ספרי השנה הבאה - יהדות (הארץ, ספרים)
מרטין בובר: הדיאלוג הנסתר*דן אבנון
עם עובד
מתוך קריאה בכתבי בובר חושף המחבר את הגיון בחייהם של יהודים שאינם בהכרח דתיים במובן השגור של המלה, ובכל זאת מגלמים בחייהם, ולעתים במותם, את "התעודה והייעוד" של העם היהודי.
חכמים ד'*בני לאו
ידיעות ספרים
החלק הרביעי של סדרת "חכמים" חושף את שכבת היסוד של התלמודים ואת האבות המייסדים של ספרות זו. במהלך הדברים מתגלים המתחים בין ההנהגה הפוליטית להנהגה הרוחנית, כל זה על רקע המשבר העמוק של האימפריה הרומית.
עם אלוהים ועם אנשים (שם זמני)*סטיבן גרינברג
הקיבוץ המאוחד
בספר זה מערער גרינברג, רב אורתודוקסי אמריקאי, שיצא מהארון לפני כעשור, על הפרשנות ההלכתית המקובלת למקורות היהודיים העוסקים ביחסים הומוסקסואליים ובמשכב זכר. לטענתו, המקורות פתוחים לפרשנות המאפשרת להומוסקסואלים דתיים חיים מלאים. מאנגלית: זיו מילמן.
יהודים אחרונים בקראלה* עדנה פרננדז
עם עובד
סיפור מסעה של פרננדז, סופרת אנגלייה ממוצא הודי, אל הקהילה היהודית הגוועת בקוצ'ין שבהודו, ואחר כך אל אלו מבניה שעלו ארצה. המחברת מצביעה על כך שהקהילה גוועה מפני ששני הפלגים שלה, השחורים והלבנים, לא הסכימו להינשא אלה לאלה. מאנגלית: אורית הראל.
שיחות (שם זמני)* ישעיהו ליבוביץ
אגם
שיחות של פרופ' ישעיהו ליבוביץ על הספר "רוח חיים" לר' חיים מוולוז'ין, גדול תלמידי הגאון מווילנה. מתוך השיחות עולה מבטו הנוקב של ליבוביץ על סוגיות של חברה ושל הלכה. עורכת: חגית עופרן.
הרפואה במקרא בתלמוד* יצחק (יוליוס) פרויס
מאגנס
הספר, שמהדורתו הראשונה ראתה אור בגרמנית בברלין ב-1911, סוקר את כל ענפי הרפואה ואת העוסקים במקצועות הנלווים על פי המקורות היהודיים מן התקופות השונות, כמו על פי הברית החדשה, המקורות היווניים והלטיניים וספרות המחקר המודרנית. מגרמנית: אורי וירצבורגר.
צמחי מאכל ומוצריהם בספרות הברכות מהמאה ה-16 ועד לזמננו*אברהם אופיר שמש
המרכז האוניברסיטאי אריאל
הספר עוסק בהשפעת כניסת גידולי המאכל החדשים, בעיקר מאמריקה, והטכנולוגיות החדשות על המטבח היהודי ועל הדיון ההלכתי בקשר להתייחסות למאכל ואיזו ברכה מתאימה לו. כך הספר מתייחס גם לנושא ההיסטורי של המאכל, גם לתזונה, גם לדיונים החברתיים בהקשרו וגם מביא את הזווית ההלכתית.
רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים, תרנ"ו-תש"ח*יונתן מאיר
יד יצחק בן-צבי
קשה להתעלם מגיוונה של הקבלה בימינו ומגילוייה השונים בחברה הישראלית ומחוצה לה. ספרו של מאיר מתמקד בצמיחתן של ישיבות המקובלים בירושלים בשנים תרנ"ו-תש"ח, ראש להן ישיבות בית אל, רחובות הנהר ושער השמים, ותוך כדי כך, פותח צוהר לשפע זרמי הקבלה השונים במזרח אירופה, בארצות ערב ובצפון אפריקה.
עיר של סוחרים וחכמים: קהילת חאלב (ארם צובא) בשנים רנ"ב-תק"ס (1800-1492) *לאה בורנשטיין-מקובצקי
המרכז האוניברסיטאי אריאל
משנת 1517 ואילך היתה חאלב העיר השלישית בגודלה באימפריה העותמאנית, לאחר איסטנבול וקהיר. היא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות העשירות והמשגשגות באימפריה, ובלטה בייחודה כעיר של תלמידי חכמים וסוחרים. הספר בוחן את חיי הקהילה בהקשרים מגוונים.
חסידי סאטמר. חפצי הקודש והחול של החסידים . צילום: תצלום: פייר תורג'מן / באובאו
החסידים* אוצרת: אסתר מוצ'אבסקי
מוזיאון ישראל
ספר המלווה תערוכה העוסקת בתופעת החסידות ומתארת את מנהגי החסידים, אורחות חייהם, חפצי הקודש והחול שמלווים את מהלך חייהם ולבושם המיוחד. בספר תצלומים ומאמרים מאת מומחים שונים לתולדות החסידות ולתרבות החומרית של מאמיניה.
המעשים לבני ארץ ישראל: הלכה והיסטוריה בארץ ישראל הביזנטית*הלל ניומן
יד יצחק בן-צבי
גם לאחר חתימת התלמוד הירושלמי לא פסקה היצירה ההלכתית בארץ ישראל. מאותה עת הגיעו לידינו שרידים של הלכות המכונות "המעשים לבני ארץ ישראל". הספר מציג מבואות היסטוריים וכן מהדורה מבוארת של ליקוטי מעשים, שמתוכם אפשר ללמוד לא רק על תולדות ההלכה, אלא גם על ההיסטוריה החברתית, התרבותית והכלכלית של היישוב היהודי בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה.
ארון הבגדים היהודי
מוזיאון ישראל
ספר בנושא הלבוש בקהילות היהודיות השונות מאוסף מוזיאון ישראל, שהוא האוסף הגדול בעולם של תלבושות יהודים. הספר מכיל טקסטים פרשניים מאת מומחים לאתנוגרפיה מבין עובדי המוזיאון ומחוץ לו, ותצלומים של תלבושות שלמות ופרטי לבוש.
בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד*עמנואל אטקס
מרכז זלמן שזר
רבי שניאור זלמן מלאדי, מי שנחשב למייסדה של חסידות חב"ד, החל להנהיג חסידים ברוסיה הלבנה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-18 ונהפך בתוך שנים אחדות למנהיג חסידי רב השפעה שאלפים נוהים אחריו. "בעל התניא" עוקב אחר תהליך עלייתו לעמדת מנהיגות, מתאר את דרכו כמנהיג חסידים וכהוגה, ובוחן את מעורבותו בעסקי הכלל של יהודי רוסיה.
תולדות תורת הסוד העברית, כרך ד'*יוסף דן
מרכז זלמן שזר
הכרך מוקדש לראשית הופעתה של תורת הקבלה בעולמה של תורת הסוד בסוף המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13. המחבר מתמקד בשלוש תופעות רוחניות חדשות בתקופה: ספרותו של "חוג העיון"; "ספר הבהיר"; משנתם של המקובלים הראשונים בפרובאנס, שבראשם עמד ר' יצחק סגי נהור, ראשון המקובלים הידוע לנו בשמו.
מספד שומרון*משה פלורנטין
מוסד ביאליק
אסופת פיוטי האבל השומרוניים שמצא המחבר בין כתבי היד שבאוסף השמור בספרייה הלאומית של רוסיה. הפיוטים השונים - קינות על המת, דברי תוכחה לחוטא ועוד - קשורים קשר הדוק ליום הדין.
ידיעת ספר בישראל בתקופת המקרא*אהרן דמסקי
מוסד ביאליק
הספר עוסק בנושא החינוך מההיבט של לימוד קרוא וכתוב והפצתו בציבור הרחב בתקופת המקרא. הדיון משחזר מוסדות חינוך יסודי וגבוה בארץ ישראל, במצרים, בחת, באשור ובמסופוטמיה, ומתבסס על חומר אפיגרפי, יצירות ספרותיות ותיאורים על כהונה והפקידות הגבוהה.
צדיק יסוד עולם, השליחות הסודית והחוויה המיסטית של הרב קוק*סמדר שרלו
אוניברסיטת בר אילן
לצד השכלתו הרחבה היה הרב אדם בעל נפש עשירה ואישיות דתית יוצאת דופן. הספר עוסק בעולמו הפנימי והסודי של הרב, בחוויה הדתית והמיסטית שלו, בתפישתו העצמית כצדיק הדור וגם בחוויה המשיחית שלו.
הדת הפנימית: פנומנולוגיה של חיי הדת הפנימיים והשתקפותם במקורות היהדות*רון מרגולין
אוניברסיטת בר אילן
במרכז ספר זה נמצאת ההבחנה בין המישור החיצוני-חברתי של חיי הדת לבין המישור הנפשי-פנימי שלה, הממוקד בעולמו של היחיד. המחבר דן בחיי הדת הפנימיים כפי שהם משתקפים ביהדות.
בן המלך והנזיר* רבי אבן חסדאי
אוניברסיטת תל אביב
גרסה של סיפור הנסיך ההודי סידהארתא, שנודע לימים כבודהה. ספרו של אבן חסדאי מחדש את סיפורו ומציע הגיגים הנוטעים אותו בעולמה התרבותי של היהדות. עורכת: אילת אטינגר.
סיפורי הנביאים*מוחמד בן עבד אללה אלכסאאי
אוניברסיטת תל אביב
"סיפורי הנביאים" כולל סיפורים על בריאת העולם והאדם ועל בני ישראל ונביאיהם, בדומה למקרא ולאגדות חז"ל, וגם סיפורים על ישו ועל אבות הנצרות, בדומה לברית החדשה ולחיבורי אבות הכנסייה, כל זאת תוך תיבול הסיפורים במוטיבים איסלאמיים. מערבית: אביבה שוסמן.
קהילות ישראל במזרח במאות ה-19 וה-20: אלג'יריה*
יד יצחק בן-צבי
הכרך ה-12 בסדרה סוקר את תולדות היהודים באלג'יריה, תרבותם, ספרותם, לשונותיהם והשינויים שחלו בחייהם בעקבות הקולוניאליזם, מלחמת העולם השנייה ועצמאות אלג'יריה.
אני (לא) מאמין*חיים היימס
כתב
היהדות, כפי שאנו מכירים אותה היום, נולדה בתוך הקשר היסטורי-לאומי. לאחר חורבן בית המקדש השני נותר עם ישראל ללא מרכז פוליטי-חברתי או ישות ריבונית, ועל קרקע זו צמחה ופרחה היהדות הרבנית במסגרת של קהילות אוטונומיות ומפוזרות. האם כעת, שואל המחבר, לאחר שתהליך הגאולה הסתיים עם הקמתה של מדינת ישראל, יש צורך ביהדות הרבנית במתכונתה הנוכחית?
על כופרים במשנת רמב"ם* חנה כשר
הקיבוץ המאוחד
ספריית "הילל בן חיים" למדעי היהדות. הספר עוסק בכל פרשת הכפירה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במשנת הרמב"ם.
תוקן על ידי ספרן ב- 21/09/2011 17:38:54
