הנה כמה מקורות בעניין "משפטי ישראל מול משפטי אומות העולם"
הרב קוק ב'ערפלי טוהר' עומד על היסודות עליהם עומדים משפטי ישראל, לעומת אלה של אומות העולם:
<*>"העונשים החברתיים, בייחוד בשביל היזק ממון, יש להם שני מקורות נפשיים טוב ורע. האחד נובע מתוך הכרה הטובה הזאת; והשני בא מתוך צרות עין, שהאיש האחר אין לו ליהנות בשלי, או לנגוע בשלי, מפני שהרגשה של השלי ושל האני היא חזקה ומגושמת באין שיעור. כל המשפטים הא-להיים אין בהם כלום מהרע, כי אם הכל נובע ממקור הטוב של האמת והיושר כשהוא לעצמו. והענפים יש בהן מהשורש, פעמים בגלוי ופעמים רק בהעלם. ומשפטי הגוים ברובם נובעים מהאנוכיות הגסה הזאת שעליה בנויה החברה הפולטית של האנושיות" (עמ' צח).
הרב קוק מניח שהמשפט האנושי בכלל, גם אם הוא מתוקן וצודק ביסודו, נגוע ביסודות אנוכיים. היסודות האנוכיים הם שיקולים שליליים שמצטרפים לפסק - דוגמת צרות עין, קטנוניות וכו'. רק המשפט האלוקי נטול יסודות אלה, והוא מבוסס על האמת ותיקון העולם. לכן, משפטי ישראל, אשר מבוססים על המשפט האלוקי הם שלמים ואמיתיים, מה שאין כן במשפטי עכו"ם, המבוססים על היסוד האנושי שהוא מטבעו אנוכי. הרמ"א (שו"ת, סימן י) מבאר שלגבי בני נח, הדברים נתונים במחלוקת בין הראשונים. שיטת הרמב"ן (בראשית ל"ד, יג ד"ה ויענו) היא שתוקפם של משפטי בני נח נובע מכח הציוויים המקבילים להם בתורה:
<*>"אבל צווה אותם בדיני גנבה ואונאה ועושק ושכר שכיר ודיני השומרים ואונס ומפתה ואבות נזיקין וחובל בחבירו...וקים המבוססים על יסודות אנושיים הנגועים בחולשות אנושיות. בצד השני נמצא הרמב"ם, אשר הבין כר"ן, שכל משפטי הממון כאשר הם מתוקנים, אין בהם פגם וגם ישראל מחויבים בהם.
עם זאת, התפיסה 'המוסרניק של הרב קוק והגישה האוניברסלית של הר"ן אינן בהכרח סותרות. חשוב להדגיש כי גישתו הכללית של הרב קוק היא לא לפסול את הגוים על הסף, כלומר, גם לגוים יש מעמד ויש לכבדם. אולם, עם כל זאת, מדרגתם נמוכה משל ישראל, וכך כותב הרב קוק:
<*>"אבל בערך הכללי, ביחש לבניין העולם כולו, הרי כל העמים כולם, וישראל בכללם, שואבים חייהם מיסוד נשמת האדם הכללית, אלה תולדות אדם, שהוא הכלל הגדול בתורה. אומנם דוקא מתוך הכללה הרחבה יוכר המעמד והעליונות של ישראל בעולם" ('שמונה קבצים', קובץ ה, רסה).
מדוע, אם כן, כאשר עוסקים במשפט, תוקף הרב קוק את הנוכרים בצורה כה חריפה? הרי לשיטתו גם הגוים הם מרכיב חשוב מתמונת האדם בעולם, ומן הראוי היה שיהיה להם יצוג גם במשפט!
ה'יורה דעה' של 'חושן משפט'
עד כה הנחנו כי בכל הקשור לתחום של 'חושן משפט' אין הבדל עקרוני בין משפטי ישראל למשפטי הגוים, לבד העובדה שהמשפט הישראלי הוא משמיים - וממילא עליון יותר. גישת הרב קוק בנושא זה שונה לחלוטין - אצל הרב קוק לא קיים הבדל בין 'חושן משפט' ל'יורה דעה'. העיסוק ב'חושן משפט' הוא לא רק סידור עניני הממון, אלא גם חלק מעבודת ה':
<*>"...ודרישת האלוקים של המשפט נשארת סגולה ישראלית" ('שמונה קבצים', קובץ ז, רצ).
תפיסה זו תואמת את גישת התורה המכנה את הדיין 'א-לוהים'. בי"ד של ישראל כשעוסק בגזלות וחבלות, לא רק עושה שלום וצדק בין איש לרעהו, אלא גם מגלה את השכינה. לעומת זאת, נוכרי שעוסק בדיני ממונות מתעסק בעשיית חוק וסדר בלבד. הגישה המקבילה לרב קוק (אותה ניתן לזהות עם הר"ן) מבינה כי קיימות מספר רמות של משפט: משפט אלוקי ומשפט כללי, כאשר הרמה הראשונה הנה יחודית לישראל, ואילו השנייה היא כללית אוניברסאלית. גם ע"פ גישה זו, בי"ד שדן דיני ממונות עוסק בעבודת ה', אלא שבמקביל, יש מערכת נוספת בהן בי"ד משתמש - מערכות כלליות ואוניברסאליות יותר, שאינן בהכרח מייצגות את הפן האלוקי . הרב קוק אינו מוכן לקבל הפרדה זו, ולכן הוא מאחד את כל המשפט לתחום האלוקי ודוחה את זה האנושי.
 |
|
|
