האם מותר להעמד בקריה"ת בשירת הים ובעשה"ד?

וטו

 אני לא כל מסכים עם קביעתך, כי השתנו ההמונים, היום גם מזלזלים- כמו מנשה המלך- בתמנע פילגש אליפז.
להפך בתקופתו של רבנו בחיי- הוא שכתב כי הקדושה שוה. והיום לא מצינו שמישהו יכתוב כך.

בענין השאלות המקובלות בעצכ"ח, לא ראיתי בתקנות הפורום איסור על שאלה , ובכלל מה הפסול בשאלה? בכל שאלה?
נדמה לי כי הרב סיינפלד כתב בהצהרת הכוונות של הפורום- כי כל שאלה היא לגיטימית. בתנאי שהיא לא פוגעת.

האם יש מישהו שאסור לשאל עליו שאלות? או אסור לבקרו? יש רשימה לאישים אלו? אם כן רצוי וחשוב לפרסמם, שלא להכשיל.

_________________

מודה ועוזב

ירוח"ש,

התכוונתי שנשתנה בכך שלא מחשיבים חלק אחד על פני משנהו שאו שמחשיבים הכל או שמזלזלים בכל.

במה שכתבתי "שלא מקובל במחוזותינו" גם התכוונתי כדבריך ולהפך ממה שהבנת ממני. שאלת: "האם הרמב"ם לא ידע את מה שכותב המשנה ברורה והיחוה דעת?" כאילו שאסור להטיל את דעת הרמב"ם בספק מתוך הנחה ש"בוודאי ידע את מש"כ הם". זו הנחה הנוטלת את הלגיטימיות מאפשרות צדקת המ"ב והיחוו"ד ועל כך הערתי שכאן יש גם לגיטימיות להם ואפילו מול הרמב"ם!

וטו מכובדי.

להלכה לחוד ולמעשה לחוד- לא ראיתי פרוכת או ריקום וציור עם הפסוק-
 
ופלגשו ושמה ראומה ותולד גם הואאת טבח את גחם את  תחש ואת מעכה

אבל עם עשרת הדברות ראיתי- ובצדק. אז קשה להגיד שלא מחשיבים יותר חלק אחד על מישנהו.

אני בהחלט מסכים ללגיטימיות של כל אחד לשאל על כל אחד,
 
רק שאלתי- על תשובתם של המש"ב ושל היח"ד שממנה אפשר להבין כאילו הסיבות שבהתרם לא היה ידוע לרמב"ם.
לטעמי הרמב"ם ידע וידע את תשובתם, ואף על פי כן כתב מה שכתב.

אני נוהג לפי המש"ב והרב עובדיה. וחושב שיש הבדלים בין  כל התורה  לבין עשרת הדברות

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

בעניין הפרוכת אינני סבור שזה בדווקא עשיית מקצתה מעולה ממקצתה, בד"כ הפסוקים הרקומים על פרוכות הם בקונטקסט מסויים ואינם באים להעיד על קדושת פסוק ספיציפי אלא על הנאמר בו. לעומת זאת כאשר נעמדים דווקא בפסוקים מסוימים זה מראה על העדפה של אותם פסוקים על פסוקים אחרים.

אף אני סבור כמוך שהרמב"ם ידע את הצדדים להתיר לעמוד, ובוודאי שידע את הראיה מהירושלמי (שהביא לעיל בע"ב) ואעפ"כ פסק לאסור.

תיקון קטן: המ"ב והגר"ע יוסף לא פסקו שצריך לעמוד, המ"ב שדברנו בו באשכול מדבר לגבי הפטרה דיחזקאל ולא על מילי דאורייתא, וכן הגר"ע יוסף פוסק למסקנא כשיטת הרמב"ם למרות שכתב גם את הצדדים להתיר.


לא הבנתי את דבריך האחרונים, האם אתה סבור שיש הבדל באמיתות התורה כולה לעומת עשה"ד?

_________________

מ. זוהר

מאיר

חו"ח אלא עשרת הדברות נתנו במיישרים לעם ישראל על ידי הקב"ה בקולו ובמחזה שכולם ראו, ראו בעין והבינו בלב ובמח,

 (שלא נתחיל לריב, אז ודאי שנים הראשונות).

יתר התורה נכתבה על ידי משה מפי הגבורה,

את הפרוכת הבאתי כדוגמה בלבד, אבל הרי יש כל מיני כיתובים וציטוטים בעניינים ובמקומות אחרים, אם הכל שווה? למה לא רואים אף פעם פסוקים, ממשפחת אברהם הענפה או משפחת דודנו עשיו? הרי אתה לא יכול להגיד באמת, שהרף רצוננו העז, להתיחס לתורה בצורה שווה לכל הפרקים, -יש פרקים המקבלים התיחסות שונה.

בפורום כאן הווה עובדה- כתבתי פעם בתגובה- נירפים אתם נירפים-, אחד מתלמידי החכמים הגדולים (בעיני עצמו), המיצג את השיטה הלמדנית- כתב בבוז, הרי את זה אמר פרעה???

_________________

מודה ועוזב

מאיר

מזל שאני רגיל לעבור על הסידרא שמו"ת, והנה ראיתי ראייה לדברי מהכתוב- שצריכים לעמוד בעשרת הדברות-

אבות אבותנו( גם אנחנו הינו שם, אתה זוכר אותי?) במעמד הר סיני, כתוב ויתיצבו- ויעמדו, כלומר הם עמדו בקריאת עשרת הדברות, ואתה מרשה לעצמך לשבת??? למה אתה לא מקיים את הציווי מעשי אבות סימן לבנים??

בהשאלה למאמר שהבאת ,- בעצם אתה לא מקיים, מה שאתה- כשהית אבותיך- קיימת!

_________________

מודה ועוזב

ירוחם
כמדומני שזה המקור לסוברים שצריך לעמוד תמיד בקריאת התורה.

ירוחם,

כנראה שגם בגלל החילוק הנ"ל חשש הרמב"ם וכתב את דבריו החריפים.

לגבי הציטוטים השונים, שוב, הם מצוטטים בקונטקסט מסויים אך הם אינם מעידים על מעלה וגירעון בתורה.

כתבת:
<אבות אבותנו( גם אנחנו הינו שם, אתה זוכר אותי?) במעמד הר סיני, כתוב ויתיצבו- ויעמדו, כלומר הם עמדו בקריאת עשרת הדברות, ואתה מרשה לעצמך לשבת??? למה אתה לא מקיים את הציווי מעשי אבות סימן לבנים??>

א. הטעם הנ"ל מובא כבר בפוסקים, הגר"מ פיינשטיין מביא אותו בתשובה שהוזכרה לעיל, אך כותב שזהו טעם דחוק ועיקר הטעם למתירים שכיום נעמדים גם בשירה ובעוד מקומות כך שאין חשש שיעשו מקצת התורה מעולה ממקצתה. אף הוא כותב שעדיף לעמוד כל הקריאה כך שלכתחילה להעמד דווקא לעשה"ד ודאי אינו ראוי.

ב. תמהני אם כשקוראים שעם ישראל שאל איש מעם רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב, אתה טורח להסיר מעל ידך השמאלית את שעון הזהב אשר לך ודורש מהיושב לצידך את חפתי חולצתו בתמורה (ואולי רק מהשרת הישמעאלי לקיים דברי הכתוב בדיוק מירבי. ושמא יש לדאוג מע"ש לישמעאלים רבים עם כלי כסף וזהב בביה"כ)? וכשקוראים "וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם" אתה טורח להשתטח בפישוט איברים על רצפת ביה"כ? ומאד מעניין אותי מה מעשיך כאשר קוראים שהעם החל לזנות את בנות מואב?

_________________

מ. זוהר

מאיר

אני מקווה שאת סעיף ב' לא כתבת ברצינות - כי המשל אינו דומה לנמשל.

אצלנו כאן עוד מעט שבת, לכן אגיד לך ווארט,- כתוב והעם רואים את הקולות.  למה היו צריכים לראות את הקולות? לא די בלשמוע?

אלא אם היו רק שומעים, היו כמה ,שהיו מבינים שלו תגנוב -שלו תחמוד וכ' לכן ראו שכתוב הלא. בא'

יש לי הרושם שהבדיחה הזו אינה  בדיחה, הרבה צריכים לראות= להבין, את הנשמע.

_________________

מודה ועוזב

מאיר
שבוע טוב
בער"ש  אמרת ויכולו- ועמדת. עמדת מכיון שעדות מוסרים בעמידה,
 
והנה בקריאת התורה בעשרת הדברות- שהיא העדות- לפי הרבה מהפוסקים, למעמד הר סיני, שהיתה לפני כל עם ישראל, והעדות הזו נמסרת מדור דור. ובעדות זו אין צורך לעמוד?

למרות ההשואת המבדחות שכתבת, מקובל אצל חז"ל ללמוד מהכתוב, את צורת קיןם המצווה. אביא לך דוגמה

ירוחם

ראה בשו"ת יחווה דעת ח"ד סימן כ"ו בהערה.

נישט
ראיתי- אבל לא החכמתי, אולי מכיון שבפרויקט השו"ת השמיטו את הערה

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

כאשר קוראים בשבת בראשית "ויכולו" אתה מקפיד להעמד מהטעם שכתבת? א"כ אתה מיחידי סגולה.

כללו של דבר, בשבתות שבהן קוראים בציבור את פרשיות יתרו וואתחנן לא באים להעיד על מתן תורה, אלא בסדר שהתקבל לקרוא את הפרשיות יצא שבשתי שבתות בשנה אלו קוראים את עשה"ד, אך אין שום עניין להעיד עדות ולעשות טקסים זכר למעמד הר סיני (ובבקשה על תקשה לי מחג שבועות שקוראים בו מעניינא דיומא כבכל מועד אחר).

ההשוואות שכתבתי אינן מבדחות, אולי הן מעט ציניות אולם מטרתן להראות עד כמה מגוחך לעמוד באמצע קריאת התורה בגלל משמעות פסוק מסויים הנקרא בה, שהרי אם נציג כל משמעות של פסוק בתורה בעת קריאתה, כנראה שבסופו של דבר נלך לזנות את בנות מואב.

_________________

מ. זוהר