה גורפת ברב יעקב יוסף. למרות תמיכת גדולי אירופה ההתנגדות לא שכחה; היא לובתה על ידי רבנים שאיבדו את משכורתם עקב הקמת אגודת הקהילות (שכן הקהילות כבר הפנו את המיסים לאגודה ולא מינו רבנים בעצמן - והאגודה כשלעצמה היתה מחוסרת אמצעים למנות את הרבנים בשל ההוצאות האחרות המרובות). עקב קשייה הכלכליים של האגודה נעשה הסכם עם הקצבים שישלמו את משכורות הרבנים בניו יורק - צעד שהביא כמובן לשליטה של אלה ברבנים, שצריכים אותם כדי להתפרנס, וכך ליהטטו בעלי המשחטות במשגיחי הכשרות כרצונם, ואם משגיח אחד שלל להם את ההכשר מינו אחר במקומו, וכן הלא.
(בעקבות מצב זה הוקמה 'אגודת הרבנים', ממש עם פטירת הרב יעקב יוסף - כדי לייצב את מעמד הרבנים, ולסדר בפרט את כל נושא כשרות הבשר וכו' - וזה כבר עניין כשלעצמו).
אגב, מעניין לציין בשולי הדברים, שלכסאו של הרב יעקב יוסף כמו"צ ומ"מ בווילנא, נבחר... הרצ"ה רבינוביץ'!
ראה גם מכתבו הארוך של הרב יעקב יוסף, יחד עם סגנו הרב הלל ד"ר קליין, בעניין מצב הכשרות ועוד בניו יורק, שנדפס ב'מוריה' טבת תשנ"ו. ראה גם הסאטירה שנתפרסמה ב'המליץ' כ"ו אדר תרמ"ח, אודות על מצב היהדות בארצות הברית, לרגל בואו של הרב יעקב יוסף.
נ.ב. כיוון שהעתקתי זאת מרשימותי בחופזה אפשר שנפלו טעויות פה ושם, וכן השמטתי חלק מן המקורות מטעמים מובנים, ועמכם הסליחה.
תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 28/01/2009 22:22:24
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 22:32 |
|
| |
איתבדר מעשה אודות דרשתו הטראגית בר"ה, ימים מספר טרם פטירתו, בעוד כח הדיבור ניטל ממנו.
למי פרטים?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 22:47 |
|
| |
תודה.
מה עם יוצאי חלציו האם ידועים מי הם (כידוע שרובם כרובם מיוצאי חלציהם של יהדות ארה"ב מזמנים האלה ל"ע התבוללו ולא נשאר הרבה מהם.)
ומה עם ספרים האם השאיר אחריו כתבים וכדו'?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 00:23 |
|
| |
ערכו בספר יהדות ליטא
מענין לציין את דברי הביקורת שהשמיע ר' יהודה הכהן וויסטניצקי*
נדפסה בהמגיד כב אייר תרמ"ח עמ' 5
נראה שביקורתו מכוונת לרב יוסף דנן אם כי איני יודע מה פשר דבריו שעיר מגורתי לא רחוקה ממנו.
אולי יש פותר למה ירמזו מילותיו בקוראו לידידיו רמ"ב ריד"א רא"ס ורא"ש שבבית מדרש הגדול, מיהו רס"י שבבית מדרש האללני (?) ומי הם היודעים פרק בשיר רחז"ו ורי"ם
* מן המשכילים המתונים. ידיו רב לו בביקורות ספרים וכדו' בשנת תרמ"ז-ח ערך מסע במערב אירופה ובארה"ב ואת רשמיו כתב בעיתון המגיד
בהמשך [תרנ"ג] התמנה וויסטנצקי לרב בבופלו בארה"ב ובשנת תרנ"ד התמנה לרב קהילת ברונזוויל בברוקלין
תוקן על ידי אלייעזר ב- 29/01/2009 0:25:43
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 02:59 |
|
| |
מכיון שהדבר בא לידינו נימא בה מלתא המועתקת מה'ספרים בלוג' שנתפרסמה לפני שנתיים מדברי החוקר מלך שפירא, וז"ל:
Recently many books by the Gaon R. Eliyahu Rabinowitz-Teomim (the
Aderet) have appeared, by publishers with very different hashkafot. The
volume of teshuvot, Ma'aneh Eliyahu, was published by Yeshivat Or
Etzion in Israel, whose Rosh Yeshivah is R. Hayyim Druckman. It is
obvious that the editors have no knowledge of American Jewish history,
otherwise, the words I quote (from p. 352) would never have been
allowed to appear. The editors no doubt assumed that the Aderet was
attacking some phony. The name Jacob Joseph means nothing to them.
<*>
וידענו
היטב היטב את האיש ואת שיחו תהלוכותיו ותחבולותיו מתחילה ועד סוף . . .
ואותו הרב ר' יעקב, שלא שמש תלמידי חכמים ומלך מעצמו, ע"פ תבונתו, כי פקח
גדול הוא, אינו מגיע לקרסולי תלמידי תלמידיו של הגאון חתם סופר ז"ל, לא
בתורה ולא במעשים טובים, והרי לפנינו שעזב עיר ווילנא תפארת ליטא, והלך
לנוע אל ארצות אמעריקא להיות שם רב ראשון בנויארק כחלומו אשר חלם. והרואה
דברי הר"מ פ"ו ה"א מדיעות, יעוי' שם היטב בלשונו, יראה עד כמה מלאה לבו
יראת שמים לעשות כן
*>
He goes on demeaning the Chief Rabbi of New York, but you get the picture.
ואולי יואיל א' מהכותבים דפה להעלות את דברי האדר"ת בשלימותן לתועלת הרבים.
אגב, מתי הפך הרי"י ל'הרה"ק' ול'זצוק"ל' ול'פועל ישועות' אצל אחבנ"י מגולת הונגריה? ועל מה ולמה?
_________________
ביבי דומיני אימפרטור!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 08:19 |
|
| |
תכלת <ההתנגדות לא שכחה> ...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 16:20 |
|
| |
כתושב ניו יארק רק אוכל לענות לך, הוא הפך להיות קדוש והרה"ק בגלל אני יודע אישית מכמה וכמה אנשים שנעזרו על ע"י תפילות ליד ציונו הק', שדרך אגב הפך לתל תלפיות, אני אישית הולך לשם כפעם בחודש, וביום היאר-צייט ישנו שם אלפי אלפים חסידים וליטאים שמתפללים שם, בערב ראש השנה זה המקום שמאות חסידים ואנשי מעשה מתפללים שם.
אגב על הציון זה נראה שהשם שלו הוא ר' יעקב יוסף ב"ר דוב.
מי יודע משהו על יוצאי חלציו או על כתבים שהשאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 18:06 |
|
| |
את ספרו "לבית יעקב" דרשות ע"ס הפרשיות, שהוזכר בדברי לעיל ניתן להוריד מהיברובוקס
כמו"כ תיכנן כנראה להו"ל כת"ע בשם "תולדות יעקב יוסף בנויארק" ובו יפורטו דרשותיו ומעשיו בנ"י.
למעשה נדפסה חוברת אחת בלבד בשנת תרמ"ט. [כל זאת ע"פ מפעל הביבליוגרפיה]
שם אביו הוא דוב בר. וכמדומה שיוזף/יוסף הוא כינוי המשפחה.
לצערי איני קורא אנגלית ואיני מבין מה כתב טב למיתב. האם האדר"ת כתב מכתב כנגד הכתרתו של הרב יוסף? יורוני המורים ושכמ"ה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 20:56 |
|
| |
אלייעזר,
שפירא מעיר שעורכי מהדורת שו"ת מענה אליהו של האדרת, במכון התורני שע"י שישיבת ההסדר אור עציון, שליט"א, לא היו מודעים כלל כלפי מי נאמרו דברי האדר"ת בתשובתו שבעמ' 352. הקטע המצוטט בעברית הם דבריו שם, שמופנים כלפי ר' יעקב יוסף.
ועל כך נאמר: "גם אהבתם גם קנאתם גם שנאתם אבדה...".
ה' הטוב יכפר...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 21:59 |
|
| |
הסיפור הי' בשבת שובה. (לא בר"ה). כשהתחיל לשאת את דרשתו, רצה להתחיל בדברי הרמב"ם, אבל בהיותו כבר חלש מאד, שכח את דברי הרמב"ם וזמן מה לא יכול להתחיל את דבריו מפאת שכחו את דברי הרמב"ם.
ואז פרץ בבכי, והתחיל לאמר, רבותי, אני שכל התורה הי' מונח בזכרוני ושגור על פי, אעפ"כ אנני זוכר את הרמב"ם, וזאת מפני שיש עת שעוזבים את העולם, ועוברים לעולם שכולו אמת, וקץ שם לאדם החי. ואז, מה תענו ליום הדין?
דבריו נאמרו בבכי עצום ורב, ועשה רושם אדיר על כל הציבור. ואמרו אז, שמאז בואו לארה"ב לא עורר את הציבור כאשר אז. (כידוע גדול הבזיונות שעשו לו, שאכמ"ל).
ואגב, פה בנ"י י"ל הספר באידיש "דער רב הכולל פון ניו יארק" ע"י הספרא רבה הרב יונה לאנדא שליט"א, שני כרכים מלאים מפרקי תולדותיו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2009 07:10 |
|
| |
| קליינמאן כתב: |  | | כתושב ניו יארק רק אוכל לענות לך, הוא הפך להיות קדוש והרה"ק בגלל אני יודע אישית מכמה וכמה אנשים שנעזרו על ע"י תפילות ליד ציונו הק', שדרך אגב הפך לתל תלפיות, אני אישית הולך לשם כפעם בחודש, וביום היאר-צייט ישנו שם אלפי אלפים חסידים וליטאים שמתפללים שם, בערב ראש השנה זה המקום שמאות חסידים ואנשי מעשה מתפללים שם.
|
|
גם אני הק' הנני מתושבי ניו יארק רבתי, וכל דבריך היוו יסוד לשאלתי.
לא הבנתי איך פתאום ציון של איזה רב ליטאי ממוצע שהיו מאות כמותו (אין בזה משום פגיעה ח"ו, כמובן) הפך לתל תלפיות שהכל פונים אליו. קודם כל, דומני שהרי"י עצמו לא הי' מעלה בדעתו שקברו יהפך לציון קדוש, וכי ראויה היא יותר מקברו של האדר"ת, בר פלוגתיה? שנית, מהיכן הוודאות על ה'צדיק וקדוש'? וכי עקבו אחריו כל ימי חייו עלי אדמות? ועוד בה שלישיה והוא העיקר, מתי ולמה 'אימצו' אותו חסידי סאטמר כקדוש? כלום חסר להם קברי צדיקים? נראה שההתארגנות והתעמולה נולדו ע"י סיבה מיוחדת. לכה"פ כך הנני מקווה, כי אם לאו מחזי הדבר כחוכא ואטלולא לענ"ד.
_________________
ביבי דומיני אימפרטור!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2009 16:32 |
|
| |
עצם הדבר שציונו הפך לתל תלפיות מעיד על משהו, המציאות הוא שבאים לשמה ספרדים כאשכנזים חסידים כליטאים.
דרך אגב: ליד ציונו יש גם ציון של נכד רבה"ק משינאווא זצוק"ל הבן של בנו ר' משה, וגם הציון של חתן ר' זונדל סאלאנטער זצ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2009 16:34 |
|
| |
טב למיתב, הדבר היחידי שאתה יכול ללמוד מזה הוא שכך הוא גם לענין הרבה גדולים שנכשרו בעיבור צורה, שכעבור זמן חשוב אחרי שעברו מן העולם עד שהכל שכחו מי הם היו בכלל, הפכו להיות צדיקים וקדושים וקברם נהפך לתל תלפיות.
|
|
|
|
|