| נשלח ב-2/2/2009 10:24 |
 |
| |
בין חקירה לתורת החסידות
בשם ר' זלמן אהרון (הרז"א) אחיו של הרבי רש"ב מליובאויטש מובא "ההבדל הוא שכאשר לומדים "חקירה", הנה סוף סוף פושטים את הטלית-קטן ואת הכובע, ואילו כשלומדים חסידות סוף סוף לובשים גם אבנט וכובע" (אור החסידות עמ'44)
מדובר כמובן בלימוד החסידות החב"דית, השואפת לשעבד ולהכליל גם את שכל האדם בעבודת ה' בעזרת הסברים ומחקרים עמוקים ומקיפים. את מבחן התוצאה הנ"ל, כמדומה שאכן ניתן לאשש בשטח. השאלה היא מהו אכן שורש ההבדל הגורם לתוצאות השונות ?
כמובן שיש להקיש מכך גם לביהמ"ד העצכ"חי ...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 10:47 |
|
| |
כלומר- הכל ענין, המתחיל ונגמר בלבוש.
בבית המדרש העצכ"חי אף אחד לא ידע מה השני לובש,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 11:08 |
|
| |
אולי מי שמלכתחילה לובש אבנט וכובע (וכל הראוי ללבוש אין לבוש מעכב בו) לומד חסידות?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 11:25 |
|
| |
ספרן  על האשכול.
אני חושב שההבדל במבחן התוצאות הוא דו כיווני לחיוב ולשלילה.
ההיבט הדתי שמתבטא גם בהתעסקות הדתית הוא שיש שעבוד לדבר האל של המתעסק כלאמת מוחלטת. אלה הם השמים שלו ששום השכל לא יעיז לחדור דרכם. יש בזה הגנה מפני הפקרות היכולה להתלוות לגילוי שקרים קדושים אבל מצד שני אין סיכוי להתעדכנות המושגים. אולי זו קללת האל 'והיו שמיכם כברזל'!
ההיבט של המתפלסף אינו חתירה למציאת דרך חיים אלא למציאת נוסחאות נכונות ואולי גם לשפר את המבט על המציאות, אבל לשנות דרך חיים, 'מאן דכר שמיה'. אם כן קורה שיש אחד כזה הרי ניחס את זה ל'נשמה הדתית' שלו.
לכן מה שנכון הוא; לתפוס באיזה שהוא שילוב בין שני הדרכים. כלומר להתעסק בחכמה ב'יראתו את אמת האל קודמת' ולא ב'יראתו התומכת בעצלות לחשוב ולהשתנות קודמת'.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 11:27 |
|
| |
בלבו, לא ראיתי קודם את מה שכתבת והנה כתבת בקצרצרה כמעט (להוציא את המשפט האחרון לו אתה בטח מתנגד) את כל שכתבתי בארוכה!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 11:29 |
|
| |
בוגי
אפתיע אותך, אני מסכים במידה מסויימת גם למשפט האחרון. השאלה היא המינון.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 12:42 |
|
| |
זה מזכיר לי את ההבדל בין שיחה לשיעור. בשיעור נוטלים ידיים לפניו, ובשיחה נוטלים ידיים אחריה.
הוא הדין לחקירה וחסידות, ואני משאיר לכם להחליט מי הוא מי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 13:17 |
|
| |
לבעל בעמיו
"אולי מי שמלכתחילה לובש אבנט וכובע (וכל הראוי ללבוש אין לבוש מעכב בו) לומד חסידות?"
כך כתבת.
כנראה לא ירדת לסוף דעתו של הרז"א.
בחלק הראשון הוא דיבר על חסיד שמתחיל בחקירה .
סופו יהיה שהוא יוריד את הטלית קטן ואת הכובע.
בחלק השני הוא דיבר על בעל תשובה לתורת החסידות.
תחילה הוא רק ישמור שבת.אח"כ הוא גם ישמור כשרות וכו' וכו' בסוף הוא גם ישים את האבנט והכובע,שבהתחלה היו נראים לו מגוחכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 13:26 |
|
| |
צענע
איך הם יפסיקו להיות מגוחכים?
ובכל זאת, כמדומני שזה מה שכתבתי, ההבדל בינינו הוא המנגינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 06:41 |
|
| |
בעונותי הרבים
אינני יודע מה הוא "ביהמ"ד עצכ"חי"
אולי יאיר מישהו את עיני?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 10:10 |
|
| |
ספרן היקר
הלינק היה מועיל מאוד להרחבת הדעת, ותודה
ברם, אולם, שוב נוכחתי כי הפזיזות היא מן השטן, קודם כתבתי הודעה, ורק לאחר מכן הבנתי כי מדובר בראשי התיבות של הפורום
מוטב לחשוב בטרם פותחים את הפה, או מקישים על גבי המיקלדת
ט"ו בשבט שמח לכל באי הפורום
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 17:09 |
|
| |
בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו שקרבנו המקום לעבודתו עובדי כובע ואבנט נהפכו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 12:24 |
|
| |
ועל זה נאמר
המעיל לא מועיל, הכובע לא קובע, וגם לתיש יש זקן
ויש לדקדק היטב גם מה יוצא מהפה ולא רק מה ניכנס אליו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 12:37 |
|
| |
חבל להסיט את עיקר שאלת האשכול שעדיין לא נענתה, לטעמי, באופן מספק, לעניינים צדדיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 13:37 |
|
| |
התשובה לשאלה העיקרית של האשכול היא פשוטה. כל מקום שבו יורים את החץ
וסביבו מציירים את המעגל, חזקה שהחץ יגיע בסופו של יום למרכז המעגל.
השאלה היא אם בכלל אפשר להעמיד את לימוד החקירה ולימוד החסידות על משוואה אחת, כאשר המטרות שונות ולכן גם הדרך שונה.
התבוננותי מעלה כי מי שמצפונו מציק לו ודוחף אותו לחקור את האמת בלי הנחות
מוקדמות, וחיפושו הוא אחר מטרה זו דווקא, לא ימצא את מבוקשו בלימוד
החסידות המכוון למטרה אחרת, בדיוק כמו שמי שרוצה להתחזק ביראת שמים והכרת
הבורא על פי משנת החסידות, וחיפושו הוא אחר מטרה זו דווקא, לא ימצאאת מבוקשו בלימוד החקירה.
|
|
|
|
|
