ספר חדש,מאיר עיני ישראל

לענ"ד נראה, שההגיון הבריא אומר שאם מישהו כבר "תפס" כותר כלשהו, שאין זה מן היושר לחקות אותו ולהשתמש באותו שם. יתכן שאנשים אחרים לא יסכימו לקביעה שלי, אבל אני חונכתי עם ערכים אחרים.

ברם, המציאות מוכיחה שבכל זאת אנשים הדפיסו עם כותר בדיוק כמו ספר אחר. בואו וננסה להבין מה המניעים למעשה כזה. באופו טיאורטי אני יכול להעלות השערות שונות למה אנשים יעשו כן:

א. אני מלמד זכות, שמחבר הספר בכלל לא ידע על קיומו של הספר הקודם.

ב. בעת שהמחבר עסק בחיבור הספר, נפל ברעיונו שם שיתן לספר, ומאד התחבר לשם הזה. כשאח"כ נודע לו שהשם הזה כבר תפוס, מבחינה רגשית הוא מתקשה לשנות שם הספר לשם אחר.

ג. הוא מורה היתר לעצמו, שהרי כבר עברו שנים מאז שהספר קודם יצא, לכן אין בזה בעיה.

ד. הוא מנסה להתחרות עם המחבר הקודם, ורוצה להראות שיכול לחבר חיבור לפחות על אותו רמה או על רמה יותר גבוה.

ה. הוא רוצה ליהנות מהמוניטין שהשם הקודם זוכה לו בשוק. מסיבות מסחריות, הוא מנסה למשוך יותר קונים על ידי החיקוי.

ו. אף אחד מהסיבות מהנ"ל, אלא שהוא סתם בריון לא מנומס, ולא איכפת לו "מענטש" או פיינער".

מנסיון אישי, כשאני מגביה ספר עם כותר שאני מכיר ומחפש, ולהפתעתי אני רואה שזה בכלל ספר אחר לגמרי, אני מרגיש חלישות הדעת ש"עבדו עלי" וניצלו הרעיון של כותר מטעה כדי שאקח הספר בידי. יתכן שיש עוד אנשים אחרים שמרגישים כמוני. לדעתי, במקרה כזה יש חשש של "גניבת דעת", ו"לא תונו איש את אמיתו".

אחד שקנה ספר, בגלל שחשב שזה הכותר שהוא מחפש, ולבסוף מתברר שקנה ספר אחר לגמרי, אם לא יהיה לו הפסד ממוני, כיון שהמוכר ספרים מחזיר לו כספו, יש "רק" העבירות הנ"ל. אם הוא לא יכול לקבל כספו בחזרה, יש בזה חשש גניבה.

יש עוד נקודה שיתכן שאנשים לא מודעים לזה, שהיא ההתחשבות עם הזולת. כשאני כותב, ואני רוצה לצטט איה ספר או לציין למקור כלשהו, אם ידוע לי שיש כמה ספרים עם אותו שם, אני צריך להאריך לטרוח לכתוב לאיזה מהם אני מתכוין. אם כל אחד היה מוציא ספר עם כותר מקורי, לא הייתי זקוק לטרוח בכך. הבעיה יותר חריפה, כשמחבר ספר מציין לספר מסויים בלי ציון שם המבר, אז יש טירחה יתירה לבדוק בכמה ספרים, כדי שאוכל לדעת לאיזה ספר בדיוק התכוין. [וכל שכן אם מזכיר שם הספר בראשי תיבות, ובפרט בראשי תיבות לא מפורסמים, שזה כאס ראש אחד גדול]. יש בזה ענין של בין אדם לחבירו, שנכלל במצוה של "ואהבת לרעך כמוך".