|
|
| נשלח ב-17/5/2010 00:27 |
 |
| |
במהדורה מצומצמת:
פרקי תפילה ומועד
אסופת מאמרים
מאת
יעקב שמואל שפיגל
פתח דבר 7
תפילה ובית הכנסת
הלכות תפילין מספר זכר צדיק לר' יוסף בן צדיק 9
אמירת שירת האזינו בכל יום ובזמנים נוספים 24
גילוי שכינה בעת ברכת כהנים 38
תשובת ר' שמואל הלוי חקאן בעניין מקום הכהנים בעת נשיאת כפים וגלגוליה בפוסקים 41
תשובת ר' יצחק די ליאון בעניין קטן העובר לפני התיבה במוצאי שבת 62
מי עמד על הדוכן ומי עלה עליו 65
תשובת ר' שמואל בר' חיים פינטו בעניין סומא בברכת יוצר המאורות ובורא מאורי האש 92
תשובת ר' שמואל הלוי חקאן בגדר דבר שטיבולו במשקה לענין נטילת ידים ובדין נטילת ידים
לדובשנים המטוגנים בדבש 102
שתיית הקפה, תה וקקאו בהלכה, ותשובת מהר"ם חביב בעניין הקפה 109
קריאת התורה
הפסקות בקריאת התורה 137
מנהג הקריאה המתיחס לסימן יתק"ק 164
השתתפות הציבור בקריאת התורה ובקריאת מגילות 181
על הספקות ועל החומרות בקריאת מגילת אסתר 210
אמירת חזק ויישר כוח 214
מועדים
ר' פנחס הלוי ואזהרותיו לשבת שלפני ראש השנה 242
הלכות ראש השנה ותקיעת שופר מספר זכר צדיק לרבינו יוסף בן צדיק 259
בירור בדברי הפייטן 'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה' ועל כפיפות
הפייטנים להלכה 271
אזהרות לשבת שלפני יום כיפור לרבינו יצחק הלוי בן שמואל 291
גלגוליה של ברכת 'שעשה לי כל צרכי' ביום הכיפורים ובתשעה באב 305
אזהרות לר' ברכיה הלוי לשבת קודם סוכות 321
תשובה בעניין נר חנוכה ובעניין ברכת הגומל למהר"ם חביב 335
על השיר 'אכלו משמנים' לשבת חנוכה 339
'ונהפוך הוא': דינים ומנהגים בפורים היוצאים מן הכלל 348
תשובה המיוחסת לרדב"ז בעניין פורים של מוקפים שחל בשבת 381
תשובת ר' שמואל בן חיים פינטו ור' אהרן בן חיים (השני) בעניין תענית בכורים בערב פסח 390
סדר ליל פסח לר' שמואל בן משולם ירונדי 402
דרוש לפסח לתלמיד הרא"ש 412
תשובה בעניין שמן שומשמין בפסח לר' רפאל ישראל קמחי 427
תשובת ר' משה יהודה עבאס בעניין אם יכול תושב ארץ ישראל הנמצא בחו"ל לעלות לתורה
ביום-טוב שני 438
רמזים ודרשות ליום העצמאות 447
חילופי בגדים בין גברים לנשים במועדים מיוחדים 483
למשמעות הביטויים קידוש חודש, ברכת לבנה, קידוש לבנה 507
הערות השלמה 523
רשימת פרסומים 526
מפתח 533
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 06:14 |
|
| |
איפה וכיצד זוכים ורוכשים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2010 23:05 |
|
| |
יד בן צבי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 04:01 |
|
| |
|
|
הפירוש המיוחס לרש''י לספר דברי הימים
מאת ערן ויזל
הפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים הוא אבן דרך בפרשנות המקרא בימי הביניים שלא זכה עד כה לחקירה יסודית ושיטתית. ספר זה בא להשלים את החסר. נבחן בו הפירוש מכל היבטיו: בירור מקורותיו ורבותיו של מחבר הפירוש, תיאור סגנונו ושיטתו הפרשנית, בירור זמנו ומקומו והשפעת סביבתו על הפירוש, בדיקת הערותיו הלשוניות ותפיסותיו הספרותיות, מקומו של הפירוש בין פרשני הפשט בימי הביניים והשפעתו על פרשנות ספר דברי הימים המאוחרת לו. פירוש מעניין וחשוב זה נכתב באשכנז ב-1155 לסה"נ בקירוב. מחברᤡ האנונימי הושפע עמוקות מן הפרשנות היהודית שהייתה נפוצה בימיו בתחום התרבות היהודית באשכנז, הן מקורות ידועים ומוכרים הן מקורות שאינם בידינו. תיאורו השיטתי של הפירוש שופך אור על פירושים אחרים בני הזמן, ובכלל זה על חוג מלומדים עלום ונשכח שחבריו הקדישו תשומת לב מיוחדת לספר דברי הימים. |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 04:02 |
|
| |
|
|
סיגופים ופיתויים
הסיפור העברי באזכנז
מאת רלה קושלבסקי
בספר נדונים שלושה עשר סיפורים המועתקים בכתב יד פרמא 2295 (המאה השלוש עשרה, צפון צרפת). הסיפורים מרובי הגרסאות, שמקורותיהם בספרות חז"ל ובקובצי סיפורים ימי ביניימיים ממזרח וממערב, עובדו מחדש באשכנז. מעיון בגרסאות של כתב יד זה, שרובן מתפרסמות כאן לראשונה, ומקריאה קשובה לניואנסים סגנוניים דקים, מתקבלת תמונה רחבה על היבטים שונים של תרבות אשכנז: גן עדן וגיהנום כמרחבים מוחשיים וממופים לפרטיהם, קידוש השם כערך מרכזי, תורת התשובה, עיקרים אחרים בחסידות אשכנז, פייטנות בזיקותיה לספרות ההיכלות, נורמות של שידוכים ונישואים, דימויי 'נשים חשובות' וסמלים נוצריים המשוקעים בסיפורים. נקודת המבט בספר היא כפולה: ספרותית, שהרי הסיפורים הם יצירות אמנות לכל דבר, והרמנויטית, שכן הם מניעים דיאלוג רב משתתפים. הפרשנויות המוצעות בו הן פרי מפגש בין הסיפורים - שהם עצמם פרשנויות פרי תרבות אשכנז של מסורות סיפור קודמות - ובין הקוראים המתוודעים באמצעותם לאופני קיום שונים משלהם וגם דומים להם. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 07:01 |
|
| |
* קבלה וארוס - משה אידל. ספר על תפישת האהבה הארוטית במחשבה המיסטית היהודית. הספר מנתח נושאים מרכזיים בקבלה הקשורים באהבה: אהבה בין גבר לבין אשה, בין האל ובין השכינה, ובין האל ובין עם ישראל, תוך עיון במקורות ובכתבי יד שונים. הוצאת שוקן, 400 עמ', 99 שקלים. ( הארץ, ספרים)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 20:33 |
|
| |
השבת צופנת סוד בחובה — הסוד של תחושת השלמות שאחרי היצירה. זהו הלקח שמלמדת מצוות השביתה בשבת, המנוחה מכל מלאכה.
בניגוד לחגים ולמועדים האחרים במסורת היהודית שמנציחים אירועים שהתחוללו במהלך ההיסטוריה של עם ישראל, השבת מאזכרת אירוע שהתחולל בספירה האלוהית — אירוע החורג מההיסטוריה האנושית. על כן אין לראות בדרישת השביתה ממלאכה תחיקה סוציאלית גרידא; ההלכה עומדת על כך שהפעילות שממנה נתבע היהודי לשבות ביום השביעי אינה ״עבודה״ אלא דווקא ״מלאכת מחשבת״, יצירה המשקפת את קווי הדמיון בין הנברא לבוראו. מצוות השבת מצביעה על אחריותו של האדם למצוא את האיזון הנכון בין שני היסודות של קיומו — בין טבעו הגשמי המוגבל והסופי המאפשר לעולם לפעפע בו ולעצב את רוחו ובין הרצון היצירתי התוסס שהעניק לו האל, רצון שבאמצעותו הוא מטביע את חותמו על העולם.
יוסף יצחק ליפשיץ הוא ראש ישיבת רבי יצחק יחיאל בירושלים ועמית בכיר במכון לפילוסופיה, מדינה ודת במרכז שלם. הוא למד בישיבת חברון והוא בעל תואר דוקטור למחשבת ישראל מטעם אוניברסיטת תל אביב.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 09:17 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 07:18 |
|
| |
תקציר הספר ראשית היום וסיומו, זריחת החמה ושקיעתה ועליית בני אדם על יצועם והשכמתם עם בוקר – למעברים אלה ולביטוייהם בעולם התפילה והמחשבה היהודית מוקדש ספרה המרתק ורב-החידושים של דליה מרקס.
בעת אישן ואעירה עוסק במעברי היום והלילה בסידור התפילה: "קריאת שמע שעל המיטה" מכאן ו"ברכות השחר" מכאן. שני נושאים שלא זכו עד כה למחקר מעמיק, מקיף ורב-תחומי כמו זה שמרקס מגישה לנו. הספר מתאר בפרוטרוט ובלשון בהירה את תולדותיהם המרתקות של טקסטים וטקסים אלה, מימיהם של חז"ל ועד לסידורים המודרניים של ימינו, ומצביעה על תפקידיהם ועל תפיסות העולם הזוכות בהם לביטוי מועצם. ביד בוטחת מובילה המחברת את הקורא בשבילים הקסומים של המעברים שבין ממלכת היום לממלכת הלילה.
טקסטים שגרתיים ויומיומיים מוארים מחדש בין השאר כביטויים של היענות למצבי חרדה, עיצוב תודעת האני ואישור מקומה של הגופניות האנושית במערכת הבריאה. הרחבה מבורכת נמצאת גם בדיונים על אודות הפולמוסים שליוו את אמירת ברכת "שלא עשני אישה", ובהצבעה על מקבילות לאמירת ברכות שונות בתרבויות העולם בכלל. לוויית חן מוסיפה לספר התבוננות בדרכים שבהן השתלבו הטקסים והטקסטים הנדונים בו בשירה העברית וביצירה הישראלית בת זמננו.
הספר מיועד לכל קורא המבין שלשונו של סידור התפילה היא לשונה של תרבות ישראל ושל הספרות היהודית לדורותיה. הספר מציע לקוראיו – הן מי שעולם הסידור זר לו והן מי ששביליו נהירים לו – סקירה היסטורית רחבת יריעה, פרשנויות מפתיעות וחדשות של טקסטים ידועים וכן דיונים מרתקים בסוגיות הנוגעות למעברים יומיומיים של קבע בחיי כל אדם בכלל ובחיי איש ואישה מישראל בפרט.
- פרופ' אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית בירושלים
דליה מרקס קיבלה דוקטורט בחקר התפילה באוניברסיטה העברית וסמיכה לרבנות בהיברו יוניון קולג'. מרקס, דור עשירי בירושלים, היא מרצה בכירה לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג', עוסקת בכתיבה מחקרית, מסאית וליטורגית ומלמדת במסגרות מגוונות בארץ ובחו"ל.
תוקן על ידי ספרן ב- 31/05/2010 07:30:09
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2010 06:47 |
|
| |
...בנוגע לספר שהוחמץ בשנה החולפת: "מפעל המדרש", הפועל תחת חסותו של מכון שכטר בירושלים, הוציא לאור מחדש בשנה האחרונה את "אגדות היהודים", סדרת ספרי המופת של חוקר היהדות לוי גינצבורג. הוצאה זאת לא זכתה כמעט לסיקור בכלי התקשורת, אם כי בחברה אחרת ובתנאים אחרים אפשר היה לדמיין שמאורע זה לא היה עובר בלי התכנסויות, נאומים ושפע מאמרים בעיתונות שיסקרו את חשיבות מפעל הענקים הזה, שעולה בחשיבותו בהרבה על מפעלם של ביאליק ורבינצקי עם "ספר האגדה".
לי אישית חשובה היתה במיוחד העובדה שבנוסף להוצאה מחדש של הספרים הללו טרחו יוזמיו גם לתרגם את הכרך החשוב ביותר שלא תורגם בעבר, והוא כרך המפתחות לסדרה כולה. אחת הרעות החולות של כמה וכמה מהוצאות הספרים בארץ היא ההתעלמות מהצורך בלוח מפתחות מפורט. בעיני ספר ללא מפתחות כשמו כן הוא: ספר חסום, חסר נגישות לכניסה ויציאה.
(אדמיאל קוסמן, הארץ)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2010 20:26 |
|
| |
יצא לאור מאגר ממוחשב חדש - הלכה ברורה ובירור הלכה.
הגמרא עם קישור מהציונים של העין משפט ל"הלכה ברורה" שכתב הרב קוק, שהיא ציטוט ספרי הפוסקים (רמב"ם, שו"ע ולרוב נוספו הערות מנו"כ).
כמו"כ קישור ל"בירור הלכה" - סיכומי הסוגיות של שיטות הראשונים והפוסקים, בהתאם לציוני העין משפט. למעלה מ 6000 סוגיות של בירור הלכה על 21 מסכתות.
לתוכנה כמובן מנוע חיפוש, אך מה שמייחד אותה הוא מפתח נושאים הכולל למעלה מ 22000 ערכים ותתי ערכים המקושרים לבירורי הלכה.
אפשר לראות כאן ו כאן
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2010 18:44 |
|
| |
תוקן על ידי ספרן ב- 07/06/2010 18:46:01
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 07:42 |
|
| |
|
 | *-- one picture in article *
*-- displaying lines right to the picture *
משה אידל, פרופ' בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל, הוא מבכירי חוקרי הקבלה בארץ; בספרו החדש "קבלה וארוס" הרואה אור בהוצאת שוקן הוא חוקר את תפישת האהבה הארוטית והמיניות במחשבה היהודית המיסטית ובספרות הקבלית. אידל מבקש לברר בין השאר איך חדרו נוסחים ארוטיים לסידור התפילה, הוא מראה כיצד הושפעה הקבלה מהפילוסופיה היוונית, דן בייצוגי האל ומציג גישות קבליות ומודלים ביחס לארוס, מין ואנדרוגיניות.
מושג הארוס הוא מושג יווני במקור, כיצד הוא משתלב בקבלה?
"אני משתמש במושג הארוס כדי לציין מנעד רחב הכולל יחסים מסוגים שונים: גופניים, רגשיים ואינטלקטואליים. מכל מקום זהו נושא מרכזי בקבלה, והוא תופס מקום של כבוד לכל אורך תולדות הקבלה. בשונה מההנגדה שבין אהבה אפלטונית ובין קשר גופני, שהיתה נפוצה בימי הביניים, אצל מקובלים רבים נדונו שני הנושאים במסגרת אחת. הם שילבו בין המעשה הגופני ובין הכוונה, דהיינו ההתכוונות הפנימית בשעת מעשה, שצריכה להתלוות אליו".
איך צמחה והתגבשה ההתייחסות לזהות המינית של האל?
"במידה שהמקרא עוסק בזהותו המינית של האל, הרי שזהות זו היא גברית והדבר בולט בייחוד בדיונים בספרות הנבואה, כאשר עם ישראל מתואר כבת זוגו של האל והם נשואים נישואים ?קתוליים'. אולם יש גם ביטויים מעטים שבהם האלוהות מתוארת כנקבית. המקובלים שאבו ממקורות שונים תפישות בדבר זהותם הנקבית של מושגים כגון שכינה, כנסת ישראל, ירושלים של מעלה, חוכמה, או האהובה שבשיר השירים".
איך חדרו מושגים ארוטיים לסידור התפילה?
"מכיוון שספרות הקבלה הפכה במרוצת הדורות לספרות קלאסית, חלקים ממנה התקבלו בסידור התפילה והפכו לחלק אורגני ממנו. כך למשל השתלבו קטעים מספר הזוהר, הפיוט ?לכה דודי' בקבלת שבת, ושירת מזמורי האר"י - הוא ר' יצחק לוריא - בשלוש סעודות בשבת, והיו לחלק בולט בריטואל היהודי. כך חדרה גם האמירה שקיום המצוות נעשה לשם הייחוד, דהיינו לשם החיבור, שבין הקב"ה, הספירה הזכרית, תפארת, ובין שכינתיה, דהיינו השכינה שלו, או ספירת מלכות, שהיא החלק הנקבי".
אתה משתמש במחקרך במושג אנדרוגינוס ובייצוגו בספרות הקבלית. עד כמה ההוגים המובילים היו מושפעים מהפילוסופיה היוונית ומהמיתולוגיה היוונית?
"במקרא, ובעקבותיו בספרות המדרשית והקבלית, היתה האנדרוגיניות נקודת מוצא לשינוי חיובי. היסודות הזכריים והנקביים הופרדו על ידי האל והאשה היא עזר לגבר, כיוון שלא טוב היות לבדו. אצל אפלטון יש תפישה אנדרוגינית מעניינת, לפיה החלוקה בין שני היסודות באה כעונש שזאוס העניש את האדם המושלם על גאוותו. למרות ההבדל הגדול בין שתי הגישות אפשר לזהות זיקות ביניהן בספרות הקבלית, ובכלל זה הגישה הגורסת שהיסודות הזכריים והנקביים הם שווים. אך יש להבחין בין המושג אנדרוגינוס, המציין בספרות הרבנית יצור אנושי נחות הילכתית, ובין התפישה המכונה בשם דו-פרצופין, דהיינו בעל שני פרצופין, המציין לרוב בספרות הקבלית את צמד הספירות תפארת ומלכות".
מה היתה תפישת המקובלים לארוס ולמיניות? מחקרך מפריך את ההנחה שהם נטו לחיי פרישות.
"דיונים רבים בעלי אופי מיני נמצאים בספרות הזוהרית ואצל מקובל ששמו רבי יוסף הבא משושן הבירה, כמו גם בחיבוריהם של רבי משה קורדובירו ורבי יצחק לוריא (האר"י). רוב המקובלים התייחסו למיניות בצורה חיובית, במידה שהיא חלק מיחסי אישות במסגרת משפחתית. רוב רובם של המקובלים היו נשואים ובעקבות המקרא והספרות הרבנית ראו כחובה דתית את סיפוק צורכי האשה, וראו במיניות אמצעי לקיומה של המצווה הראשונה והחשובה ביותר - מצוות פרו ורבו. לדעתי, החוקרים שהדגישו את מרכזיות הפרישות של המקובלים לא לקחו בחשבון את מכלול חייהם. האידיאלים שלהם היו מרובים, והיה ניסיון למצוא שביל זהב בין צורכי הרוח לבין צורכי הגוף".
(הארץ) |
|
|
|
|
|
|
