הרב ר' יעקב יוסף זצוק"ל רב הכולל

2. אייזנשטיין מספר שהרעיון למנות 'רב הכולל' לכל הקהילות בניו יורק עלה בתרל"ז, בני העיר לא הסתפקו ברב אש הן מפני שהיה חסיד (?) והן מפני ש"לא היה רב קבוע כי התהפך מסבות הזמן - מרב לסוחר ומסוחר לרב וחוזר חלילה", וכן עורר במעשיו את התנגדות הלמדנים ויודעי התורה "אשר  לפחיתות כבודם חשבו להכנע ולציית לרב אשר לא ירוממו ערכו" - וכך החלו נציגי קהילת "בית מדרש הגדול" בפעולות כדי להביא את אחד מגאוני אירופה. בתרל"ט ניסו לשכנע את המלבי"ם לבוא, אך הוא לא התרצה לכך, והיוזמה התעכבה כמה שנים. בתרמ"ה לערך הועלה הרעיון להביא לניו יורק את הרב צבי הירש רבינוביץ, בן הגרי"א ספקטור - דבר שזכה לתמיכת הרב יעקב ליפשיץ מזכיר הגריא"ס, שהחל להיות מעורב בעניין ולהשתדל עליו אצל גדולי אירופה.

3. באמצע שנת תרמ"ז נפטר הרב אש, ופטירתו זירזה את המאמצים לבחירת רב הכולל. כך כתב הרב ליפשיץ במכתב מאלול תרמ"ז: "זה איזה שנים אשר הרבה רבנים גדולי הדור הדואגים בעד עמם ותורתם החלו לשים השקפתם ע"ד אחינו בני רו"פ באמעריקא וכו', בראותם כי חיי אחינו באמרעריקא נוגעים ומצטרפים בחיי החמרי והדתי של אחינו פה... וביחס טהרת קדושת המשפחה בנוגע לקדושין וגיטין שנעשו ע"י מורים פסולים וע"ה, ה' ירחם, וכמו כן בכשרות וטריפות ודיני נדה... לתכלית הקדוש הזה עשו הרבנים הגאונים שיחיו שלוש אסיפות לפני שנתיים (תרמ"ה)... והנה בראשית הקיץ הזה באו הרבנים הגאונים לכלל החלט, אחרי שמעם מפטירת הרה"ג וכו' אברהם יוסף אש זצ"ל...".
שבועות ספורים לאחר פטירת הרב אש נערכה בניו יורק אסיפה כללית, ובו הוסכם לראשונה על ייסוד אגודת קהילות שתאחד את כל הקהילות האורתודוקסיות שהיו אז בניו יורק - שש עשרה במספר - לאיגוד משותף שינוהל על ידי ועד נבחר. בתחילת תרמ"ח נתמנו ראשי האגודה, קיבלו רשיון ממשלתי להפעלתה וכתבו את "תקנות אגודת הקהלות באמריקא" (שם יומרני מעט היות שמדובר בקהילות ניו יורק בלבד - הגם שלא היו הרבה מדי קהילות אורתודוקסיות בשאר הארץ; בכל אופן מפני שם זה יש שסברו שהרב יעקב יוסף כדלהלן היה הרב הראשי של אמריקה כולה...). אחד הפרקים בתקנות עסק בבחירת "הרב הכללי",

4. אייזנשטיין מספר שרוב נציגי הקהילות התייחסו אל התקנות וניסוחן כטפל, והיעד החשוב ביותר עבורם היה בחירת רב הכולל. בהתאם לכך, עוד לפני ייסוד אגודת הקהילות, בשלהי תרמ"ז, שלח הועד אגרות לרבים מגדולי אירופה: הגריא"ס, לרבי עזריאל הילדסהיימר, ר' יוסף דוב סולובייצ'יק, ר' חיים ברלין, ר' אליהו חיים מייזל, ר' יעקב יוסף ועוד רבנים - וביקש מהם לסייע לבחירת רב ראשי ראוי לניו יורק, תוך "רמיזה קלה" כלשון אייזנשטיין "שאם יאות אחד מהם לקבל על עצמו את המשרה הזאת יפיק רצון מהאגודה".
באב תרמ"ז החזיר להם הגריא"ס תשובה ובה בירך אותם על יוזמתם: "ומאד הנני שבע רצון מן הבשורה הטובה אשר יש להם תקוה נאמנה לאחד את הקהלות של אחינו בני רו"פ ולקחת להם רב כללי בנויארק, כי הלא כל יסוד אמונתנו ותורתנו הק' הוא רק האחדות, ועל ידי האחדות ורב כללי גאון בתורה וביראה וחכמה יש תקוה בעז"ה לרומם את קרן התורה והיהדות גם באמעריקא". ברוח זו השיבו גם שאר הרבנים.


5. כשהגיע הדבר לשלב מעשי נחלקו ראשי אגודת הקהילות: חלקם חפצו כאמור למנות את הרצ"ה רבינוביץ בן הגריא"ס, ואילו חלקם העדיפו את הרב הלל ליפשיץ מסובאלק; בשלב מסויים אף נשלחו לאירופה מכתבים סותרים בעניין. כאמור, הרב יעקב ליפשיץ קידם את בחירת הרצ"ה רבינוביץ, ואף השיג מה'בית הלוי' מכתב המלצה בעד מינויו, ומכתבים דומים מהרב מרדכי גימפל מרוזינוי ועוד רבים, ששכנעו את הגריא"ס עצמו להשתדל בעד בנו - כפי שכתב הגריא"ס לראשי 'אגודת הקהילות' באלול תרמ"ז: "נקל להבין עד כמה קשה לי להסכים להדבר הזה, להפרד מאישון עיני לעת זקנתי, אבל מה אעשה כי חזקו עלי בקשת גדולי הדור גאוני ישורון שבאו במכתביהם והפצרותיהם, ובפה אחד אומרים כי אין טוב ומוכשר להרבנות הזאת מבני יחי'...".
אייזנשטיין (הכותב שרק פתיחת וסיום המכתב נכתבו בכת"י הגריא"ס והשאר בכתב אחר, ושמלשון וסגנון שאר מכתבי ההמלצה של הרבנים האחרים בעד הרצ"ה רבינוביץ (ביניהם גם הרב יעקב יוסף), נראה שכולם "נערכו ע"פ עצת איש אחד נסתר". הוא אינו אומר את שמו אך ברור שהכוונה לרב יעקב ליפשיץ) מספר שלמרות כל הבקשות הללו, החליטו לבסוף ראשי האגודה שלא לבחור ברצ"ה רבינוביץ; אייזנשטיין מנמק זאת מפני ש"נהפכו לו גלגלי המסחר ואבד כספו בעסקיו ולא שילם לנושיו" (טענה חלשה, שהרי כך בדיוק היה גם לרב יעקב יוסף שנבחר לבסוף), וכן שלא אהבו ששינה את שמו מספקטור לרבינוביץ (צעד שכנראה נראה להם מוזר), וכן מפני שאשתו השתגעה והוא התגרש ממנה, דבר שהביאם לסבור ש"לא תהיה תפארתו על קהלות האורטודוקסיות בפה, שמסתכלים על מעשים כאלה שלא כהוגן". לפיכך החזירו ראשי האגודה מכתבים לגדולי אירופה הנ"ל וביקשו מהם שימליצו על רב אחר - אך הללו כנראה לא רצו "להשיג גבול הרב בן הגאון"; הרב אליהו חיים מייזל מלודז אף החזיר להם מכתב ובו ביקש שנית שיבחרו ברצ"ה רבינוביץ.

6. מחמת העיכוב במינוי החלו ראשי האגודה לחשוש "פן תפרד חבילת האגודה, ויערה היסוד אשר עליו תסמוך" - אך למרות זאת התעקשו שלא למנות את הרצ"ה, ולכן החליטו בראשית תרמ"ח לפנות לווילנא אל הרב יעקב יוסף, בבקשה מפורשת שיסכים לקבל על עצמו את תפקיד רב הכולל לניו יורק. הרב יעקב יוסף הסכים, בתנאים כספיים מסויימים, וכסליו תרמ"ח אישרה האסיפה הכללית של אגודת הקהילות את מינויו. לאחר כמה חודשים של מו"מ כספי נוסף - לרב יוסף היו כמה חובות בווילנא שלא איפשרו לו לעזוב, והוא ביקש את עזרת אנשי ניו יורק.

7. בתחילת חודש אב, הגיע הרב יעקב יוסף לארה"ב. אייזנשטיין מספר שתחילה היתה התלהבות גדולה מבחירת הרב, אך זו גוועה לאיטה, ואותם המונים שלחמו מקודם בעד המינוי החלו להתנגד לו; לדברי אייזנשטיין, היה זה מפני שלא היה "כחו בפניו לדבר בשפה צחה וברורה לפני ההמון", וכן שלא היה תקיף דיו כדי להנהיג את אגודת הקהילות במשברים המרובים. כמו כן הוא מספר שרבים מן הרבנים שכבר היו בניו יורק התקוממו כנגד הרב יעקב יוסף, וזאת בשל כוונותיו לעשות סדרים חדשים בענייני השחיטה (ולמרות שעשה כן בדעה אחת עם ועד הכשרות של אגודת הקהילות!). אייזנשטיין מספר שמתנגדי הרב עוררו מהומה על הביורוקרטיה והעלויות המוגזמות שלטענתם הסבה להם ההשגחה על כשרות הבשר, וסירבו לקבל הוראות והגבלות בנושא. תומכי הרב פנו לגדולי אירופה כדי שיביעו תמיכה ברב יעקב יוסף, ביניהם למשל הג"ר זכריה יוסף שטרן משאוול, ובשנת תרמ"ט קיבלו מכתב מהמהרי"ל דיסקין בירושלים, שכותב ש"דנה שמועה מבהלת באוזנינו ומודעה נדפסה נגד עיני בקום משטינים ומפריעים וכו' לדבר עתק על צדיק כמוהו", והביע תמיכה גורפת ברב יעקב יוסף. למרות תמיכת גדולי אירופה ההתנגדות לא שכחה; היא לובתה על ידי רבנים שאיבדו את משכורתם עקב הקמת אגודת הקהילות (שכן הקהילות כבר הפנו את המיסים לאגודה ולא מינו רבנים בעצמן - והאגודה כשלעצמה היתה מחוסרת אמצעים למנות את הרבנים בשל ההוצאות האחרות המרובות). עקב קשייה הכלכליים של האגודה נעשה הסכם עם הקצבים שישלמו את משכורות הרבנים בניו יורק - צעד שהביא כמובן לשליטה של אלה ברבנים, שצריכים אותם כדי להתפרנס, וכך ליהטטו בעלי המשחטות במשגיחי הכשרות כרצונם, ואם משגיח אחד שלל להם את ההכשר מינו אחר במקומו, וכן הלא.
 (בעקבות מצב זה הוקמה 'אגודת הרבנים', ממש עם פטירת הרב יעקב יוסף - כדי לייצב את מעמד הרבנים, ולסדר בפרט את כל נושא כשרות הבשר וכו' - וזה כבר עניין כשלעצמו).


אגב, מעניין לציין בשולי הדברים, שלכסאו של הרב יעקב יוסף כמו"צ ומ"מ בווילנא, נבחר... הרצ"ה רבינוביץ'!
ראה גם מכתבו הארוך של הרב יעקב יוסף, יחד עם סגנו הרב הלל ד"ר קליין, בעניין מצב הכשרות ועוד בניו יורק, שנדפס ב'מוריה' טבת תשנ"ו. ראה גם הסאטירה שנתפרסמה ב'המליץ' כ"ו אדר תרמ"ח, אודות על מצב היהדות בארצות הברית, לרגל בואו של הרב יעקב יוסף.

נ.ב. כיוון שהעתקתי זאת מרשימותי בחופזה אפשר שנפלו טעויות פה ושם, וכן השמטתי חלק מן המקורות מטעמים מובנים, ועמכם הסליחה.