מקרה שקרה דירה לידי – מצווה לפרסם!
שכן שלי מספר לי על בנו בן 14 שחטף דלקת באוזניים ובדיקה רפואית לא העלתה כלום – קצת תרופות ושוחרר.
אחרי 10 ימים הילד התחרש בשתי אוזניו מהדלקת (לא עלינו), הדלקת הבריאה משהו אך השמיעה נפגעה (פגיעה של יותר מ90%)
האב הלך איתו לרופא (כל זה קורה בתוך חודש ומשהו) בדיקות וכו' ההורים נכנסו לדיכי – ילד מושלם ובריא הפך כמעט 100% נכה.
האב מספר בבית הכנסת לחברים את הצער שהוא עובר (לא בחור דתי, מתפלל בשבתות) ואז לא ייאמן. זקן בבית הכנסת ברחוב הערבה
מספר לגבאי ש"מגיע לילד כי מס' ימים קודם לכן הוא פיצץ נפץ בכוונה לידו כשעבר עם אופניו על גשר חבד (בין הדרור לערבה) וצחקו כל הילדים סביב , הזקן הבחין בילד וקילל אותו בלב "אמרתי בליבי –
ה' , על הצער שיש לי באוזן ישלם הילד באוזניו"
היה לי הרבה צער מהמקרה, גם נורא נבהלתי וגם נהייתי חרש למס' שעות באוזן אחת ופחדתי שלא אשמע בה יותר.
האב שאל את החברים של בנו והם אישרו שבנו חמד לצון לזקן.
הסיפור התגלגל לאב שניגש וביקש סליחה ומחילה בשם בנו.
הזקן אמר שכואבת לו האוזן וזה היה בכוונה רעה והילד הוא נשמה רעה.
הגבאי הזהיר את הזקן שחובתו לסלוח לאחר מס' בקשות מחילה – הזקן לא הסכים אלא לאחר שהאב
התחייב לפרסם הכל ברבים .
הזקן מחל, והילד כמו חדש כבר בתוך כמה ימים.
כל זה קרה ממש בסביבות טו בשבט הזה חודש מטה ועד לימים אלו.
מצווה להעביר ברבים