"נשבר לי משידוכים" - אני שומע את המשפט הזה הרבה.
והזכירה לי את זה בעיקר המשתתפת החדשה שלנו בפורום פוליאנה20
אז חשבתי לעצמי בואו תפרטו לחברי הפורום ובעיקר לעצמכם/ן ממה בדיק נשבר לכם בשידוכים?
ידוע שלעשות סדר בבעיות ובדברים המעצבים לפעמים מביא את האדם לפתרון. מהסיבה הפשוט, כשאני יודע בדיוק מול מה אני מתמודד הפתרון קרוב...
מכיוון שהאשכול נולד קצת בזכותי, אענה ראשונה...
אז ככה: נשבר לי להיות לבד... נשבר לי מהפחד הזה ש- אולי זה לא יקרה אף פעם... נשבר לי מפגישות שאינן מביאות לשום מקום... נשבר לי לשכנע את ההורים שלי שהכל טוב איתי כשבא לי לבכות... נשבר לי, ואני מתביישת להמשיך- לשמוע כל פעם על עוד חברה שהתארסה ולהרגיש חוץ מהשמחה וההפתעה- את הצביטה הזו של "מה איתי"...
נשלח ב-4/2/2009 19:32
האמת היא, שמה לעשות ועדין לא נשבר לי?? אני משתדלת להיות אופטימית. אבל בזמנים שהכל נראה קודר, (-דיכאון בלע"ז) אז נשבר לי משידוכים כי: * כל חברות שלי מתארסות, ואני נותרת הרווקה הזקנה מאחור... * יש ימים שאין הצעות, וזה מפחיד. כאילו, מה, אפ'חד לא חושב עלי?? (ואז מגיע המבול של כמה ליום...) * אני חוזרת מחתונות, יושבת לי באוטובוס, כשמהחלון יש חושך המשקיף על נשמתי, וחושבת לעצמי- 'אני גם רוצה..' * אני יושבת בלובי של מלון, מול בחור- הכי אידיוט שפגשתי בחיי, ושואלת את עצמי, 'אלוקים, עד כמה הדרך לזיווג שלי צריכה להיות זוועתית????' * וכו' וכו'. המשך יבוא...
תוקן על ידי sarounet ב- 04/02/2009 19:36:35
נשלח ב-4/2/2009 20:57
נשבר לי שנשבר לי.
נשלח ב-5/2/2009 08:17
SARUONET
ממש הוצאת לי את המילים מהפה !!!
אבל אצלי כל החברות חוץ מאחד שהיא רווקה נשואות עם ילד או שתים
אז כך שאני לבד !
נשלח ב-5/2/2009 09:41
נשבר לי לשווק את עצמי!
לצאת להכיר, לדבר על עצמי, להשתדל למצוא חן, לנסות, להסביר, להתנצל, להסתפק
ולא לגמור לחפש.
להתחיל כביכול כל פעם את כל השלבים מחדש.
אני זוכרת שפעם אחת כשמצאתי חן בעיני מישהו ואני לא הייתי שלמה איתו עלתה
מחשבה נועזת בראשי, לסגור - העיקר לסיים כבר. לסיים את המסע המפרך.
הקושי הוא נפשי-רגשי. להתקשר למישהו לחשוב אוביקטיבי להתנתק ולהתחיל מחדש.
נשבר לי משידוכים ....
ללכת לפגישות ולהתאכזב .... ולהשבר
ואין לזה סוף ...
כל פעם מחדש מלאת תקווה שאולי זה זה ומצפה לראות את הקליק את המשיכה
ובסוף מרגישים את הדחיה את האי התאמה !!
עד שכבר אין כוח יותר
נשלח ב-5/2/2009 10:03
בס"ד
נשבר לי כי..
נמאס לי לחפור על הנושא הזה כבר בעוד שהנושא הזה כ"כ מעורפל.
קריסטל כתבה משהו מאד חכם:
נשבר לי שנשבר לי,
אבל ב"ה לא נשבר לי כלום.
נשבר לי משידוכים בגלל ש...
נמאס לי לצאת ולהתאכזב שזה לא זה
נמאס לי לצאת ולהיבהל מהיושב מולי
נמאס לי שאומרים לי : " בקרוב אצלך "
נשלח ב-5/2/2009 14:02
גם לי נשבר, החלטתי לקחת פסק זמן ולסיים תואר ראשון (בשילוב עם הלימודים בישיבה).
בדיוק אשתו של מרצה שלי יצרה קשר עם אחותי וביקשה שאתקשר אליה. היא הציעה שתי בחורות. אמרתי לה שתבחר, היא בחרה את הבת של חברה שלה, אחרי שבועיים הבת קיבלה החלטה וכל השאר היסטוריה (את התואר בסוף סיימתי אם כי לא בלו"ז המתוכנן ואחריו עוד שניים).
למה נשבר, כי הרגשתי שאני לא יכול לחשוב על טווח ארוך, אלא תמיד נאלצתי לחשוב מה יקרה אם אתחתן.
כי בסך הכל כל אחד חווה אכזבות מפגישות שהיה נראה כאילו ניתן להמשיך והצד השני סרב (מה גם שמעמדי החברתי היה מעט משונה, כי באתי מבית חרדי ודי היתי חסר השכלה פורמאלית).
כי לאנשים קשה להמתין לדעת את סוף הסיפור ובוודאי כאשר מדובר בסיפור החיים שלהם, עליו הם חושבים הרבה.
המסקנות שלי הם שהקב"ה מושיב יחידים ביתה והוא מזווג הזיווגים.
נ.ב. מצד אחד בדיעבד הפגישות עם כל אותן שלא נישאתי להן, היו בזבוז זמן, כסף ובעיקר משאבים נפשיים מאידך לאחר כזה עמל, אני מעריך יותר את מה שהקב"ה זימן לי אז אולי זה היה שווה.
נשלח ב-9/2/2009 13:02
נשבר לי לאכזב את משפחתי בכל פעם מחדש...
נשבר לי לאכזב את עצמי.
נשבר לי לבזבז את משאבי הנפשיים היקרים כל כך כשבסוף מתברר שאני עדיין בשלב החזרות...
יותר מהכל-
נשבר לי לחיות את חיי במין צפיה מתמדת לטוב שמחכה לי מעבר לפינה, במקום לנצל ולהנות ולחוות את הזמן המיוחד הזה בחיי.
אני משתדלת המון. רוב הזמן מצליחה,
אבל לפעמים- נשבר...
נשלח ב-9/2/2009 13:28
לי נשבר כי החברות שלי כולן נגמרו!!! ואני ממש לבד!!!
והרבה מחברותי הטובות מאד השתנו אחרי שהן התחתנו - פתאום אסור לדבר כשהבעל נמצא.... ועוד ... אני לא רצה אחריהן - אבל זה כואב ואני בטוחה שיש כאלה שמבינות אותי -
במיוחד כשאת לא בסמינר ושם יש לך כל מיני חברות אחרות - את בעבודה לבד - !!!
ואני גם חושבת שאצל בחורים זה אחרת - כי הם נשארים בד"כ בישיבה עד שהם מתחתנים אז לא משנה מי הולך עדיין נשאר לך אחרים...
לי פשוט נגמרו כולן!!! .........................................................................................
נשלח ב-9/2/2009 13:37
SMILE 10
אני מאוד מבינה אותך כי גם אני נמצאת בדיוק באותו מצב !!!!!!!!
_________________
!! JUST GO FOR IT
נשלח ב-9/2/2009 13:40
22live - תודה, ממש מנחם לשמוע שיש לי חברות לצרה... איך אומרים צרת רבים חצי נחמה...
ועוד משהו שכחתי להגיד - נשבר לי כבר מזה - שאני מנסה כל הזמן למצוא לי חברות חדשות, כדי לא להשאר לבד - אבל גם הן נגמרות................................ ולכן נשבר לי עוד יותר!!!
נשלח ב-9/2/2009 13:53
smile
זה ממש בדיוק מה שקורה לי אבל מזה בדיוק .......
זה בעיה למצוא חברות חדשות שהם חרדיות
זה מאוד קשה !!
נשלח ב-9/2/2009 13:55
סמייל יקרה,
זה קשה, זה מחניק בגרון.
אנחנו שמחות ומפרגנות מכל הלב לחברות שלנו. רוצות שישהיה להן טוב, שתהיינה מאושרות...
אנחנו חברות טובות....
אבל לא נעים להשאר מאחור, לא נעים לחשוב פעמיים לפני שמרימים טלפון...
לא נעים לשמוע ת'משפט המלבב "אמרתי לבעלי שהוא חייב למצוא ת'בחור הכי מעולה בישיבה..."
או "תדעי לך שאני חושבת עלייך המון!" "אין, אני מ'זה מחכה כבר שתתארסי...בקרוב כבר..."
לא נעים... צובט...
אבל אסור גם לבדידות ולתחושה שמסתכלים עלינו קצת מלמעלה לשבור אותנו.
מנסיון- זה לא שווה את זה.
ולקב"ה יש דרכים משלו לשלוח לנו אנשים חדשים וענין לחיים.
ואני בטוחה שיש כאלה שמבינות אותי -
!! JUST GO FOR IT
