|
|
| נשלח ב-27/7/2012 18:33 |
|
| |
לפני למעלה משלשים שנה, יצא מישהו עם ספר בשם "משנה ברורה החדש", ובשעתו יצאו גדולי ישראל במכתבים חריפים כנגדו... על כל הדוגמאות שהבאת, אני מנסה ללמד זכות שלא ידעו על קיומו של ספר בשם דומה. אבל היום שאוצרות הספרות היהודית מאד נגישים, נראה לענ"ד שמוטל על כל מחבר לבדוק אם באמת שם מסויים לסםר לא "תפוס". מי שביודעים שלוקח שם ידוע של ספר מהחיד"א או מכל גדול אחר, או ממחברי דורו וכו', הרי מעלה אצלי סימני שאלה גדולים, ולא משנה מי זה. מה שאתם טוענים ש"כולים עושים/עשו כן" לא נחשב אצלי כתשובה מספקת, כי נראה לי שהוא בעצם מעשה פסול. והוא רחום יכפר עון.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2012 20:41 |
|
| |
אני רואה שעל סמך התעקשותך אתה מניח לעצמך לפסול גדולים וטובים.
משנ"ב שאני שמעיד החזו"א שקבלו הוראותיו וכו'. והריהו דומה למש"כ לעיל בעניין החזו"א.
אבל מפה ועד לפסול את כל מי שהבאתי אינו ראוי להיאמר וכ"ש להיכתב.
המיתוס אצליך כנראה נתפס חזק, אבל לא על כזה דבר צריך לעשות רעש. אא"כ בדברים חריגים כמו שהזכרתי.
בנדוננו, אני לא רואה טעם לפגם וכ"ש שלא לפסול או "איכס".
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2012 18:10 |
|
| |
מה בכך ואיזה חסרון יש בזה? ישנו ספר תולדות חכמי ירושלים ג' חלקים של רא"ל פרומקין ז"ל שיצא לאור בתר"ע בערך ולאחר כמה שנים הוציאו ספר בשם זה תולדות חכמי ירושלים, 2 רבנים. א. המקובל הר"א מונסה ז"ל על קורות העיר העתיקה וחכמיה (ירושלם תשנד). ב. יבלחט"א הרה"ג אברהם אליעזר סופר הי"ו ב' חלקים על מקובלי ירושלים, וכי ישנה בעלות על שם של ספר?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2012 18:36 |
|
| |
וגם שמות של ספרים מפורסמים. זה אמנם יומרני ורידיקלי משהו. אבל היה כן לעולמים.
מה עם "בית יוסף חדש" של הגאון רע"י שליזנגער זי"ע?
התנגדות לספרו נבעה בגלל דבריו על תקנת רגמ"ה.
והראיה הכי ברורה לדבר היא שגם הרבנים המסכימים על הספר שחזרו בהם ולבסוף התנגדו אליו [יותר לספר מאשר למחבר] התנגדו בגלל שלא שמו לב לדברים שנכתבו על תקנת רגמ"ה. אבל ודאי ששמו לב לשם הספר אותו הזכירו בהסכמתם.
הרבנים המסכימים הם הראש"ל הרב אשכנזי והרב מאיר אוירבאך זצ"ל. -------------------- אגב, מ"ש בעניין שו"ע הרב. ראיתי כעת שיש אשכול על הנ"ל אם מחבר קרא לו מלכתחילה שו"ע. רוב האשכול נמחק ע"י הבאג המרושע כמו שנוהג להגדירו חבר הפורום אלעייזר המנוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2012 22:33 |
|
| |
בנוגע לשולחן ערוך של בעל התניא, כותבי העתים מציינים שנדפס לראשונה בשנת תקע"ו. עיון בדף השער מראה, שמיד בדפוס ראשון כבר נקרא "שולחן ערוך" (אפשר לבדוק בהיברובוקס). הספר יצא לאחר פטירתו, ואיני יודע מי קבע שם הספר.
תוקן על ידי webberebbe ב- 29/07/2012 22:34:36
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2012 23:03 |
|
| |
לענ"ד נראה, שההגיון הבריא אומר שאם מישהו כבר "תפס" כותר כלשהו, שאין זה מן היושר לחקות אותו ולהשתמש באותו שם. יתכן שאנשים אחרים לא יסכימו לקביעה שלי, אבל אני חונכתי עם ערכים אחרים. ברם, המציאות מוכיחה שבכל זאת אנשים הדפיסו עם כותר בדיוק כמו ספר אחר. בואו וננסה להבין מה המניעים למעשה כזה. באופו טיאורטי אני יכול להעלות השערות שונות למה אנשים יעשו כן: א. אני מלמד זכות, שמחבר הספר בכלל לא ידע על קיומו של הספר הקודם. ב. בעת שהמחבר עסק בחיבור הספר, נפל ברעיונו שם שיתן לספר, ומאד התחבר לשם הזה. כשאח"כ נודע לו שהשם הזה כבר תפוס, מבחינה רגשית הוא מתקשה לשנות שם הספר לשם אחר. ג. הוא מורה היתר לעצמו, שהרי כבר עברו שנים מאז שהספר קודם יצא, לכן אין בזה בעיה. ד. הוא מנסה להתחרות עם המחבר הקודם, ורוצה להראות שיכול לחבר חיבור לפחות על אותו רמה או על רמה יותר גבוה. ה. הוא רוצה ליהנות מהמוניטין שהשם הקודם זוכה לו בשוק. מסיבות מסחריות, הוא מנסה למשוך יותר קונים על ידי החיקוי. ו. אף אחד מהסיבות מהנ"ל, אלא שהוא סתם בריון לא מנומס, ולא איכפת לו "מענטש" או פיינער". מנסיון אישי, כשאני מגביה ספר עם כותר שאני מכיר ומחפש, ולהפתעתי אני רואה שזה בכלל ספר אחר לגמרי, אני מרגיש חלישות הדעת ש"עבדו עלי" וניצלו הרעיון של כותר מטעה כדי שאקח הספר בידי. יתכן שיש עוד אנשים אחרים שמרגישים כמוני. לדעתי, במקרה כזה יש חשש של "גניבת דעת", ו"לא תונו איש את אמיתו". אחד שקנה ספר, בגלל שחשב שזה הכותר שהוא מחפש, ולבסוף מתברר שקנה ספר אחר לגמרי, אם לא יהיה לו הפסד ממוני, כיון שהמוכר ספרים מחזיר לו כספו, יש "רק" העבירות הנ"ל. אם הוא לא יכול לקבל כספו בחזרה, יש בזה חשש גניבה. יש עוד נקודה שיתכן שאנשים לא מודעים לזה, שהיא ההתחשבות עם הזולת. כשאני כותב, ואני רוצה לצטט איה ספר או לציין למקור כלשהו, אם ידוע לי שיש כמה ספרים עם אותו שם, אני צריך להאריך לטרוח לכתוב לאיזה מהם אני מתכוין. אם כל אחד היה מוציא ספר עם כותר מקורי, לא הייתי זקוק לטרוח בכך. הבעיה יותר חריפה, כשמחבר ספר מציין לספר מסויים בלי ציון שם המבר, אז יש טירחה יתירה לבדוק בכמה ספרים, כדי שאוכל לדעת לאיזה ספר בדיוק התכוין. [וכל שכן אם מזכיר שם הספר בראשי תיבות, ובפרט בראשי תיבות לא מפורסמים, שזה כאס ראש אחד גדול]. יש בזה ענין של בין אדם לחבירו, שנכלל במצוה של "ואהבת לרעך כמוך".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2012 23:44 |
|
| |
דחוק להעמיס את הנ"ל בדוגמאות שהבאתי.
כנראה זו סטיגמה שעליה חונכת. אבל בעולם הספרותי וההלכתי הכללים שונים. אין בזה שום בעיה!
אם יש שני ספרים עם כותר זהה, נוהגים להוסיף כשמציינים לו את שמו את שם משפחתו כמו: ועי' קהלות יעקב אלגאזי.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 00:09 |
|
| |
אמרתי את דברי, ואין לי שום כונה ליכנס לוויכוחים בקשר לכל אחד מהספרים שהזכרתם או שתזכירו. אני רק מתקשה להבין למה שמישהו יוציא היום בשנת תשע"ב ספר בשם "מאיר עיני ישראל", כשספר בכותר דומה נכתב רק לאחרונה, ונמצא בכל החנויות. מה המניעים שלו בבחירת שם זה לספרו? אולי תוכלו להסביר שבר זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 09:13 |
|
| |
אמרת את דבריך.
והם אינם מהווים עילה לשנות את הנ"ל.
זה כל ההסבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 10:36 |
|
| |
הזכרתי שלש נימוקים הלכתיים, שלא התייחסת אליהם כלל. אני מנסה להגיע להבנה פסיכולוגית למה יש אנשים שעושים כן. אני הצעתי כמה רעיונות להסביר את התופעה. במקרה של ספר כמו "מאיר עיני ישראל", אני מנסה להבין תחת איזה סעיף המחבר פועל. לחדד את השאלה, נשאל את זה בצורה כזאת. אם כותר של ספר הוא דבר של מה בכך, מה מניע למחבר ספר להתעקש לקרוא לספר שלו שם שמישהו אחר כבר השתמש בו. אגב, בענין הרעיון שלך בקשר לציון מקורות, לכתוב "ועי' קהלות יעקב אלגאזי" וכדומה, אני יודע שמחבר מפורסם בדורינו נוהג לכתוב בסגנון זה, וכנראה שממנו למדו אחרים לעשות כן. אבל קיבלתי מרבותי, שריח זלזול נודף מכתיבה בצורה כזאת. "אלגזי" לא חבר שלך, ולא קוראים לו בשם משפחה בלבד. צריכים להזכיר מחבר ספר בלשון כבוד, וכן בכל גדול וגדול בתורה. במקרה כגון זה, אני נוהג לכתוב "ועי' בס' קהלות יעקב להגרי"י אלגזי" וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 11:05 |
|
| |
דחוק להעמיס את הנ"ל בדוגמאות שהבאתי.
והבוחר יבחר.
יש חילוק בין עיין קהלות יעקב להאלגאזי [כמו שמכנה המהרש"ל את מרן הב"י: הקארו. או איזה רבנים את החיד"א: האזולאי] שע"ז כתב השד"ח דזהו זלזול [ועי' ירחוני או"ת האחרוני] אבל ראינו לרוובתא קמאי שנהגו כך. ומ"מ נודף מזה ריח זלזול.
המחבר המפורסם הוא הגר"ע יוסף שליט"א שנוהג כך לכתוב בספריו.
הוא לא נופל ממעלת רבותיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 11:36 |
|
| |
תנו רבנן מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש, ולהלן הוא אומר אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא, אמר לו רבי יהודה בן בתירא, עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין, אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו, ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק וכו'. (שבת צו ב)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 12:11 |
|
| |
המוציא הלעז הוא אתה.
המעשה הוא כלל לא פסול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 14:04 |
|
| |
כמעט ואין ספר תורני שאין כבר אחד או שנים בשם זה, גדולי הספרדים מלפנים מצוי בדבריהם הרבה כפי שכתב זיהוי שבכדי להבדיל בין מחבר לחברו כתבו כן כמו מרכבת המשנה (אלפנדרי) כי יש גם מחבר אחר, ועוד כחול אשר על שפת הים צא נא ובדוק בספריהם
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2012 08:26 |
|
| |
אחד מחו"ר הפורום שליט"א הזכיר ספר בשם "משנה ברורה החדש" בלא פרטים נוספים, כנראה כוונתו לספר "גופי הלכות" מאת רבי יהושע העשיל וואלהענדלער שיצא לאור בברוקלין בשנת תש"ם, על הלכות נידה שבש"וע, והכולל בתוכו, בין השאר, ביאורים בשם "משנה ברורה החדש" "ביאור הלכה" ו"שער הציון". לא מצאתי אותו לא באוצר החכמה ולא בהיברובוקס, בספריות א"י הרשומות הוא ישנו כנראה רק בספריית הרמב"ם. דומה כי כדאי היה אם מי מחו"ר הפורום שליט"א יוכל להרחיב יותר אודות המחבר, ספרו והביקורת שנתעוררה אודות בחירת שם הספר.
|
|
|
|
|