בקורת בונה?

ברור שיש כזה דבר ביקורת בונה. אנשים נוטים לא לקבל ביקורת מהשני אם המבקר לוקה באותה בעיה וזו טעות אין קשר בין המבקר לביקורת עצמה אנשים צריכים להיות אוביקטיביים ולקבל עצות בלי להכנס לבעיותיו של המבקר.

יש פעמים, שאנשים עברו כבר בחייהם. ומנסיון עברם מעירים הם לזולתם. ואין לקבוע ללא פשרות, שכל ביקורת היא מהפרספקטיבה של המבקר הוא בעיני עצמו. אלא, יש באמת ביקורת בונה.

1.ביקורת = הצבעה על ליקוים
כאשר בעל הליקוים מקבלם
זה ביקורת בונה

2. לא הבנתי כ"כ מה הקשר
אם המבקר גם ראוי לתיקונם
שהמבוקר לא יוכל לקבלם


3. מדוע את יוצאת מכלל הנחה
שביקורת בונה זה רק ברמה אישית
זה גם יכול להיות ביקורת על יצירות וכדו'


-------------------------------------

 ואס איז נייעס? מעוניינים להתעדכן בחדשות של הציבור החרדי לחץ כאן  

1. לאוו דווקא כשמבוקר מקבל את הליקויים בהבנה.
אלא, כשהם נאמרו למטרת שיפור ולא עקיצה בעלמא.

2.בעניין ביקורת על יצירות. פסיכולוג גדול אמר פעם,
שמי שלא מצליח להיות "אמן" ניהיה "מבקר"! ודו"ק.

אוקיי, יש לי בקורת בונה על האגואיסט....
אתה מוכן לקרוא כאן בפורום...?

לSIHS!, אענה לך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, כדלקמן:

1. הכלל הוא שאם אין לך את הליקוי, אתה לא רואה אותו אצל זולתך [ראה לעיל, במומו וכו']
2.קשוט עצמך תחילה, ולאחר שתקשוט, תגיע לסעיף 1 ואז הבקורת תעלם מאליה.
3.זה אכן, לא דווקא ברמה האישית, אבל בקורת זו היא החמורה יותר.

בבקשה קבלו דיוק ותיקון:

מדובר לעיל אך ורק  על בקורת שלא התבקשה ע"י המתבקר [או, אולי, הנבקר?]

א. לא "מתבקר" ולא "נבקר" אלא, "מבוקר".  [זו נקראת ביקורת בונה.]

ב. ביקורת בונה לא קשורה לפרסומת שבה היא ניתנת.
ולכן נביאה, גם באישי זו תיהיה ביקורת בונה. בהצלחה.

א. תודה על התיקון, [למדני חוקיך]
ב. הערוץ נחסם, כמדומני.

הכלל של כל הפוסל במומו וכו'
יכולים להיאמר  רק ברמה אישית
כלומר רק על תכונתיו והתנהגותיו של איש,

אך יש מצב שאני בעל הביקורת איננו מתמודד
עם הבעיה של השני שעליו אני מבקר

על אף שבשורש אותה תכונה  שנינו לוקים בה

כך שהקשוט איננו אקטואלי.

לשם דוגמ'
אם אני רוצה להעיר
לנהג שאינו זהיר בכביש
שנוסע במהירות
על אף שאני זהיר בכביש או שאין לי רישיון נהיגה

אין פה מקום ליכנס לשורש הבעיה
דהיינו שגם אני איננו זהיר בדברים אחרים
ולתקנם
צריך פשוט לבקר כביקורת בונה

כמו"כ
בנושא העישון וכו'



--------------------------


חדשות הציבור החרדי

לדודי, [תתחדש על הסלוגן...]

זה מה שכתבתי בתחילת דברי,
גם הקיצוני לי - מפריע לי.
לכן, אם אני זהירה במיוחד בכביש - אבקר את הקיצוני לי.

לדוגמא, אני כותבת שורות ארוכות, זה מפריע לי שאתה כותב קצרות.
שים לב, זה הפריע לי, אך לא ביקרתי! כי אמרתי זאת בגוף ראשון.

לאגואיסט - למען הסר ספק, הדברים לעיל נכתבו דרך הלצה.

תוקן על ידי הנביאה ב- 19/02/2009 11:03:18

מומי
בוא נתרכז בשאלה שלך
האם ביקורת בונה היא  סתם תירוץ ל........(ביקורת, /או לא יודעת בדיוק)
את נותנת פיתרון של קשוט עצמך תחילה
ואל תבקר.

אבל הפיתרון הוא לא ישים
ושוב פעם דוגמ'
אם מישהו  מעשן
ומזיק לעצמו
ומזיק לאחרים
ואני לא לקויה באותה מידה של עישון
לשיטתך איזה דרך אני צריכה לנקוט
כדי שהלא יפסיק
או לחילופין מה אני צריכה להשתפר
כדי שהלא לא יעשן.




-------------------------------
ואס איז נייעס? מעוניינים להתעדכן בחדשות של הציבור החרדי לחץ כאן

יפה אמרת! 
אין איסור לומר מה מפריע לי, הבעיה היא בביקורת הזולת.

אקח את סיטואצית המעשן והמעושן:

 אני אומרת למעשן  בגוף ראשון:  לי זה  מפריע!  ואז זו לא ביקורת!

אם אני מגיבה במשפט : "אתה מפריע לי." - פה ביקרתי

הטענה שלי היא שגם ביקורת בונה היא בראש ובראשונה - ביקורת ומצביעה על ליקוי בי, כמבקרת.

תוקן על ידי הנביאה ב- 19/02/2009 11:11:22

ובאותה סיטואציה

זה לא מפריע לי העישון,
מפריע לי שהוא מזיק לעצמו

נו מה עושים?

אם יש לך טענה על המידה מוגנה של ביקורתיות

א,כמו כל מידה יש את הדרך האמצעית וה,,,,קיצונית

ב.את בבעיה גדולה (לשיטתך) על שיש לך טענות.

לגבי העישון:
אני מציעה לקיים שיחת מוטיבציה למעשן, ולהסביר לו מה המגרעות שבענין.
הוא יקח את הדברים לכוון הרצוי לו, אי אפשר לכפות דעה או רצון.

לכל אחד ישנן טענות, אין בכך בעיה, וכפי שהסברתי כבר, מותר להתלונן, אבל, בגוף ראשון.

תסכים איתי שיש הבדל בין : אתה מעצבן אותי בכך שאתה משתעל בקול רם [סתם דוגמה]
לבין: שיעול בקול רם מפריע לי.

להביע דעה - כן!
לבקר - לא!

חולקת עליך הנביאה. אמנם אכן ידוע הדבר שאין לתת סטיגמות (במיוחד אצל ילדים) על האדם עצמו. אלא רק על תכונותיו.

אתה משקר / אמרת דבר שקר.

אך  בביקורת, אפשר ואפשר לומר בגוף ראשון. (אם עובדים עם שיטת הסנדוויץ' יותר קל לקבל ביקורת)