החזון איש אומר לשמוע בקול ה"גדוילים"

אולי תקליד ברוב טובך את הקטע הרלוונטי

יש עוד רעה חולה אשר היצר ילפת בה להניא אמונת חכמים מלב כני אדם והוא משקל המרמה של הנגיעה. חובת התלמיד להאמין כי אין נגיעה בעולם  בעלת כח להטות לב חכם וכו' וכן היא אמונת המון ישרים המתאבקים בעפר רגלי החכמים.

הבנו את הקטע.

רק שהחזו"א לא מציג את המצב בו הגדולים נלחמים זה בזה.

יסלחו לי אדון אהרן והחזו''א, אבל עם כל הכבוד לחזו''א רמת ההנמקה משתווה לפצ'קוייל ממרתפו של יואליש קרוייס.  יש כאן תיזה ערוכה, אבל ללא הנמקותיה קשה לי לקבל אותה ללא תנאי כנספח חוקי לעשרת הדברות.

תן לנו יותר רקע!!!  למי הוא כותב את המכתב באיזה הקשר?

איך הוא מסביר את החידוש ההיסטורי? ומה הם המשמעויות הפרקטיות של תיזתו?

אכן, לדעתי ישנם שני נושאים
א. האם לאחר שהסכמנו על חכמתו של אדם ניתן לחלוק עליו בטיעון של "נגיעות", אומר החזו"א שלא. והדעת נותנת כך.
ב. האם קיימת סמכות כללית לאדם שההמון הכתיר אותו כגדול הדור? ועל כך אומר החזו"א במילים ברורות "ומן הראוי שיסמכו כולם על הכרעת גדולי הדור בזה".
הדוגמא שהוא מביא (למי שלא שם לב) היא "התאבקות של בני אדם בקבלת פרנס על הציבור" = בחירות.

שרפ:

הגדולים תמיד נלחמו זה עם זה. מפורסם המכתב של רעק"א במחלוקת ש"ס סלאוויטא, שהצד שכנגד אמרו שיש לו טובת הנאה, והוא כתב מכתב חריף ביותר נגד אנשים אלו.


אביקליין:

גם אם המכתב היה מנומק (והוא אכן מנומק), היית מוצא טעם למה שהטיעון של החזו"א לא תקף למצבינו. אז בוא תהיה אמיתי, ותגיד בפירוש שאתה סומך על דעתך לבד. בגמרא קוראים לזה, מבעט בהוראה.

כואוטע

האם מי שהחזו"א אינו המילה האחרונה אצלו = סומך על דעתו בלבד???

לא שמעת מימיך על עוד בעל דעה אחד בעולם חוץ מהחזו"א???

והאם מי שהחליט לסמוך דוקא על החזו"א, לא עשה זאת על דעתו שלו?

_________________

תעיינו בפורום שמשקף את דעת תורה ותראו שכולם טוענים שם שכל אחד צריך לסמוך על רבו.
מיהו רבו? מי שהוא החליט שהוא רבו.

ובקבלת פרנס על הצבור לא אמורים גם להתייעץ עם הצבור?

מעולם לא אמרנו שיש בגדולי ישראל נגיעות אישיות
לא זו הבעיה

הבעיה היא כאשר אחד מגדולי ישראל 
אמר לי בפירוש על איזה דבר "לחצו אותי"
באותו היום החלפתי רב כי מי שמעיד על עצמו שהוא לחיץ ולא לוקח אחריות על מה שהוא אומר
לא יהיה הרב שלי. נקודה.

אני רוצה רב שעומד מאחורי מה שהוא אומר (בפרט שאמר לי מפורשות שאני יכול לומר את אשר שמעתי ממנו לאחרים) או שלא יאמר כשהוא יודע שאינו יכול לעמוד בלחצים,
 אם לא היה מעיז לומר זה מצוין אבל לומר משהו ואח"כ להוציא אותנו שקרנים, עד לאן אנו צריכים להגיע? כדי לומר לא עוד.

האם רב שלא עוצר את נתיניו מלומר על אנשים מסוימים שהם כמו הגרמנים ושהם מוממרים לכל התורה אקבל אותו כרב לגיטימי? זה אינו לגיטימי, אם הוא חפץ לחלוק על אנשים מסוימים הוא יכול לומר לנתיניו  שיאמרו שדרכם אינה ראויה או שהם אנשים טועים וראוילהתרחק מהם וכן על זה הדרך.
 אבל  לא היה מדובר כאן ברפורמים והרי גם על המזרחניקים אף אחד לא אמר שהם גרמנים, אז עד לאיזו דיוטא תחתונה אנו צריכים להגיע? כדי שנוכל לומר לא עוד.

לצערינו הרב סיפורים כאלו מסתובבים לרוב והם מדליקים אצלנו נורה אדומה.

לכן קחו לכם עיצה טובה עשו לכם רב אישי כמאמר "עשה לך רב"  ואידך זיל ועזוב

אוי לנו שכך עלתה לנו בימינו

נכתב בצער מתוך כאב אמיתי ולא כדי להתריס ח"ו

ymy33655:

ודאי שיש עוד בעלי דעה בעולם חוץ מהחזו"א. הביקורת נסובה על הצורה שבה דחה אביקליין את דברי החזו"א.


בעלבעמיו:

אכן כך! אדם בוחר לו לעצמו רב שהוא ישמע אליו. העיקר שיהיה לו מישהו שאליו הוא מכניע את עצמו. ובזה גם תשובה ל ymy33655 למעלה.

בענין קבלת פרנס על הציבור מבואר מתוספות זבחים שעושים את זה בהצבעת הסנהדרין.

למה צריך להכנע למישהו?

כלל ישראל תמיד שאלו בעצת החכם. החל בתנ"ך דרך הגמרא, ראשונים ואחרונים מצאנו שדרך כל איש מישראל כשמסתפק בדבר ששאל לו באיש האלהים. ג' סיבות הן שבגללן אדם שואל עצה.

1. אדם קרוב אצל עצמו, לפיכך שואל אצל אדם שעבד על מדותיו והתעלה מעל הבלי עוה"ז, בכדי לקבל תשובה נכונה.

2. עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, אדם שישב ולמד כל חייו, יכולתו לנתח מצבים מסובכים עולה על יכולתו של אדם מן השורה.

3. אין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים, עובדי ה' זוכין לסייעתא דשמיא מיוחדת בכדי לקלוע אל האמת. 

ומה עושה מי שלא מסתפק?

כואוטע

למה אתה חושב שכולם פה בישיבה קטנה?