רב אברמסקי וייחסו לתקומת ישראל

לאחרונה נתקלתי בציטוטים מעניינים מהגאון ר' יחזקאל אברמסקי זצוק"ל מתוך שיעורו השבועי שמסר לציבור הרחב בבית וגן מידי שבת בשבתו בחדר האוכל של ישיבת קול תורה.

"על אף השוני בהשקפותיהם, הגר"י אברמסקי לא וויתר מעולם על ידידותו האמיצה עם הרב זוין, כמו שהשתקף בכרכי "חזון יחזקאל" שבספריית הרב זוין המעוטרים בהקדשות רצופות אהבה וידידות מהמחבר. ומשפעם נשאל על ידי אחד מתלמידיו הקרובים לפשר ידידותו הגדולה עם הרב זוין איש המזרחי, השיב: יש ביננו הסכם - על חמ"ץ לא מדברים! ומשהתבקש לפרש דבריו השיב: הוא לא מדבר עמי על חסידות וציונות ואני לא מדבר עמו על מוסר... "

שכויח, מתפעל. היה נחמד אם היית מציין גם למקור המדויק.

מצחיק לראות שידידות בת עשרות שנים מפעילות ציבורית משותפת ברוסיה ועריכת כת"ע תורני וכו', תהא מוטלת בספק בגלל שינוי בהשקפות. ובפרט שהרב אברמסקי לא היה מרוחק כלל בהשקפותיו מהרב זוין, אפילו אם היה מתוייג במפלגה אחרת.
על כרחנו שהם היו אנשים בוגרים ורציניים ולא ילדים קטנים.

בכדי לאזן מעט את התמונה אצטט מדברי הרב אברמסקי בהקדמתו לחזו"י נדה מקוואות [שהיא בעצם ההקדמה הכללית לחזו"י] וזל"ש "נצחון ישראל על אויביו בקרב, לא היה רק בזה אשר האדם יראה לעיניים בתופשי מגן וחרב בשדה המלחמה. אך גם ברוח תופשי התורה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שהוסיפו אומץ וגבורה בצבא הלוחם בכח של מעלה" "זרועם של ישראל בנצחונו של בן כוזיבה היה בכח תפילתו של ר' אליעזר ולא בגבורתו של בן כוזיבא לבד"
בקובץ מאמריו הובאו דוגמאות מפירושו לתנ"ך ושם הוזכרו דבריו שיותר יש להתאמץ בלימוד התורה מבירושת הארץ שהרי בציווי ה' ליהושע על ירושת הארץ נאמר חזק ואמץ בעוד באזהרה על לימוד התורה נאמר חזק ואמץ מאד[יהושע א ו-ז]. 
לדברי רמ"ד טננבוים בשעה שהוזמן הרב אברמסקי כיו"ר ועד הישיבות לישיבה שדנה בדחית הגיוס של בני הישיבות [שלהי תשכ"ח] שאלו אחד השרים האם לימוד התורה קודם להגנת הארץ. ופטרו הרב אברמסקי בווארט זה. ["פתיתין משולחן גבוה" ספר הזכרון לרב אברמסקי עמ' מה]
[במקו"א (ספר הזכרון הנ"ל עמ' תכא) הביאו שהרב אברמסקי נימק זאת שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. וקצ"ע האם גם במצוות נאמר כלל זה?]

[ואגב קובץ המאמרים הנ"ל (נמצא באוצה"ח), כמדומה שהמאמר המעניין ביותר שם הוא של חותנו רש"י ירושלמסקי שהופך את הסיבה למסובב ולדבריו שאלות ההלכה נקבעו בגמרא ע"פ שיקול דעת ורק למען הסדר קבעו אותם בשמות אמוראים מסוימים  (הלכה כרב באיסורי וכד') !!]

תוקן על ידי אלייעזר ב- 10/02/2009 18:19:12

ולא פחות מעניין הוא מאמרו השני של הרב ירושלמסקי, בדבר השאלה ה"מחקרית", האם קדם התלמוד הירושלמי לבבלי, והאם ראוהו מסדריו, שבו התווכח עם עורך כה"ע "המסדרונה", הרב חיים הירשנזון.

האם הספר שיצא לאור לאחרונה בשני כרכים יפים מהודרים "מלך ביפיו" לא נזכר כלל מזה? בודאי שכן, יש לי הספר ולא מצאתי שם ציטוטיםכגון אלו.   

תודה רבה אלייעזר,
הציטוט שהבאת מאוד מעניינת, ואדרבה זה מבליט עוד יותר הנקודה שרציתי לעורר. היום מקובל לחשוב שהכל חד משמעי, או שאתה תומך בציונות או שאתה נגד, פעם היתה הבנה שלא הכל חד משמעי, פעם היתה חופשיות גם לרבנים מזרמים חרדיים להתבטא בפירגון למפעל הציוני, אפי' אם למעשה לא צדדו בציונות כלל וכלל. (עוד דוגמא לזה - ר' חיים שמולביץ וכדו').

אגב נתקלתי בעוד קוריוז בקשר להרב אברמסקי, והוא מדברים שמסר הרב יהודה סג"ל מתוך דברי הספד על מורו ורבו הרב עמיאל (קובץ שנה בשנה תשמט עמו' 416).

< כמו למדן הגרמ"א (?) >
כנראה צ"ל: כמו למרן הגרמ"א [עמיאל]

שלום עליכם חברים מחכימים.

בקשר לציטוט הראשון של מרמרוש, הנה דברים באותו ענין. "אמר לו הגר"י אברמסקי את הדברים הללו: תורתנו הקדושה אומרת: " זה ספר תולדות אדם ". חייו של אדם , וכל פרשת תולדותיו בעולם הזה , משולים לספר עב כרס , שבו דפים רבים. כל יום והדף שלו , כל מעשה והדף שלו. כשתגיע לעולם העליון , לאחר מאה ועשרים שנותיך, יפתחו בפניך את הספר ההוא , ובין דפיו ימצא כאלה שנכתבו בציפורן של זהב , בהם יסופר על מסירות נפשך להצלת חיי יהודים , והעולמות שהתקיימו בזכות מעשי ההצלה הללו.

האם זה אכן נאמר לחייל מלחמת העולם השניה, כמופיע כאן (http://www.roei.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=601 ) או שזה כבר שיכתוב היסטורי ?


בנותן טעם להביא כאן גם את האגרת ששיגר לראש הממשלה, למרות שכנראה לא הוא כתבה, אלא חתם שמו על כתיבת חבירו.

 

כאשר נודע לו [להגרש"י זוין] בחורף תשכ"ו שחושבים להפעיל את נמל אשדוד גם בשבתות היה נסער מאוד וכתב איגרת לראש הממשלה דאז לוי אשכול, עליה חתם ביחד עם הגאון רי"ש כהנמן זצ"ל מפונביז', הגאון ר"י אברמסקי זצ"ל והגאון רא"י אונטרמן זצ"ל. וזה נוסח המכתב:

"יום ב' ד' טבת תשכ"ו.
לכבוד ראש הממשלה מר לוי אשכול,
שלום רב.

אנחנו הח"מ ראשית כל מאחלים בזה לכבוד ראש הממשלה החלמה מהירה אחרי מחלתו ובריות גופא לאורך ימים ושנים.

אנחנו מביעים בזה את צערינו הרב, על אשר מסיבות שונות בלתי נראות מראש לא יכלנו לקיים עכשיו את הפגישה שלנו עם ראש הממשלה שנקבעה להיום.

אחת מהסיבות היא, היות ובדעתינו היתה להביע לפני כבוד רה"מ דברים תקיפים וברורים נגד המחשבה לפגוע בריש גלי בנמל המדינה אשר באשדוד בנשמת נשמתו של עמנו, בשבת קודש. והיות אשר כבוד רה"מ קם עכשיו ממחלתו בביה"ח, לכן חששנו שמא ח"ו יפגע הדבר בבריאותו. אבל אין זה פוטר אותנו מלהביע בזה בכתב את דעת היהדות הדתית בארץ ובתפוצות, אשר ח"ו אם ייפתח איזה שהוא פתח של "היתר" בשעת הדחק וכיוצא בזה בעבודת הנמל באשדוד, נמל שנבנה ע"י מדינת ישראל ובעבודת ישראל, הרי זה ישמש לא רק חילול השבת אלא ח"ו הריסת השבת וביטול השבת. שבת זו אשר שמרה על קיום ישראל מאז היה לעם מסיני ועד הנה. הדבר בידך כבוד רה"מ, תעמוד בתוקף על סגירה מוחלטת של הנמל בשבת ושמך יתנוסס לברכה לדורות, ואף תבטיח בזה את כבוד המדינה ושלום המדינה ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו".
ועל זה חתמו ארבעת הרבנים. (תצלום המכתב בספר "מלך ביפיו" עמ' 811).

http://chabadlibrarybooks.com/31458

לא למותר להזכיר, שלאחר פטירת הראי"ה קוק היו שפנו אלא הרב אברמסקי והציעו בפניו את משרת הרב הראשי לישראל, והרב אברמסקי במכתב תשובתו (כמדומני לרב שזורי [וובר]) הביע הסכמה עקרונית, ורק רצה לברר שאלות פרקטיות כגון הקשר בין משרה זו למשרת ראב"ד ירושלים, ועוד.
כעשור קודם לכן, בשנת תרפ"ה, פנה הרב אברמסקי במכתב לראי"ה קוק וביקש ממנו "לתת לי מקום בתור ר"מ באחת מהישיבות העומדות תחת הנהגת כ"ג". הראי"ה היה גם זה שסידר את מינויו כרבה של פתח תקוה לאחר פטירת הרב ציטרון (מינוי שלא בוצע מפני שהשלטונות הקומוניסטים מנעו את יציאתו).

באמת הצטיין הרב אברמסקי בהדרת פנים מיוחדת.
מעניין שבניו חשבו על ענין צורתו החיצונית כגורם חשוב עד כדי קריאת שם ספר תולדותיו בנושא יופיו.
"מלך ביופיו".