מה מסתתר בפסוק של שמע ישראל?

ירוחם אינני יודע מה מצאת בדברי יותר מדברי קודמי, אבל כשעברת לנושא הקבלה - עד כמה שידוע לי הקבלה מכירה בכך שישנו אלוקים אחד, אלא שיש לו התגלויות שונות, והקבלה בדרכה מאריכה לתאר כל אחת מההתגלויות, עד שהקורא עלול לדמות שמדובר בכמה ישויות, אבל אין זה אומר שזאת הכוונה המקורית, עד שיאמר כן בפירוש.
"אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו... לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו ..."

המנונאסבא

אני מבין מדבריך שאתה בקיא בפנימיות התורה, במתותא מנך אולי תוכל להאיר את עיני בתורה, כלומר בפנימיות התורה, עד היום לא הצלחתי לפגוש אדם שידע להסביר לי או להדגים לי מה זה פנימיות התורה ואני מודה לך מראש.

שלמה- אולי אתה מתבלבל בין שני הרב שריקי וגם אם לא כשם שאינני נזהר בעפר ואפר  של לייטמן מקבלה לעם על אף היותו תלמיד הברוך שלום מכיון שסרח כך גם בנוגע להנ"ל.
לגבי העמקות ישנם הרבה פלוסופים מאומות העולם עמקנים גדולים.

יקותיאל- אינני בקיא גדול בפנמיות התורה אך במקום שאין איש וכו'
זו אינה הבימה ואני אינני השחקן אך לפעמים כשהפרו תורתך אזי עת לעשות לה' ורק בקצרה בדרך רמז אפרש שיחתי.

רז"ל דרשו בדברי תורה אשר בכל יום יהיו בעינך כחדשים כנתינתם מסיני כו'.
רש"י מפרש את הדברים שבכל יום על האדם לקבל את עול התורה כאגרת חדשה שנשלחה לו מעת המלך שלא תהיה כישנה אלא כחדשה שהכל רצין אחריה.
וצ"ל מדוע באמת רש"י דורש כך וכי לא די בפרושי רז"ל במקומות אחרים כגון לאפשא לה בחידושי תורה חדשים בכל יום וכו'.
הביאור בקצרה- אפשר שיבא אדם ויגיד אשר ערך התורה הוא כאגרת ישנה, כלומר הקב"ה ברא את העולם ומחיה אותו בכל רגע אמנם העולם אינו מערכו של הקב"ה ומצד מעלתו הוא נפרד מן הקב"ה לחלוטין.
רק מחמת חפץ הטוב להטיב רצה הבורא ונתן לנו אי אלה חוקים ומשפטים להתעסק עמם (כמארז"ל וכי אכפת לו לקב"ה שחיטה מן הצוואר או מן העורף כו') שבזה נמלא רצונו ובכך נקבל איזה שכר (אפילו רוחני).

ולפי זה יוצא  שבאמת כל זמן משך קיום העולם הרי שהתורה אינה אלא צו כללי שניתן פעם אחת לכללות משך זמן קיום העולם ותו לא.
ועוד זאת שכל משך זמן קיום העולם אין ובעצם גם לא תהיה התגלות והתקשרות עם הבורא עצמו שכן באמת התורה אינה מערך הבורא כלל ורק ניתנה לצרף בה את הבריות כדי שהשכר הבא להם לא יהיה בגדר נהמא דכסופא.

אמנם רש"י ז"ל בא לאפוקי מזה ופנמיות דבריו מתבארים בתורת פנמיות התורה, והוא אשר מהות התורה היא כדברי הפסוק ברום עולם מושבך ומשפטך וצדקתך עד אפסי ארץ.
והיינו כמאמר רז"ל על "הדבר אנכי" שהוא נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית, שהקב"ה שם עצמו בתורה שהתורה היא כצינור ולבוש להמשכת הבורא עצמו בברואים.

והיינו כאגרת חדשה שזהוא עניין ההתגלות שבתורה שהקב"ה מתגלה ונמשך בה בכל יום מחדש ע"י עסק התורה.

ומיסוד זה יוצא נהר גדול אשר אף שהתורה נתלבשה בדברים גשמים הרי שרצון זה הוא מערך חכמתו העצמית של הקב"ה ולא מערך העולם כלל ואם כן צריך להיות העסק בתורה באימה וביראה לזכות לסיעתא דשמיא לכוון לאמיתת דעת התורה כמו שהיא מושרשת בחכמתו העצמית ית' כי אף שנראה לו שפשט התורה לפי ענייני העולם כך וכך הרי יתכן שחכמתו ית' שלמעלה מכל שיעור שבעולם גזרה אחרת והרי ח"ו הוא מניף גרזן לקצץ בנטיעות חכמתו ית' ר"ל.

ואין להאריך הרבה בזה רק משכיל על דבר ימצא טוב הגנוז. 

מיכה

 מה מצאתי בדבריך? אתה  התיחסת לטקסט המילולי- ראיתי  שאתה מבין, שקודם יש לפרש את המילים, ולהבין את משמעותם ורק אחר כך  אפשר לפרש את הפילוסופיה של הפסוק.

בענין הקבלה וההתגלויות, גם יוצר העגל ראו בעגל התגלות אלוקית, וכך הם באמת אמרו. אלה אלוהיךישקאל אשר הוציאוך מארץ מצרים-
 
הם ראו בעגל התגלות אלוהית,- רוב עובדי העבודה זרה , ראו בע"ז התגלות אלוהית,  הם עבדו להרבה ע"ז שבעייניהם היו כולם התגלויות אלוהיות, בצורות שונות ובכוחות שונים.
גיבובי מילים עם משמעווית מהתורה , מבלבלת את היהודי התמים, וחושב לתומו שהקבלה זו איזו דבר שבקדושה, ולא היא, ההפך.

מדי פעם מתגלה ערוותה- אצל שבתאי צבי- שהיה מקובל גדול. יעקב פרנק, רבי יוסף די לה ריינה וכו', מבלי להזכיר היום את אלו שעובדים ומאמינים במת-ים, והכל באיצטלא של קדושה. כמו הרב חן, ומנהיג הטאליבניות בבית שמש.

יקותיאלי

אני מחכה לאמיתות דבריך כלפי.

_________________

מודה ועוזב

כל הנביאים נתנבאו בכה יתר עליהם משה שנתנבא בזה כל הנביאים באספקלריה שאינה מאירה משה נתנבא באספקלריה מאירה  עוד אמרו רז"ל בנביאים יש מהם כבן כרך ויש מהם כבן כפר.
ועל הים נראה להם כגבור מלחמה וכו' וכו' אשר דברי רז"ל מלאים מזה וכן בתנ"ך מדבר מזה במפורש.
אבל רק ירחם תופס בקב"ה עצמו או כלשון החסידות בעצמותו ומהותו והשאר כפירה ע"ז ואבזריהו.
וגם אנחנו נאמר אחריו ויודע דעת עליון...

תוקן על ידי המנונאסבא ב- 27/02/2009 12:31:22

המנונאסבא

איני רוצה לפגוע  כי אולי הבעיה היא איתי אבל לא ירדתי לסוף דעתך ואפילו לא לתחילתה, אם זההוא דרך הלימוד שאתה דוגל בה אני מעדיף את הדברים הברורים של ירוחם אני אולי לא מקבל את כולם אבל דבריו ברורים ולא מבולבלים ומבלבלים

ירוחם
בינתים באמת לא מצאתי סימוכים לדברי כלפיך על הביזוי לכן אני חוזר בי מזה ומבקש את סליחתך

יקותיאל- האם כל מה שברור וקל גם נכון-התורה ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים ו ישנו העניין של עמל תורה אם ללמוד אתה צריך פתח פיך (לשאול) ובלי נדר ואמלאהו אבל לא ראיתי והבנתי אינה ראיה.
כנ"ל הדברים נכתבו בקיצור נמרץ.

יקותיאלי, אתה יכול להירגע, אני דווקא כן מצאתי : על הכתוב ב מסכת שבת דף נה, ע"א : 'מאמתי תמה זכות אבות' כבר מימי בית ראשון אין ישראל יכולים להסתמך על זכות אבות שכבר תמה, ומכאן ואילך תלוי הדבר בהם עצמם, בהתנהגותם ובמעשיהם.

ענה ירוחם : ומי סיפר את זה לגמרא  במסכת שבת?
אני אגיד לך מי. מי שממציא ובודה דברים מליבו, על מה ה' חשב ועל שבועה דמיונית שלא היתה ולא נבראה.
 עם כל הכבוד לאמוראים ולתנאים, עדין אין להם זכות לבטל הבטחות אלוקיות.
 
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2321445&forum_id=1364

תוקן על ידי נאחז_בקש ב- 27/02/2009 13:34:09

נאחז בקש

עדיין לא הבנתי מה כאן הביזוי היום בדקתי חלק גדול ממה שכתב  וירוחם טוען בצורה עקבית כי אין כל חוכחה על התגלות אלוקית לאנשים אז הוא שולל התגלויות שונות לאנשים הוא כתב את זה בפרוש היום  אני יכול לראות בזה ככפירה במה שאתה ואני מאמינים אבל הבעת דעה של כפירה אינו ביזוי היא כפירה למי שמאמין שכן.

אפרש שיחתי יותר-
ידוע בידי החוקרים שתכלית הידיעה שלא נדע (ספר העיקרים) כי מהותו של הקב"ה היא פשוטה ושלולה מכל מהות שבעולם וכדברי הרמב"ם נמצא בבלתי מציאות נמצא כלומר במציאות שאינה כמציאותנו.

והטעם כי כל מציאות העולם קדמה ההעדר וכמאמר רז"ל מקומו של עולם- הוא מקומו של עולם(שהוא נתן המציאות והאפשרות להמצאות לגדרי העולם) ואין העולם מקומו.
אמנם רצה הבורא ית' לדבר ולהתגלות כדרך בני אדם וכלשון הרגיל בדברי רז"ל דברה תורה כלשון בני אדם.
והיינו כפרוש רש"י בבראשית איכה- להכנס עמו בדברים, כי מצד פשטותו ית' הרי לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אינו גוף ולא שכל בגוף ולא שכל נפרד מגוף ואין במה לתופסו כלל שכן גם החכמה אינה אלא בריאה יש מאין כמאמר בולם בחכמה עשית.
לכן עלה ברצונו להלביש עצמו בלבושי העולם כדברי המדרש בעשרה לבושים נתלבש הקב"ה וברא את עולמו והיינו כדי לקרב עצמו לערך הבריאה שע"י לבושים אלו שהלביש עצמו בהם יהיה נתפס ומתחבר לבריותיו והאדם הלומד תורה הרי הוא משתמש בתגא דמלכא והרי זה כמשל המחבק את המלך שאין הפרש במעלת התקרבותו ודבקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש בכמה לבושים מחמת שגוף המלך בתוכם..
 אמנם לפי הכשרת וכשרון האדם יהיה משיג בתורה ועולה במעלותיה לפשוט ממנה לבושי העולם ולהשיגה בשורשה כשליבות הסולם עולות מאחת לחברתה ומכאן יצאה למטה כל רבוי מיני התגלות התורה אשר לכל אחד נודעת לפום שיעורא דיליה לפי ערכו וכנ"ל זה נתנבא בכה וזה נתבא בכה.
ומי שאינו מאמין בזה הרי זה כופר בכל דברי התורה והנביאים ובכלל זה נבואת משה רבינו עליו השלום שנאמר בה וראית את אחורי והיינו שכל מיני התגלות שבתורה הם בחי' אחוריים ולא פנים כי בפנמיותו ית' אין חילוק כלל רק פשיטות ומחמת שגם בנבואת משה רבינו יש ריבוי ושינוי מדרגות גם בה נאמר בחי' אחוריים אף שבפנמיותה נאמר פנים בפנים אדבר בו ובמראה ולא בחידות כי כאשר תופס בבחינת התחלקות הדרגין תופס גם הפנמיות ובחי' פנים הפשוט המלובש בה כנ"ל.
 וזה שורש כל תורת הקבלה לגלות ולבאר השלתלשות הדרגין איך כולם נאחזים ונמשכים מנקודת העצם של פשיטות הבורא שאז יהיו מתקשרין אלו הדרגין במישרין אל עצמותו ית' וימשך בה פשיטות הבורא למטה כפי רצונו.