|
|
| נשלח ב-25/10/2011 21:47 |
 |
| |
יצא זה מכבר (לפני כשנה) סידור קורן החדש נוסחים אשכנז וספרד, הסידור מתוקן משיבושים, הניקוד מדוייק ובו הבחנות של שוואים וקמצים ומתגים לקריאה נכונה. בסידור יש מדריך מפורט למתפלל ובו תולדות המנהגים, הלכות ונוסחי התפילה עם ביאורים נחמדים. כמו כן יש בסוף מאמר על שיטת הניקוד בסידור, מאמר ראשון מסוגו ובו המתפלל יוכל לדעת מדוע ניקדו לו איך שניקדו. בקרוב מבטיחים שם שיצא סידור ספרדי שהולך להיות שם דבר בעולם בתי הכנסת, בו נוסחאות מדוייקות וכנ"ל.
אין ספק שחוויית התפילה שונה כאשר אדם יודע כיצד בנויה תפילתו ומהיכן לקוחים הפסוקים אותם הוא מזמר בכל יום, ואין תפילתו כעין בלוק של טקסטים
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2011 18:23 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 07:54 |
|
| |
הודעה של *zrihenet*
בן איש חי לעולם - ספר הלכות חדש!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2011 07:38 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2011 20:31 |
|
| |
מפלדהיים, כנראה תרגום חדש לעברית בת זמנינו
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 05:50 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 05:55 |
|
| |
 >
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 06:36 |
|
| |
|
המשכילים היהודים בימי-הביניים הרבו לקרוא ספרים מן הספרות המזרחית והמערבית ואת חלקם אף תרגמו לעברית. אחד הספרים שזכה לגירסה עברית היה סיפור נעוריו של הנסיך ההודי סידהרתא - בודהא - מייסד הבודהיזם. הסיפור הופיע בנוסחים רבים, ובהם גירסה נוצרית בשם ברלעם ויואסף שתורגמה לשפות רבות, בהן ערבית.
הגירסה העברית תורגמה מן הערבית, בידי המשורר אברהם בן שמואל הלוי אבן חסדאי (במחצית הראשונה של המאה השלוש-עשרה) בשם בן המלך והנזיר. אבן חסדאי הסיר את סממניה הנוצריים של היצירה והוסיף לה סיפורים, משלים, שירים, אמרות-חכמה, פתגמים ודברי מדע ועיון. התוצאה היא חיבור מקסים שידבר גם אל הקורא בן זמננו.
|
|
  |
אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי - משורר ומתרגם, נמנה עם ראשי קהילת ברצלונה במחצית הראשונה של המאה השלוש-עשרה. אבן חסדאי כינה את חיבורו בשם "רווח והצלה" אולם הוא נודע ברבים בשם "בן המלך והנזיר". הנוסח נעשה מתוך תרגום ערבי של הנוסח היווני-הנוצרי של הספר. הוא אמנם נועד לקהל קוראים יהודי, אבל אין בו מאפיינים יהודיים ייחודיים.
אילת אטינגר מי שערכה את הספר והוסיפה הקדמות והערות היא דוקטור לספרות עברית בימי הביניים. מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל - חיפה.
העורך המדעי של הסדרה פרופ' ישראל לוין מאוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשס"ט, הוא מבכירי חוקרי שירת ימי הביניים בעולם. בין ספריו: שמואל הנגיד, חייו ושירתו (1963), אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו (1963),ילקוט אברהם אבן עזרא (1985), כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול (2005).
זה הוא הספר השמיני בסדרת הספרים: "שירת תור הזהב", חלק מפרויקט ספרות מופת עברית של מרכז הספר והספריות, בסיוע המחלקה לספרות, מנהל התרבות, המציעה לקורא העברי מהדורה חדשה של מיטב שירת ספרד בימי הביניים, בלווי מבואות והערות.
בן המלך והנזיר מאת אברהם בן שמואל הלוי אבן חסדאי, סדרת שירת תור הזהב בהוצאה לאור של אוניברסית תל-אביב בשיתוף ספרות מופת עברית. ערכה, הוסיפה הקדמות והערות: ד"ר אילת אטינגר, 242 עמודים..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2011 23:12 |
|
| |
| ציטרון כתב: |  | האם ידוע למישהו מה ה"קטע" של מכון ירושלים בהוצאת ג"כ אור זרוע ? אני מבין שלא מדובר בהמשך הסדרה של אור עציון ? [לא ראיתים].
|
|
ההדל הוא שמהדורת ג"כ אינה כוללת את כל המחקר של אור עציון אלא הספר נטו + הגהות משובחות.
אם למישהו יש סריקה של הספר הזה, אודה לו מאוד. אני צריך שני דפים מתוכו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2011 18:19 |
|
| |
פותח השערים
עם מותו של חוקר האסלאם מיכאל שורץ, שהיטיב לתרגם יצירות יהודיות קלאסיות מערבית לעברית
"כלבו שוורץ" היה בתחילת המאה העשרים בית כלבו גדול בבעלות יהודית בזלצבורג שבאוסטריה. בנו של בעל הבית התאהב באחת העובדות, וכשנישאו נולדו להם שני ילדים: מיכאל (1929) וגדעון. כשהשתלטו הנאצים על אוסטריה עלו לארץ וגרו בחיפה. כאן היתה כבר דורה שוורץ, גיסתו של האב, בעלת פנסיון צמחוני ידוע ליד בית דניאל בזכרון יעקב. בעקבותיה פתחה המשפחה מסעדה צמחונית בהדר הכרמל בחיפה, והילדים סייעו במלצרות בסופם של ימי הלימודים בבית הספר הריאלי.
ברבות הימים היה גדעון לפרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית. מיכאל שורץ הוקסם מן המורה הכריזמטי לערבית בבית הספר הריאלי, מאיר יעקב קיסטר (אחר כך פרופסור לערבית באוניברסיטה העברית), ובעקבות זאת למד ערבית גם באוניברסיטה. לפרנסתו למד ספרנות ועבד כספרן באולם הקריאה למדעי המזרח בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. היה זה מורו, הפרופ' שלמה פינס, שעודד אותו לפנות ולבקש מלגת לימודים לדוקטורט באוקספורד. כשחזר שורץ לארץ לימד באוניברסיטת חיפה, ובאמצע שנות השבעים של המאה העשרים עבר לאוניברסיטת תל-אביב.
נוסף למחקריו, הביטוי העיקרי ליצירתיות המדעית של מיכאל שורץ היה תרגומים של ספרי מופת מערבית-יהודית לעברית. תרגומו ל"מורה הנבוכים" לרמב"ם, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, הוא תרגום פילוסופי מדויק ורהוט, מלווה בהערות שוליים מפורטות לאורך הספר, המפנות כמעט לכל הספרות המדעית הרלבנטית. זה מעשה חריג של נדיבות תרבותית ומחקרית. שורץ לא רק פותח שערים חדשים למורה הנבוכים לדוברי העברית המודרנית, אלא גם מוביל את הקוראים והקוראות בנבכי המחקר בסוגיות השונות. בהכנת התרגום סייעו לשורץ רעייתו הסופרת מרים שורץ לבית קריסטלר (מחברת הרומאן "קורות חוה גוטליב" וחיבורים נוספים) ובנו דוד צרי, תלמיד מחקר במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מיכאל שורץ חלש גם על טקסטים קלאסיים נוספים, בערבית-יהודית ובלשונות אחרות. הוא תירגם בין היתר את "הכוזרי" לר' יהודה הלוי, את "שמונה פרקים" לרמב"ם (בהוצאת מכון בן צבי), ואת ביאורי פרנץ רוזנצווייג לשירים של המהר"ל (בהוצאת מאגנס).
מיכאל היה אדם צנוע ושקט, ואף כי ברח מן הכבוד רדף הכבוד אחריו. הוא זכה בפרס בן-צבי לשנת תש"ס, חבריו באוניברסיטת תל-אביב הגישו לו ספר יובל עשיר, "מנחה למיכאל", והשנה זכה בפרס ישראל במחשבת ישראל. כשם שחי בצנעה כך נפטר מן העולם בחטף ובשלווה, יום לאחר יום הולדתו ה-82, ב-13 בדצמבר 2011. השערים שפתח והלבבות שקירב לתרבות הערבית-היהודית מימי הביניים הם שיישאו את שמו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 17:55 |
|
| |
חכמים ד' ממשנה לתלמוד הרב ד"ר בנימין לאו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2012 08:47 |
|
| |
על הספר
http://tomerpersico.com/2012/01/01/meir_book/
|
|
|
|
|
