אהבת אמת???

וזאת מנין לך???

פשיטא!

אהבה ממראה עיניים היא אהבה עצמית בלבד!

אכן כן. ולכן כתבתי את מה שכתבתי בתגובה 5 באשכול זה.

אז מדוע שאלת מנין לך?

ותגובתך ה-5 אכן צודקת. אמנם קראתי את כל התגובות בתחילה, אך האשכול שוב הוקפץ וכנראה פרחה מזכרוני תגובה זו

סופסוף!!!

לא נראה שיש פה יותר מידי  א ה ב ה !

זה רק לא נראה כך

בכל אופן, עד כמה שהבנתי מסך כל התגובות, או יותר נכון, מכל התגובות בנושא העיקרי, שאכן אין (כמעט), דבר כזה לאהוב משהו אחר, כל האהבות, הם בעיקר שאתה אוהב את עצמך, וזה מספק אותך.

אלא שיש לנו פסוק, ואהת את ה' אלוקיך. יש פה אחד שחווה את האהבה הזאת? ויכול להגיד שזה אהבה שאינה תלויה בדבר?

מחשבון,
אם אתה שואל אותי שאלה אישית, נראה לי שאני  יותר בענין של יראה.
אני לא רואה מסקנה אחרת, כמו שכתב אגואיסט באשכול: "כולם אגואיסטים".

גם אם אנו לא מסוגלים להגיע למצב של אהבת אמת, לאהוב מישהו בתור הוא עצמו ולא מתוך אהבת עצמך, אין זה אומר שהמושג עצמו לא קיים כי אם אין מושג כזה אז התורה לא היתה מצווה עליו.
ואוסיף עוד על דברי המחשבון את הפסוק ואהבת לרעך כמוך, ברור שיש כאן ציווי של אהבה שאינה קשורה לאהבת עצמך כי א"כ זה לא "כמוך" אלא זאת אהבת עצמך בעצמה.

אלא שבאמת קשה לנו להגיע לדרג כזאת כי אנו אוהבים את אהובינו כשם שאנו אוהבים גלידה, אבל ניתן בהחלט להגיע לכך ע"י עודף רגש לזולת, היפך האגואיזם, והראייה - התורה ציוותה!!  

למחשבון ורציונליסטי, לא שייך אהבה באלוקים. טכנית זה לא נתפס בו. ומכיוון שכך התכוונה תורה
בציוויה לתוצאות האהבה שהם המשך הפסוק "בכל נפשך ובכל מאדך..." ולא ואהבה בעצמה.

לאורך ההסטוריה נוכחנו שהיו אנשי, נדירים, אמנם,  שעבדו את האלקים מתוך אהבה.
לדוגמא: אברהם אבינו ע"ה.