|
>> עו"ד יעקב וינרוט עוד לא החליט אם יבקש לקיים שימוע בפרקליטות בנוגע להעמדתו לדין - כך אמרו אתמול מקורביו. וינרוט עצמו שוהה בחו"ל ולא ניתן ליצור עמו קשר.
מכתב המפרט את החשדות נגדו נשלח לוינרוט על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה לפני כשבועיים. במכתב נקבע כי המועד להגשת חומרי ההגנה מטעם וינרוט הוא 30 יום מקבלתו. כמו כן, על וינרוט להשיב במועד זה אם הוא מעוניין בשימוע לפני החלטת הפרקליטות להעמידו לדין. מאחר שוינרוט עדיין לא גיבש החלטה סופית בעניין, עוד לא נקבע מועד לשימוע.
גורמים הקשורים לפרשה אומרים כי לנוכח היקף החומר הרב, והנושאים והארועים הרבים שבהם נחשד וינרוט, יחלפו כמה חודשים לפחות לפני קיום השימוע. גם לרו"ח זאב פלדמן, החשוד גם הוא בפרשה, עוד לא נקבע שימוע. ואולם, השימוע של פלדמן ככל הנראה ייקבע לתאריך מוקדם יותר מזה של וינרוט, היות שפלדמן מעורב לכאורה בעבירה אחת בלבד של קבלת דבר במרמה. בא כוחו של פלדמן, עו"ד פנחס רובין, ביקש מהפרקליטות לקבל את חומרי החקירה, ולאחר קבלת החומרים יבקש מהפרקליטות לקבוע מועד לשימוע.
לדברי עו"ד בכיר המקורב לוינרוט, וינרוט שוקל לוותר על עריכת השימוע, בשל כעסו על התנהלות הפרקליטות והנחתו כי הפרקליטות כבר גיבשה עמדה בעניינו שלא תשתנה בעקבות השימוע. בנוסף, חושש וינרוט כי באמצעות השימוע הוא עשוי לסייע לפרקליטות להתכונן למשפט.
עו"ד אלי זהר, המייצג את ראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט, מציין כי היתרון הבולט של שימוע הוא שניתן לחדד ולברר חילוקי דעות אמיתיים בין עמדת הפרקליטות לעמדת ההגנה ובמקרים מסוימים גם למנוע הגשת אישום פלילי. "הניסיון שלי בשימועים טוב. הפרקליטים באים עם פתיחות לשמוע איך מסכת העובדות נראית מנקודת מבטו של הסניגור. ולכן אני רואה בשימוע יתרונות שעולים על החסרונות", אומר זהר ומוסיף כי "החסרונות בדרך כלל מצויים בצורך לחשוף את קו ההגנה לפני ניהול התיק. דבר שיכול להביא את הפרקליטות לשיפור עמדות".
המקורב לוינרוט סבור גם הוא כי מבחינת וינרוט נכון לקיים את השימוע, מכיוון שלדעתו יש לו סיכויים גבוהים לבטל את הגשת כתב האישום נגדו. גם הוא סבור שפרקליטות מיסוי וכלכלה תבוא לשימוע בנפש חפצה: "הם בהחלט פתוחים להקשיב והרבה פעמים בעקבות שימוע הם משתכנעים לבטל כתב אישום. הפרקליטות לא מקיימת שימוע רק כדי לצאת ידי חובה", אמר.
כאמור, באחרונה קיבלו וינרוט, פלדמן וגם שוקי ויטה, לשעבר פקיד שומה הבכיר, מכתבים בהם מודיעה להם הפרקליטות על כך שהיא שוקלת להעמידם לדין בכפוף לשימוע. לפי החשד, ויטה קידם הסכמי מס ללא בדיקות רציניות של ארבעה מלקוחות וינרוט - ארקדי גאידמק, מיכאל צ'רנוי, היהלומן דן גרטלר ויהלומן נוסף בשם יעקב ברנט - ובתמורה קיבל הקלות משמעותיות בשכר הטרחה שהוא עצמו אמור היה לשלם כלקוח לווינרוט, שייצג אותו בבית הדין לעבודה תמורת שכר טרחה מופחת של 20 אלף שקל.
לפי החשד, צ'רנוי וגאידמק העבירו לחברה של וינרוט, ולא למשרדו, עשרות מיליוני שקלים בתמורה להסכמי המס. וינרוט חשוד במתן שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה וכן הלבנת הון. לגישת הפרקליטות, כדי למנוע תפיסת כספים של גאידמק במסגרת החקירה הפלילית נגדו, פתח וינרוט חשבון ורשם עצמו כבעל החשבון ואת פלדמן כנהנה, וזאת ללא ציונו של גאידמק כנהנה האמיתי בחשבון ובכך ביצע עבירה של הלבנת הון. פלדמן חשוד בקבלת דבר במרמה ואילו ויטה בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים.
השלושה מכחישים את החשדות נגדם. וינרוט מיוצג על ידי עורכי הדין דוד ליבאי ונבות תל-צור. ויטה מיוצג על ידי עו"ד אלון רון. עורכי הדין של וינרוט, כמו גם עורך דינו של פלדמן, רובין, הודיעו כי הם לומדים את התיקים ולא יתייחסו לנושא עד שיקבלו את מלוא חומר החקירה. רון מסר כי חומר החקירה של הפרקליטות עדיין לא הגיע אליו במלואו ולפיכך עדיין לא הוחלט אם ויטה ילך לשימוע.
מומחית לאתיקה: הניסיון של הפרקליטות להתבסס על הסכם שכ"ט נדון לכישלון
>> "הניסיון של הפרקליטות להסיק מסקנות לגבי כוונות פליליות רק על סמך הסכם שכר טרחה (שכ"ט) נדון לכישלון. הסכמי שכ"ט נתפרים לפי מידותיו של כל לקוח וייתכן שוני רב באותו משרד עו"ד ביחס ללקוחות ולנושאי ייצוג שונים" - כך אמרה ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לענייני שכר טרחה ואתיקה מקצועית מהמסלול האקדמי המכללה למינהל. "מקובל על שופטים שעורכי דין גובים שכ"ט גבוה יותר מחברות לעומת לקוחות פרטיים, שהכסף יוצא מכיסם והם לא יכולים לנכות זאת לצרכי מס", הוסיפה.
זר-גוטמן מציינת כי ישנם גורמים שונים שעשויים להוות שיקול בהפחתת שכ"ט. לדוגמה, תיק בעל סיכויים גבוהים להופיע בתקשורת, או להכניס את עורך הדין לנישה שתסייע לו בגיוס לקוחות נוספים. "ייתכן כי התיק של ויטה היה בעל היקף עבודה מצומצם. בנוסף, לעתים עורכי דין מפחיתים שכ"ט בתיקים שמעניינים אותם במיוחד או בתיקים של לקוחות שנגעו ללבם. דברים כאלה צפויים להתרחש דווקא במשרדים הגדולים שמתפרנסים מתיקים גדולים אחרים", אומרת זר-גוטמן.
ואכן, בביהמ"ש העליון ב-93' נקבע תקדים משפטי, שנהפך להלכה בתחום קביעת שכ"ט, בתיק ביניש-עדיאל נגד דניה-סיבוס. התקדים נושא את שם משרד עורכי הדין של בעלה של מי שהיא כיום נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. אז נקבע כי עו"ד יכול לקבוע שכ"ט לפי שיטות שונות, ולהתחשב, בין היתר, בהיקף העסקה, היקף העבודה המשפטית, סוג העבודה - טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, אם הלקוח קבוע או מקרי והכישורים והוותק של עורך הדין. ביהמ"ש מונה פרמטרים רבים, המקנים לעורך הדין גמישות בקביעת גובה שכרו.
הילה רז
|
