האם לא דיי לי בעוונותי הפרטיים?

אני חושב שהתלמוד נוקט המון פעמים בלשון גוזמא. ואת לא צריכה לקחת את האיומים האלו ללב. אם דווקא תרצי אני יוכל להביא בהמשך דוגמאות לכך.

מחשבון יקר!

תגובתך על השאלה השניה, והרי נ"מ גדול הוא, אם כל האיסור והענין הוא בהכשלה, כשהעונש המובטח הוא עונש הנכשל ע"י האשה - לאשה עצמה, מדוע שלא ישא גם הוא בתוצאות מעשיו, דהיינו, ענישת האשה?

אם היה כתוב, תתלבשי בצניעות משום לאו או עשה וכד', ניחא. אך האיום על כך שהמסתכלים ירדו לגהנם וזה יהיה על צווארה.

אם היא תרד לגהנם בעבורם, כלום אין צדק בכך שהם ירדו בעבור זה?

נביאה, מה שאת שואלת כעת זהו בעצם פרדוקס. וכבר התייחסו לכך בחלק מהתגובות באשכול זה. לי אישית ברור כמו שכתבתי שזה רק לשון גוזמא, וזהו...

זה לא איום. רק בא להדגיש את חומרת העוון. ומי אמר שהם לא ירדו לגהינום? והרי זה ק''ו פשוט

זה פשוט לא אפשרי שהאשה תלקה בגלל המסתכלים עליה. חד משמעית !!

וראיה לכך: שיש סוגיא בתלמוד במקרה שאנסו אדם ורבעו אותו בניגוד לרצונו, הוא פטור. אולם במקרה שאנסו אדם לרבוע מישהו אחר, הוא חייב מיתה. וזאת משום שאם לא היה לו רצון וחשק לרבוע לא היה יכול. ודי למבין.
רואים מכאן שבכאלה דברים אדם שנכשל בכך זה רק מרצונו ומה שייך להעניש את האשה על כך ??? 
ולכאורה זה סתירה בתלמוד, אולי מישהו כאן בפורום יחכים אותנו בישוב הסתירה.

אמנם כן מרצונו, אך יש גורמים המעוררים אותו לכך. ועל אותם המעוררים ללקות!

עדיין לא יישבת את הסתירה.

הוא לא אנס וכדו'!!

על עצם ההבטה הוא נענש! והיא התלבשה בצורה שמגרה להביט בה. הסתירה התיישבה?