ספר רביעי מבית מדרשו של הרב סטל

בימים אלו הגיע לחנויות הספרים ספר בשם 'סודי חומש ושאר', פרפראות וגימטריאות מבית מדרשו של רבינו יהודה החסיד על התורה ועל מגילות שיר השירים ורות וספר איוב. החיבור רואה אור לראשונה מתוך שני כתבי ידות, וכדרכו של המהדיר ר' יעקב ישראל סטל, בתוספת הארות והערות רבות ומגוונות, מבלי להשאיר כמעט שום נושא שאינו נידון עד תומו. בסופו של הספר ישנו נספח בן כארבעים עמודים בעניין 'אימתי מתחיל התינוק לדבר', והוא מאמר ארוך, ראשון בסוגו, מלוקט מתוך כל כתבי רבותינו הראשונים והאחרונים בנושא מעניין זה.
יצירה זו מצטרפת לאחיותה: ספר הגימטריאות לרבינו יהודה החסיד (ירושלים תשס"ה) בשני כרכים; ספר אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות לרבינו יהודה החסיד; וספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז. הספר האחרון זכה לפרסום רב בגלל הפיקנטריה שבו.
ספריו של ר' יעקב ישראל סטל ידועים גם כאנציקלופדיה לכל נושא שמוזכר בו, ורבים הם המחברים המשתמשים בו לספריהם.

כאחד  שישב כמה שנים בחברתו באמת נראה שאת כל המראה מקומות הוא שואב מתוך המחשב הוא ישב על המחשב מהשעה תשע וחצי ואני הלכתי בשבע ועדין ישב על המחשב

אלא שפעם אחת רציתי ליכתוב על איזה נושא די נידח ועל המקום אמר לי תראה בתרביץ כך וכך יש מאמר על זה מה שמראה כן על בקיאות מסוימת 

יצחק כגון?

מי אמר שצריך "בקיאות", העיקר שכאשר כותב מאמר או ספר חוקר ונובר עד שמוציא מהדורה מקצועית.

איני בקי בספרות הרבה על ספרות אשכנזית בלעז כהחכם יצחק (מה שכן ראיתי, הרי הרבה (לא כולם, יש כמובן גם דברים מצויינים) מהם שטיות כמו הרבה ספרות אקדמאית בכל השפות), אך מה שלי מפריע במהדורות סטל, שאינו מתווה קו ואינו מעניק משמעות לכל הקורפוס שנקרא חסידות אשכנז, מהי המשמעות של תורת חסידי אשכנז, מהי המשמעות של כל שלל הגימטריאות הללו? מהו משמעות של תורת הכבוד שלהם, מישהו שכבר הוציא זה ספר שלישי על נושא זה, היה עליו כבר לכתוב תיזה מסויימת על עולם קסום זה. אך לא מצאתיה ובמקום זה מצאתי בקיאות שלפעמים מיותרת ומייגעת.

אין בדבריי נסיון לקנתר חלילה (אני מתפעל מבקיאותו, ובקיאות לש חיפוש ובילוש גם מעוררת אצלי התפעלות), אך נסיון לבקר ביקורת בונה שאולי ילמד עם הזמן גם לצקת משמעות בעובדות, נתונים, קביעות היגדים שהוא מערים כמפולת ללא הדרכה והכוונה.

אתנחתא
לסטל חסר כושר ניתוח ואנליזה, כמו לפסבדו-חוקרים חרדיים אחרים שלא חבשו את ספסלי האקדמיה, אלה מעדיפים להציג את כל תוצאות החיפוש ללא איבחון יעיל. דוגמה נוספת היא ספרו של א"י בראדט, בין כסה לעשור, שפורסם לאחרונה, גיבוב של מראי מקומות ללא אבחנה. 

תוקן על ידי יצחק40 ב- 01/03/2009 20:35:46

ישנו ספר שהרב סטל הדפיס בעודו בחור, כולו חשבונות על כל מיני מספרים ושיעורים המוזכרים בחז"ל.
[שתי דוגמאות מזכרוני: הר סיני, עוג מלך הבשן].

לאחרונה נתקלתי במאמר מדהים - פרי עטו של הרב סטל - שפורסם בשנתון 'ירושתנו' חלק שלישי. ביותר מחמשים עמודים (!) גדושים הוא דן בנושא 'תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת', החל מן האיזכורים הראשונים מימי הראשונים באשכנז ועד אגדות העם שהיו פופולריים בערוב ימי מזרח אירופה. מדובר בנושא שכמעט לא נזכר בשום מקום, והנה הוא הצליח לקבץ חומר רב (מדאי?) בנושא נידח זה ולערוך אותו בפרקים פרקים, לבנות קו ברור ולדעת לאבחן כל מקור ומקור. המעיין יתקל בודאי בהרבה מאוד מקורות זרים ואקדמאים, ואף בציטוט מתוך כתבי ש"י עגנון! (אם כי בעילום שמו - ראה עמ' רז-רח והע' 136). גם מנהגים רבים ומשונים ביהדות הוסברו על פי האמונה המוזרה הזו - כי המתים באים להתפלל בלילה בבית הכנסת! ואין לפטור את עבודתו באמירה שמדובר בליקוט ביזארי בלבד.

ביודעי ומכירי [שימשתי עבורו כאחד מהשליחים לספריה..], יש לו גישה למקורות מחקריים אקדמאיים שונים.