גבול דיני צביון מעבר להלכה-מעלית שבת\קלנועית וכו'

לר' מ. אברהם,

בעצם שאלתך היא: מהו צביון 'שבת'?
(ר' http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2303892&forum_id=1364)

נראה שההגדרה, העולה מהרמב"ן שהבאת היא, ששבת צריך להיות יום של שביתה ומנוחה. ולכן, גם אם האדם מצליח לעשות את כל המלאכות בדרכים מותרות (גרמא וכיו"ב), זו עדיין בעיה של שביתה.

כמובן, ניתן לפרש את המונח 'שביתה' במשמעות של מנוחה ונופש, ואז אפשר שעדיף לסוע בקלנועית.

~~~~~~~~~~~~~

למיימוני,
אמרת שזה שנוי במח' בין הרב יצחק זלברשטיין שליט"א לבין הרב שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל.

למיטב ידיעתי (עפ"י מה שהבנתי מהספר של הרב משה הררי שליט"א), סברת 'הקופסה השחורה' (- שאיננו בודקים מה נמצא בתוך הכלי) כתובה באחיעזר ובחזו"א, והגרי"ש אלישיב שליט"א מורה כך למעשה.

לגבי הגרשז"א - יש ויכוח מה הייתה דעתו, הרב הלפרין שליט"א (מהמכון הטכנולוגי) אומר שדעתו הייתה להקל והוא לוה את פיעלות המכון (החורגת מכלל זה).

סברא נוספת שלא הוזכרה, היא להגדיר את הכלי הזה כזורה רוח מסייעתו שבנזיקין פטור ובדיני שבת חייב דמלאכת מחשבת אסרה תורה (ב"ק ס.), כ"כ בתשובות והנהגות (להגר"מ שטרנבוך שליט"א) ח"ד סי' פו ס"ק ג, עמ' עז.
המפתיע שבאותו ספר, עמ' קודם (סי' פה, עמ' עו) שיוצא להקל ביד רמה, בתקיפות ובחריפות*.

______
* אגב, עלתה לי נק' חדשה (סוצ'יולוגית), שאיננה נוגעת לדיון אך מעניין לנתח אותה. כפוסקים דת"ל מורים להקל - הם מסיימים בקול ענות חלושה: "המקל יש לו על מי לסמוך" ואין למחות ביד המקלים וכיו"ב. לעומת זאת, רבנים חרדים יכתבו בסגנון תקיף יותר - "המציאו חומרות שאין להם שורש וענף", "עושים להם תורה חדשה" וכיו"ב.
שני סיוגים: (א) כמו כל הכללה, גם זאת איננה נכונה במאה אחוז. (ב) כוונתי רק לשאלות מודרניות, ולא לשאלות שנחלקו בהם בדורות הקודמים.

מהו צביון?

א. הוא המצב הדומה למה שהאני הפרטי, הסובייקטיבי, מדמיין שהוא הצביון "הנכון" של השבת. אם בגלל שהדמיון שלי מפותח, אם בגלל שככה ראיתי בבית / בעיר ילדותי / בספר כלשהו [לרבות כה עשו חכמינו].

ב. הוא המצב ששונה בתכלית ממה שהאני הפרטי, הסובייקטיבי, מדמיין שהוא הצביון ש"אינו נכון" לשבת. אם בגלל הדמיון המפותח שלי, אם משום חביבות החומרות, אם משום ש"אצלנו לא עשו ככה", אם משום שצימצומי האישי אינו מסוגל להכיל התקדמות ושינוי.

מצביון לצביון, קחו נא חסיד הונגרי ושימוהו בבית תימני בליל הסדר. שינויי מינהגים, נו ניחא. מנגינות? אפשר להסתדר. אבל לראות טחינה ומצות רכות על השולחן? זה פסח זה?

ואגב זאת שמור עימדי קטע מענין על הבדלי הגישה ל"צביון" בין הדתיים לאומיים לחרדים, אלא שזמני אינו בידי לאתרהו, ולעטרהו במקורות, והלהעלותו לאתרינו.

_________________

השכן
ספר לי מכר מבית חרדי ליטאי שבהיותו ילד נפל לו כדור בשבת למרפסת של שכנים. הוא דפק בדלת והשכן פתח לו את הדלת כבידו פרוסת חלה מרוחה בגבינה. בעיניו זה היה כאילו השכן החזיק סיגריה.

להשכן ולבעלבעמיו,


אם באתם לעשות דיון תאורתי מהו ציביון - מקומכם באשכול המלונקק לעיל.

אבל אם בדעתכם להגדיר מהו איסור "שבתון" של הרמב"ן ומהי הבעיה שאדם יטלטל כל מה שרוצה (להרמב"ם הנ"ל), - עליכם לחפש הגדרה אובייקטיבית ל"צביון" שרצתה התורה שישמר.

למאי
האם אתה בטוח שהצביון של הרמב"ן הוא אוביקטיבי וקבוע?
אם ניקח את הדוגמא של הרמב"ן, מסחר בשבת, הרי ברור שיש גזרות חכמים שהתווספו במשך הדורות, וא"כ אינו דומה צביון שבדור אחד לצביון שבדור שני.
הצביון של הרמב"ן בשבת דומה לצביון של 'ועשית הישר והטוב', האם הוא אוביקטיבי? לדוגמא, האם לתת לבת חלק בירושת אביה הוא טוב וישר או להיפך?

שמעתי כעת, וכדי לא למנוע טוב מבעליו הנני להביא לכאן. רבני גור* ביקשו לאסור את השימוש במעליות בבניני מגורים בכלל, משום החשש לנסיעת בעל ואשה יחדיו.


* הנני מוחל מראש לצנזור שימחק את שם החסידות

_________________