נעשה ונשמע! מעלה גדולה...

ברגע שאומה רואה את ההשגחה הניסית בחוש, כאשר הם את הקב"ה צועד איתם יד ביד איך אפשר שלא לומר נעשה ונשמע בצורה אפסולוטית כל כך? (הדברים היו לאחר יציאת מצריים, 10 המכות, קריעת ים סוף....)

בפרשה ואתחנן (דברים פרק ה, כג) כאשר התורה משחזרת את מעמד הר סיני, כתוב כך:  
קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ:
לכאורה זה סתירה לכל הענין של מעלת נעשה ונשמע שכבר הוכיח מחשבון לעיל שהיתה זו מעלה גדולה, הכיצד איפוא יכלה התורה לפקשש כאן דוקא במילים אלו ולכתוב הפוך?!

אלא הביאור הוא  שעם ישראל אמרו נעשה ונשמע רק על תורה שבכתב וכמו שכבר כתבו כאן קודם שאחרי כל הניסים והנפלאות שנעשו להם, הם הגיעו למצב שבו ראו את השגחת ה' אליהם בחוש וסמכו עליו בעינים עצומות ולכן על כל מה שכתב בתורתו אמרו מיד נעשה ונשמע. אמנם על תורה שבע"פ שהדבר מסור לחכמי כל דור ודור, זה לא התאים להם, וכי מדוע שיצטרכו לשמוע לחכמים שבסה"כ מפרשים את מה שכתוב הלא לפרש כל אחד יכול ואם נראה לי אחרת בפירוש התורה מדוע שאבטל דעתי מפני הבנת אחרים?

ולכן בזמן מתן תורה היה צריך הקב"ה לכפות עליהם הר כגיגית על הענין הזה שלא קיבלוהו כמובן מאליו מהטעם דלעייל אבל בכ"ז רצון הקב"ה היה שחכמי הדור שבכל דור הם אלו שיקבעו את הדבר הנכון והאמיתי לכן כפה זאת על עם ישראל.

אולם בזמן אחשורוש הדר קיבלוה מאהבה, זה קאי על תורה שבע"פ שאז הם הבינו אחרי כל המהלך הלא מובן שראו בעיניהם  ובכל זאת מרדכי צדק בכל דבריו, או אז השכילו להבין שצריך לשמוע בקול חכמים לכל דבריהם.
 
ומעתה מיושב כי בפרשת יתרו מדובר על תורה שבכתב ועל זה אמרו נעשה ונשמע ואולם הפסוק בפרשת ואתחנן, ניתן לראות בעליל שמדבר בענין תורה שבע"פ ואת זה עדין לא קיבלו בנעשה ונשמע רק ב"שמענו ועשינו"..

סילחו לי על  האריכות, פשוט זה קשור גם לאשכול וגם לפורים, (הדברים עתיקים בסגנון משלי) ומעונין בחוות דעתם.

בפירוש מגילת סתרים על מגילת אסתר לבעל נתה"מ מביא שמן הדין היה על מרדכי לכרוע להמן ומוכיח זאת ממדרש שהיה אסור למרדכי להתגרות בהמן שזה הביא לגזירת הכליה על היהודים, ומה שבכ"ז הוא לא השתחווה כי שללו ממנו את הבחירה בכדי שיתרחש כל הסיפור.

א"כ בני דורו ראו שגדול הדור נוהג לכאורה שלא ע"פ הדין ובודאי שלא העלו על דעתם כלל וכלל ענין זה ששללו ממנו את הבחירה ובסוף בכ"ז ראו שהכל היה מחושבן לטובה.

לכן קיבלו עליהם אף את תורה שבע"פ לשמוע בקול החכמים כי אפילו אם נוהגים החכמים שלא כשורה שזה המקרה הקיצוני ביותר עד כדי שלילת הבחירה שיש על מעשיהם והחלטותיהם קושיות עצומות שבאמת אין עליהם תשובות, עכ"ז הקב"ה מכוין מעשיו על ידם ויש ללכת אחריהם בעינים עצומות.

"רצונו לבטל רצונו" ..אהבתי..
...דבר שעליתי עליו.."קח את הדרך של אלוהים.." זה אומר שתי דברים..1)קח את הדרך של אלוהים כאילו היתה שלך ו2)קח דווקא לאלוהים את דרכו אפילו שאתה מרגיש שאתה מפריע לאלוהים בעצמו..