|
|
| נשלח ב-12/7/2009 23:54 |
 |
| |
השמטה במורה הנבוכים קאפח.
[לפחות] בדפוס המצוי, ללא המקור הערבי, נראה שנשמטה שורה בסוף ה"פתיחה".
ז"ל המקור הערבי (מתוך הוצאת יונוביץ שע"פ הוצאת מונק, שהיא ששימשה בעיקר את הרב קאפח, עמ' 9):
ובתרגום הרב קאפח (סוף עמוד יא):
כי כאשר תדע שהיא משל, יתבאר לך מיד לאיזה דבר היא משל, כמי שמסלק דבר החוצץ בין הראות והנראה.
נראה ברור כי חסר תרגום המילים ויכון קולי אנה מתל. והוא צריך להיות בערך ותהיה אמירתי כי הוא משל.
ואכן בתרגום אבן-תיבון:
שאתה כשתדע שהוא משל, יתבאר לך מיד לאי זה דבר הוא משל, ויהיה אמרי שהוא משל כמי שהסיר הדבר המבדיל בין הראות והנראה.
ובתרגום שוורץ:
שהרי אם תדע שהוא משל - יתברר לך מייד לאיזה עניין הוא משל, ודברַי שהוא משל יהיו כמי שמסלק דבר החוצץ בין העין לדבר הניתן לראייה.
וצ"ע אם טעות היא או השמטה מכוונת לצורך תרגום קריא וקולח יותר(?).
אודה למי שבידו מהדורת קאפח תשל"ב הכוללת את המקור, אם יטרח ויבדוק האם גם שם התרגום כך, ויעדכן.
תוקן על ידי מרחביה ב- 12/07/2009 23:58:05
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 13:27 |
|
| |
כתב לוצאטי :
" הרב קאפח היה אדם מאוד עקשן ודוגמטי בעניינים שהחליט בהם דעתו. דוגמה תוכל למצוא כאן, והדברים ידועים.
ולכשתמצא לומר, גם זו בעיה בתרגומיו."
כשעיינתי בהפניה של הלינק, לא ממש הבנתי מה ראיה יש להנחת הדוגמטיות בדברי הרב קאפח זצ"ל ?
שמא הודאת בעל דינו בפורום ההוא הטעתו לחשוב שיש בזה ראיה?
דברי הרב קאפח ברור מללו: שאין דעתו נובעת מתוך הרגלו וקביעת סברתו באורך הזמן, כאילו היתה דעת מוקדמת משנה מאומה לאמת. אלא כיהודה ועוד לקרא ( כלומר, נוסף לדעתו האישית העיונית) שכך מקובל במסורת שהוא אוחז בה וקיבל מהזקנים.
ואדרבה, ממה שחשדו החכם לוצאטי, בא להוציא הרב קאפח זצוק"ל. כי רק כסיל יחשוב שלא ידע הרב קאפח מחשד זה. שהרי הוא נסמך על דברי הרמב"ם שיש להתנער מדברי הרבים ולפנות אל האמת אף אם תהא ליחידים.כי הפרסום ברבים אינו ערובה לאמת.
ואמירתו של לוצאטי כי "והדברים ידועים" , לא ידעתי דבר. כי אם נשען על ראייתו זו, הרי בטל משען ומשענה.כנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 17:26 |
|
| |
הרב קאפח שם כותב שדעתו נקבעת בראש ובראשונה ע"פ מה ששינן וחזר ושינן (ולא שעיין וחזר ועיין) עד שהפך בתודעתו לאמת. הראיות לכאן ולכאן הן בבחינת יהודה ועוד לקרא.
אפשר לסמוך על בעל דיני, תלמיד הרב קאפח, שאילולא ידע שדברי אמת היה מוחה כנגדם בכל עוז.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2009 22:24 |
|
| |
| צלצח כתב: |  | להלן ציטוט משני התרגומים לקטע אחד. חסידי אחד משני המתרגמים, אמורים להראות באצבע על הבדלים בולטים ביותר לטובת המתרגם המועדף עליהם. האמנם?
1א.
וכבר ידעת באורם ומאמר קצתם איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה, ואשר חשבו שהיה ונברא ושהוא ענין שאירע, לא ידעו לו לא זמן ולא מקום, אלא קצת החכמים אמרו שהיה בימי האבות, וקצתם אמרו שהיה בימי משה, וקצתם אמרו שהיה בימי דוד, וקצתם אמרו שהיה מעולי בבל, וזה ממה שיחזק מאמר מי שאמר לא היה ולא נברא.
1ב
יודע אתה שחלק מן (החכמים) אמר במפורש: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה. ומי שטען שהוא היה ונברא ושהיא פרשה שאירעה, לא ידע לה לא זמן ולא מקום. אלא אחד החכמים אומר שהוא היה בימי האבות, ואחד מהם אמר שהוא היה בימי משה. אחד מהם אמר שהוא היה בימי דוד, ואחד מהם אמר שהוא היה מן עולי בבל. וזה מחזק את דברי מי שאמר שהוא לא היה ולא נברא.
2א
בסיכום, בין היה בין לא היה, במעֵין בעייתו הנמצאת תמיד נבוכו כל בעלי-העיון מקרב בני-האדם, עד שאמרו על ידיעתו של האל ועל השגחתו מה שכבר ציינתי לך, כלומר שבאיש טוב, שלם, שמעשׂיו ישרים, ירא-חטא מאוד, פוגעים פגעים גדולים בזה אחר זה ברכושו, בילדיו ובגופו, לא בשל חטא שיחייב זאת.
לפי שתי הדעות, כלומר בין אם היה או לא היה, אותם דברי פתיחה, כלומר דברי השטן ודברי האל אל השטן ומסירתו (את איוב) בידו (של השטן), כל זה משל בלי ספק לדעת כל בעל שׂכל. אבל הוא משל לא ככל המשלים, אלא משל שתלויים בו נפלאות ודברים שהם כבשונו של עולם, ומתבררים בו ספקות גדולים, ומחוורות בו אמיתות שאין למעלה מהן.
2ב.
סוף דבר, בין היה בין לא היה, בכמו ענינו הנמצא תמיד נבוכו כל המעיינים מבני אדם, עד שנאמר בידיעת השם ובהשגחתו מה שכבר זכרתי לך, רצוני לומר, היות האיש התם, השלם, הישר במעשיו, הירא מאד מן החטאים, יחולו בו רעות גדולות ותכופות בממונו ובניו וגופו, ללא חטא יחייב הענין ההוא. ולפי שתי הדעות, רצוני לומר, אם היה או לא היה, הדברים ההם אשר בפתיחת הספר, ר"ל מאמר השטן ומאמר השם אל השטן ומסור איוב בידו, כל זה משל בלא ספק לכל בעל דעת. אלא שהוא משל לא כשאר המשלים כולם, אבל משל שנתלו בו פליאות ודברים שהם כבשונו של עולם, והתבארו בו ספקות גדולות ונגלו ממנו תעלומות שאין למעלה מהן.
|
|
אם אני מבין נכון, 1א ו-2ב הם ממתרגם אחד, ו-1ב ו-2א הם ממתרגם אחר.
האם מישהו יכול לכתוב מהן הדוגמאות של קאפח ומהן הדוגמאות של שוורץ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 02:30 |
|
| |
1א ו2ב של קאפח, 1ב ו2א של שוורץ.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2009 15:12 |
|
| |
| יעקב135 כתב: | |
שתי מהדורותיו של אבן-שמואל מבוססות על תרגום אבן-תיבון. השינויים של אבן-שמואל הם תיקונים קטנים וקלים, אבל המהדורה בכללה היא תרגום אבן-תיבון. אמנם אבן שמואל מספר שבכוונתו לתרגם את המורה מחדש, אולם תונית זו ככל הידוע לא יצאה אל הפועל.
|
|
יהודה אבן-שמואל עסק בתרגום "מורה נבוכים" ארבעים שנה, אך הבעייה שהוא
לא זכה לסיים מפעלו זה. הקטעים המעטים המצויים בידינו והידועים לי היטב, גם
אם נשווה אותם לתרגומיהם של אבן-תיבון ושל קאפח יחד, הם ממש נפלאים.
מצד אחד יש לנו העברית הנפלאה שלו, אולם מאידך הוא דווקא מקפיד ומאוד
נזהר מפני אותו דבר שקאפח לא נשמר מפניו, ואף פעם אינו משתמש במילים
ובמונחים שאינם שייכים לטקסטים של המאה ה-12, וחבל מאד שהוא לא זכה
לסיים את מפעלו הגדול הזה.
[...] אבן-שמואל תרגם חלקים אחדים ופירסם פרק או שניים, ואני זכיתי שהוא
הראה לי כמה מן הפרקים שתרגם, שהם ממש נפלאים.
[...] וחבל מאוד שעל אף עיסוקו בתרגום "מורה נבוכים" במשך ארבעים שנה,
הוא החליט לנטוש מה שהתחיל בו ולעבור לתרגם דווקא את "הכוזרי".
(מתוך: ישעיהו ליבוביץ, שיחות על תורת הנבואה עמ' 126. ועי' בכל הפרק שם)
איפה אפשר לקרוא דוגמה מהתרגום הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2009 15:27 |
|
| |
ואם מישהו מחפש את האשם בכך שזנח אבןשמואל את המורה לטובת הכוזרי
הנה הוא לכאורה ע'פ עדותו של דב סדן בסיני פ'ח
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2010 00:44 |
|
| |
ועל הדרך אקפיץ גם את השאלה הקודמת שלי-
| זחלץ_קליח כתב: | |
[...] אבן-שמואל תרגם חלקים אחדים ופירסם פרק או שניים, ואני זכיתי שהוא
הראה לי כמה מן הפרקים שתרגם, שהם ממש נפלאים.
(מתוך: ישעיהו ליבוביץ, שיחות על תורת הנבואה עמ' 126. ועי' בכל הפרק שם)
איפה אפשר לקרוא דוגמה מהתרגום הזה?
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2010 03:30 |
|
| |
כמדומני ב"סיני".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2010 05:51 |
|
| |
אכן בסה"י של "סיני" ירושלים תשי"ח עמ' קל"ה ואילך. התרגום הוא לחלק שני פרק י"ז והנו שונה לגמרי מהמופיע במהד' אבן שמואל המודפסת (שבה ניתן מלבד הפירוש, רק תרגום אבן תיבון במהד' ביקורתית) בהער' 37 "הפרק המובא כאן מתוך תרגומי לספר "מורה נבוכים" .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2010 08:25 |
|
| |
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 18:56 |
|
| |
זחלץ
על תרגומו של לעפין ראה דברי עצמו בהקדמתו: וע"כ אין למעתיק לשמור מלות המדבר וסידורם כשאינם שגורים עכשיו בלשון שהוא מעתיק... אלא לשמור עיקר הכונה וסעיפיה כל כמה שאפשר ולהשמיעם במליצה השגורה באותו לשון ובאותו זמן
|
|
|
|
|
