ספר רביעי מבית מדרשו של הרב סטל

שלשבחו של סטל, אוכל לומר שהוא ההיפך הגמור מבלעם.

בלעם רצה לקלל ונמצא מברך, וסטל (או איש שלומו) באשכול זה רצה לברך ונמצא מקלל.

הגולם,

מה רע? כלום אסור לאדם לבקר יצירה? הרב סטל מציג ביקורת נכונה מאד על ההדרת ספר חסידים. מטרת הפורום, אם אינך יודע, זה להביא ביקורת בין ספר לספר ובין מהדורה למהדורה.

(אכן אין כאן מעעישה נורא, אך בכל זאת דברים נכונים נאמרו כאן)

צלצח, קודם אסיפת כל החומר גם דבר חשוב, למרות שלדעתך זה מופרך מבחינה הסיטורית, אך דברים מופרכים גם זקוקים לתיעוד, שנית, אך הרי גדולי ישראל מן השורה הראשונה קיבלו את זה, ואין זה דבר של מה בכך. שלשית, כתב את המאמרים האלו בצעירתו, ואולי השתבח.

כמדומה שלא הבנת את דברי. וודאי שלא הבנת את כוונתי.

אני מקווה שהגולם לא קם על יוצרו, ואם יש כוונה נצורה בדברי - נא חלוק אותה עם החברים.
מגוחך לחפש ערך היסטורי טהור בציטוטים מרחבי הספרות היהודית בעניינים שכאלה. יש ערך רב להבנת ההשקפה היהודית לדורותיה על חכמות החולין בציטוטים אלה, והיה זה שכרנו. הרב סטל סיפר לי לפני זמן מה שהוא מתעתד להוציא לאור את מאמרו על חכמות האומות וכי נוספו בידו יותר ממאתים אחוזים נוספים של חומר בעניין זה. לדבריו, הוא מתכונן לבטא את דעתו בספרו זה בצורה מובהקת יותר וחדה יותר (למרות שכל המעיין במאמרו המדובר יראה שרוב הציטטים תומכים דוקא בעמדה אחרת מזו המוצהרת לכאורה, ואין הדבר אומר שהמחבר לא הבין את החומר, אלא שחשש מעינא בישא...)

אתנחתא
אילו באתי רק להעיר שהדברים מופרכים מבחינה הסטורית, הייתי מסתפק בשורה אחת.

הטענות שנכתבו כאן על סטל, יש בהן מן האמת. אולם יש לזכור שמדובר באברכון בן 30 שיחסית לבני גילו הגיע להשגים בלתי מבוטלים.

זה שהגברא הגיע להשגים בלתי מבוטלים אין בו בכדי לחפות על יצירת חפצא ללא טעם וריח, הגורמת לקוראים ביצירתו שהם תינוקות שנישבו שיאמינו בדברי ההבל ואחריתו מי ישורנה.

למה הפסיק לפרסם מאמרים באור ישראל? אחרי הכל קובץ הנ"ל הוא הכי פופולרי שיש היום בעולם התורני.

שמעתי בעבר על מאמר של פרופ' יוסף דן העוסק בשינוי שבין הדמנולגיה בזוהר המבוססת על אגדות פנים יהודית [כדוג' יוסף שידא וכדו'] לבין הדמנולגיה  של חסידי אשכנז המבוססת על עולם האגדות האירופי כדוג' הזאב אדם המכשפה סטריגא ועוד.
אודה מאד להפניה מדויקת יותר.