הרב ברוך שפירא - חייו ותורתו מאת: אורי חנניה אלנקוה
קטעים אלו יופיעו בקרוב בס"ד בקונטרס: עמק הדרעא הנספח לספר המלכות לרבי דוד דרעא הלוי
הרב"ש, נולד ברוסיה בט"ו בשבט התרס"ב. הראשל"צ, הרב מרדכי אליהו שליט"א, הגדירו בהספד: "מ-ל"ו צדיקים שהיו בדור".
בספר מקדש מלך, ראה ספר אקטואלי לימינו. הרב שפירא ברוך זצ"ל היה בקי בחכמת הצירוף, בקבלת ספרד, בקבלת אשכנז, בחסידות, במקרא ובגמרא. בצעירותו היה תלמיד-חבר של הסטייפלאר.
ברבות השנים נדד בארץ ישראל מהצפון לדרום והשתלם בחכמת התורה ובמדעים כאיש אשכולות. כעשרים וחמש שנה ישב במצפה רמון, לדבריו, כדי לזכות ברוח הנבואה, במקום בו עבר אליהו הנביא בדרכו הארוכה, הוא היה עורך התבודדויות ותצפיות – התבוננויות מול המדבר. פעם אחת צפה באייל המטה ראשו ימינה ושמאלה ובסופו של דבר רץ עד הגיעו אל מקור המים המיוחל. התרגש הרב באומרו: עתה הבינותי את דברי דוד המלך: כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים (תהלים מב), יש כאן דרך בדביקות בש"י ובלימוד תורתו הנמשלת למים.
הרב ברוך שפירא היה ידוע כבעל רוח הקודש ולכל תלמידיו נתן ניתוח מעמיק של שורש נשמתם ויעודם, בדיוק מבהיל הרעיון. בסוף ימיו נתיישב הרב ברוך בירושלים במעלה אדומים ולאחר מותו הודפס ספרו - "חקר נבואות אחרית הימים והתאמתן לימינו".
הרב נלב"ע בי"ח בטבת התשנ"ו, בכל שנה ביום זה, מקיימים אנו, תלמידיו, כנס תורני לזכרו בירושלים. זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל
זֶה הָרַב בָּרוּך שַׁפִּירָא שִׁיר לִכְבוֹד הָרַב בָּרוּךְ שַׁפִּירָא זצוק"ל לחן: חֶדֶר קָטָן מאת: אורי חנניה אלנקוה (תלמידו)
זֶה הָרַב בָּרוּך שַׁפִּירָא
מִן הַנְּבִיאִים
לִנוּ דְמוּתוֹ מְחַסְרָא חַסְרָא
כָּאן בְּאֵין רוֹאִים
חָכְמָתוֹ הִיא הַנּוֹדַעַת
לְשֵׁם וְלִתְהִילָה
שֶׁבַע הַחָכְמוֹת בִּינָה וַדַעַת
וּבַתְּפִלָּה
נִשְׁמָתוֹ בְּסוֹד טִיסַת הַמַּלְאָכִים
עָלְתָה וְרִחֲפָה
בְהֵיכָלוֹת רַבִּים כִּבְנֵי הַמְלָכִים
טָסָה בִּתְנוּפָה
זֶה הָרַב...
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה
קְדֻשָּׁה רַבָּה
כָּל מֵנִיף יָדוֹ עָלֶיהָ נִתְכַּנָּה
מַרְשִׁיעַ בִּמְסִבָּה
חָזָה הַגְּאֻלָּה קֵץ הַפְּלָאוֹת
בִּנְיַן הַבְּחִירָה
נִקְמַת מוֹת קְדוֹשִׁים וְהַתְּלָאוֹת
דַם הַעֲשָׂרָה
זֶה הָרַב...
הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ סֵפֶר הַמַּלְכוּת
סֵפֶר יְצִירָה
אוֹתָם לִמֵּד בְּחֵן בְּבַקְּשׁוֹ זְכוּת
כֶּתֶר הַתּוֹרָה
רָזֵי הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים
רַלַ"א הַשְׁעָרִים
הַחַשְׁמַל וְגַם אוֹרוֹת הַמַקִּיפִים
הֵם הַמְאִירִים
זֶה הָרַב...
בדידי הווה עובדא
בשנת התשמ"ו, יצאתי לבדי למרוקו על מנת לצלם, לתעד ולתחקר עבור ספרי שיצא לאור מאוחר יותר: סאלי וחכמיה, אודות קהילת יהודי סאלי, עירו של אור החיים הקדוש ושל אב משפחתנו הרב רפאל אלנקאוה, רבה הראשי הראשון של מרוקו. לפני שיצאתי, ניגשתי אל מו"ר הרב המקובל הצדיק, רבי ברוך שפירא. להפתעתי הוא אמר לי: דע לך שנשמתי טסה לאספמיה בכל לילה ללמוד מתורתו של רבי דוד הלוי מחבר ספר המלכות. כדי להבין דבר תמוה זה, אציין כי הרב המקובל המלומד בניסים, הרב סעדיה לוי נחמני זצ"ל אמר כשנודע לו שהרב ברוך שפירא נפטר, כי הוא היה צדיק גדול ויחיד במינו שידע את סוד טיסת המלאכים. הרב ברוך שפירא בירכני ואמר לי לגשת לציונו של רבי דוד הלוי מדרעא. ביום האחרון לשהותי במרוקו, לאחר נסיעה ארוכה, בחזרה מציונו של רבי דוד ומשה, עליתי לכיוון מרקש, על מנת להשתטח על קברו של רבי דוד ומשם לשדה התעופה במרקש, לאחר 20 יום של שהות במרוקו. בצומת דמנאת - מראכש, נעצר הנהג הערבי הנאמן ואמר לי: דע לך כי בשעה 20:30 יש לך טיסה, השעה כעת היא 18:00 ואני חושש שלא נספיק להגיע בזמן לטיסה, אם ניסע גם אל הצדיק. התלבטתי קשות ואז נזכרתי בברכתו של הצדיק הרב ברוך שפירא ובציוויו שאגש אל הצדיק רבי דוד. אמרתי לעצמי, אולי לא תסתייע מילתא בידי להגיע בהזדמנות אחרת, מצד שני אני עלול להחמיץ את הטיסה. אזרתי עוז ואמרתי לנהג: ידידי, הצדיק איתנו ובעזרת ה' נגיע אל הצדיק ונספיק לטיסה, סע מהר. הנהג שהיתה בו אמונה גדולה, קיבל את דברי ובגבורה ובמיומנות רבה, נסע ודהר אל הצדיק, מבלי לדעת בדיוק היכן ציונו. בסיעתא דשמייא הגענו אל הצדיק, השתטחתי תוך שאני מרוגש מאד ולאחר דקות ספורות דהרנו לכיוון מראכש, לשדה התעופה. מחוגי השעון דוהרים ואני תפילה. ליבי פעם בחוזקה, אמרתי לנהג, תוך שאני עודד את עצמי, אל תדאג, בעזרת ה' נגיע לטיסה. שרתי בלחן חגיגי את המזמור בתהילים: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהֹוָ"ה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, ממש הָיִינוּ כְּחֹלְמִים, פניתי אל הש"י בבקשה שזכותו של הצדיק תעמוד לי ואצליח להגיע בזמן. פניתי אל הצדיק ואמרתי לו - רבי דוד, אתה ראית כיצד מסרתי את נפשי בדרך לא דרך כדי להגיע אליך, אני בְּצָיוֹן (במדבר) ומבקש להגיע לְצִיוֹן, אנא ממך הצדיק המלומד בניסים, השתדל למעני בשמים, שהטיסה תתעכב ואוכל להצטרף לנוסעים. אמרתי ולא ידעתי את אשר אמרתי. פלאי פלאים, הגענו לשדה התעופה בשעה 20:30, השעה היעודה לטיסה, אך כידוע ליודעי מהלכי הטיסה, צריך להגיע קודם לכן, לביקורת ולנסיעה עד למטוס. נעמדתי מצד אחד נפעם ומצד שני בחשש שמא עלה בכבש ופנה לסובב והרגע ממש ימריא המטוס ואני על הקרקע. צעקתי בתחינה אל קצין המשטרה במקום, אנא ממך עצור את ההמראה. פונה אלי הקצין בחיבה ואומר לי: הירגע, המטוס לישראל עדיין לא הגיע מספרד (מקום הולדת הצדיק), יש עיכוב של 5 שעות בטיסה. לא האמנתי למשמע אוזני, אך תא חזי עדיף מתא שמע, כשנכנסתי לרחבת הנוסעים, מצאתי את כל הנוסעים שבאו איתי (היתה זו טיסת שכר) יושבים עצובים. הדהדו באוזני מילות המזמור הנזכר לעיל: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. סיפרתי לנהג וחשתי כיצד מתקיים בו המשך המזמור: "אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהֹוָ"ה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה הִגְדִּיל יְהֹוָ"ה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים". סיפרתי לנוסעים הנדהמים כי אני שמח שהמטוס התעכב. אל תהיו עצובים, אמרתי להם, הבה ונתפלל תפילת ערבית חגיגית ונסעד סעודת מצוה, הלא זמן רב יש לפנינו. בסיום התפילה שרנו את מילות המזמור: בְּשׁוּב יְהֹוָ"ה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים, כשאני וחברי מחייכים באומרנו את הפסוק: הִגְדִּיל יְהֹוָ"ה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים. ישבנו וסעדנו סעודת מצוה מאולתרת וסיפרתי לחברים אודות הצדיק ולמדנו מתורתו. כששבתי ארצה, ניגשתי אל הרב ברוך שפירא וכשהתחלתי לספר לו על הנס, צחק הרב ואומר: אני יודע, ליוויתי אותך בדרכך.
 |
|
|
