חדש בחנות הספרים ובכלל

לכאורה, עוד ספר, מאלפי אלפים, על התורה. אבל כשעלעלתי בו, חמותי ראיתי אור.

קודם כל, ההתייחסות לאונקלוס כפרשן, הפתיעה אותי. באופן שיטתי המחבר הדגיש את שאונקלוס הוסיף בתרגומו כפירוש יתיר על התרגום המילולי, וגם הוסיף הסבר בהיר ותמציתי על התרגום מכלל הספרות הפרשנית. ויתר על כן, המחבר מדגיש במבואו הנרחב והמרשים, ש"ייחודו של נוסח תרגום אונקלוס שבספר זה, הוא במאמץ העצום שהושקע בניסיון לנפות את הנוסח המצוי משגיאותיו, להקפיד ולדקדק עד כמה שניתן להגיע לנוסח היותר מדויק... ".  

שנית, בביאור תמציתי בהיר, מדוקדק על דרך הפשט, על פירוש רש"י. כפי שהבחנתי, המחבר עשה מאמץ להביא את הפירוש היותר פשוט מכלל הפירושים המוצעים על פירושו של רש"י די בכל אתר ואתר. וניכר עליה על המלאכה שעמלו עליה עמל רב רב. גם כאן המחבר מעיד על מאמץ רב בנוגע לנוסח רש"י, תוך אימוץ השיטה האקלקטית.

ושמא זוהי הבשורה החשובה מכל, לפחות לגבי דידי: מופיע כאן, לראשונה ממה שאני מכיר, פירוש רמב"ם על התורה מאוחה באופן מובנה, דבר דבור על אופניו כפירוש אחיד, מכל כתביו - ההלכתיים והמחשבתיים גם יחד (כולל גם הספרים המיוחסים לרמב"ם). הכול בלשונו המקורית של הרמב"ם (וגם כאן המחבר השתמש במהדורות היותר מוסמכות, ובציטוטיו מהמורה נבוכים שילב בין מהדורת קאפח למהדורת שוורץ), ועם הערות, ציונים וביאורים – ובתוכם שילוב השגות הרמב"ן על ביאורי הרמב"ם במו"נ, ויישובי הריטב"א והאברבנאל ורבי אברהם בן הרמב"ם. כללו של דבר: חג לאוהבי משנת רמב"ם.

ההתרשמות שלי (עיינתי בספר לא מעט מאז רכשתיו...) היא, שנעשתה כאן עבודה מקצועית ורצינית ממעלה ראשונה, הן בהיבט ה"מדעי" והבן בהיבט ה"תורני".

המחבר הוא הרב אברהם אלאשוילי, יו"ר מכון הספר, ובנו של חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל רבה של יהדות גרוזיה. מספריו הקודמים: שולחן המלך שלושה חלקים על השו"ע, ביאור תמציתי על הל' ת"ת בשו"ע הרב, תניא מבואר, עורך (יחד עם הרשד"ב לווין) המהדורה החדשה של שולחן ערוך הרב, סדר ברכות הנהנין מבואר ומוער, והספר "מגילת ספר".