מורה נבוכים קאפח או שוורץ?

שוורץ: (קישור)

כאשר עמדת לפנַי, תלמידי היקר ר' יוסף ש"צ² ב"ר יהודה נ"ע³, בבואך מקצווי הארץ לקרוא עמי⁴, רב ערכך בעיני מפני רוב שקידתך בלימודים ומפני התשוקה הגדולה לעניינים העיוניים אשר מצאתי בשיריך. זאת מאז הגיעוני איגרותיך ומחברותיך⁵ מאלכסנדריה, בטרם בחנתי את תפישׂתך⁶. אז אמרתי: שמא תשוקתו גדולה מהשׂגתו.

אך כאשר קראת עמי⁴ מה שקראת בחוכמת התכונה⁷ - וקודם לכך במתמטיקה כהכנה הכרחית לכך - גברה שמחתי בך בשל האיכות המשובחת של דעתך⁸ ומהירות תפישׂתך. ראיתי את גודל תשוקתך אל המתמטיקה. לכן הנחתי לך להתאמן בה מתוך שידעתי לְמה אתה עתיד להגיע⁹. וכאשר קראת עמי מה שקראת מתורת ההיגיון¹⁰, תליתי בך תקוות וראיתיך ראוי לגלות לך את סודות ספרי הנבואה כדי שתדע מֵהם מה שראוי לשלמים לדעת.

החילותי אפוא לרמוז לך רמזים ולסמן לך סימנים, והנה ראיתיך מבקש ממני להוסיף. תבעת ממני שאבאר לך דברים מן העניינים האלוהיים ושאודיע לך את כוונותיהם של ה"מדברים"¹¹ בשאלות אלה, ואם דרכים אלה מופתיות¹², ואם לאו לאיזה מקצוע הן שייכות¹³.
ראיתי שלמדת מקצת מדברים אלה מפי זולתי, ואתה נבוך, מוכה תדהמה, ונפשך הנאצלת תובעת ממך למצֹא דברי חפץ [קהלת י"ב, 10]¹⁴. לכן התמדתי להרחיקך מזאת ולצוות עליך ללמוד את הדברים כסדרם, מתוך שהתכוונתי שתתברר לך האמת בדרכיה, ולא שהוודאות תארע במקרה. במשך כל היותך עמדי, כל אימת שהוזכר פסוק או ביטוי מביטויי החכמים שיש בו הערה על משמעות חריגה¹⁵, לא נמנעתי מלהסביר לך זאת. כאשר גזר האל שניפרד ופנית לאשר פנית, עוררו בי הפגישות ההן החלטה, שהיתה רפויה קודם לכן, והיעדרותך הניעתני לחבר ספר זה. חיברתי אותו לך ולשכמותך והם מועטים. עשׂיתיו פרקים פרקים, וכל שנכתב מהם ישׂיגך בזה אחר זה באשר אתה ושלום לך¹⁶.

קאפח: (קישור)

בהיות שאתה, התלמיד היקר ² ר' יוסף ש"צ ב"ר יהודה נ"ע, כאשר עמדת לפני ובאת מקצווי הארץ ³ ללמוד אצלי, גדלה מעלתך בעיני לעוצם להיטותך ⁴ ללמודים. ולפי מה שראיתי בשיריך גודל תשוקתך לדברים העיוניים, והיה זה מאז הגיעוני איגרותיך ומליצותיך ⁵ מאלכסנדריה, בטרם אבחן רמתך השכלית ⁶ ואמרתי ⁷ ושמא תשוקתו גדולה מהשגתו.

וכאשר הסדרת לפני מה שכבר למדת ⁸ ממדעי התכונה, ומה שכבר ידעת מן המדעים מדברים ההכרחיים להיות מצע לפניהם ⁹, הוספתי בך אהבה לטוב תבונתך ומהירות תפישתך, וראיתי כי תשוקתך ללמודים גדולה מאוד, והנחתיך להכשיר את עצמך בהם ביודעי את תכליתך. וכאשר הסדרת לפני מה שכבר למדת ⁸ ממלאכת ההגיון, נקשרה תקוותי בך, וראיתיך ראוי לגלות לך סודות ספרי הנבואה, עד שתדע מהם מה שראוי שידעוהו השלמים.

והחילותי לרמוז לך רמזים ולהעיר לך הערות ¹⁰, וראיתי שאתה דורש ממני עוד ועוד, ואילצתני לבאר לך דברים מן העניינים האלוהיים, ושאודיעך הנחות ה"מתכלמין" ¹¹ הללו, והאם אותם הדרכים הוכחתיים, ואם לאו מאיזו אומנות הם ¹². וראיתיך שכבר קלטת משהו מהם מזולתי ¹³, ואתה נבוך, והחלו ¹⁴ בלבך היסוסים, ונפשך הנכבדה דורשת ממך למצוא דברי חפץ ¹⁵, ולא [ג] חדלתי לדחותך מכך ולצוות עליך לקחת את הדברים בהדרגה. מטרתי שיושג לך האמת בדרכיו, לא שיבוא הנכון בדרך מקרה. ולא נמנעתי בעתות פגישותינו, כאשר נזכר פסוק או לשון מלשונות חכמים שיש בו הערה על עניין מופלא - מלבאר לך אותו. וכאשר גזר ה' על הפרידה, ופנית לאשר פנית, עוררו בי אותם הפגישות יוזמה שכבר שככה בי, ועוררני העדרך לחבור מאמר זה אשר חיברתיו לך ולדומיך - ומעטים הם! ועשיתיו פרקים מחולקים, וכל מה שייכתב ממנו יגיע אליך ראשון ראשון באשר תהיה, ואתה שלום. [ד]