א. אין ברצוני להכנס לדיון הפילוסופי-למחצה על אמיתותם ותועלתם של המחקרים האקדמיים. האמת נמצאת, כתמיד, באמצע. יש מהם מבוססים על מקורות נאמנים ופותחים צוהר חדש, ויש מהם שאינם אלא השערות הקשורות נימא בנימא ופורחות באוויר (אוויר התקציבים המנופחים שהינו גורם מספר אחד לכתיבת אותם מאמרים).

אזכיר לדוגמא את פרופ' [!] דניאל שפרבר, שפרסם מאמרים וספרים רבים. אחד מספריו המפורסמים הוא 'מנהגי ישראל' על שמונת חלקיו. הרבה ממחקריו שם תלויים על השערה הפורחת באוויר, שנהפכת לאחר כמה שורות לעובדה קיימת... אני נזכר עכשיו באחד ממאמריו שבכרך השמיני, האחרון, על מנהג שריפת שערות ה'חלאקה' במדורת ל"ג בעומר במירון. בתחילה הוא מעתיק באריכות את סיכום המנהג שהעלו כותבים אחרים, לאחר מכן, הוא מציין כמה מקורות יוונים ורומאים מלפני כאלפיים וחמש מאות שנה, שמנהגם היה לשרוף את שערם לכבוד האלים, ומכך הוא טוען שמקור מנהג שרפת שערות ה'חלאקה' התגלגל ממנהג פגאני קדום, אלא שהוא מספיק הגון לכתוב ש"חסר לו החוליה המקשרת בין המקורות היוונים הקדומים למנהג ה'חלאקה'" (אני כותב מהזכרון, ויתכן שלא דייקתי במעט), אך משום מה הוא לא שת לבו ש"חוליה מקשרת" זו צריכה להיות בת אלפיים שנה, דבר פעוט כלעצמו...

על זה ניתן להמליץ: וגם הבל הביא...

ב. לדעתי האשכול סטה מעט מנושאו המרכזי: האם פרסומיו של ר' יעקב ישראל סטל משובחים או לא. וכאן יש להעמיד מחיצה בין ה"מחקרים" שלו לבין עבודת ההדרה. על "מחקריו" אין ברצוני לדון, כי לא ראיתי אלא את חלקם (בעיקר מאמרו על הנשמות המתפללות שנדפס בירושתנו) ומקופיא, אולם את הספרים שההדיר אני מכיר, ועליהם אני מצדיע! הבנאדם לקח כתב יד, לא תמיד ברור וקריא במיוחד (כך ניכר מהצלומים שנספחו אחרי מבואתיו), וערך אותו בצורה מושלמת בצרפו הערות רבות. נכון, שניכרת אצלו הנטייה להרחיב אף במקום שלא אמרו להרחיב (ואינו מקיים את דברי עצמו בהקדמותיו לספריו, עיי"ש ודוק), ופעמים עובר "מענין לענין ש[לא] באותו ענין", אך עדיפה מגרעת זו על מגרעות מהדירים רבים אחרים (לדוגמא: הרב מ"ה; הרב א"א; הרב י"ק, הרב ד"ס ועוד. כולם מהדירי ספרי ראשונים) שחוסכים בהערות כאילו שעתידים לשלם על כל מילה ומילה, או בכלל לא כותבים הערות, וזה לא משום "אהבת הקיצור" שלא רבים ניחונו בה, אלא משום "אהבת העצלות"; לכתוב הערות רחבות ומעמיקות גוזל כוחות נפש רבים וזמן רב גם יחד.

ג. זאת ועוד, לאחרונה עוסקים כותבי האשכול במאמרו של הרב סטל ש'חכמת הגויים גנובה מהיהודים', ודרכו הם דנים בשבחו או בגנותו של הכותב (בכוונה אינני מציין את העיסוק בדבר האישים שטענו שחכמת הגויים גנובה מהיהודים ושייכותם לעמדה עם מותר לעסוק ב'חכמות חיצוניות', שלדעתי אין לו מקום בפרום של 'ספרים וסופרים' אלא ב'עצור כאן חושבים' וכדומה). אולם הם שכחו "פרט קטן", שבעל המאמר כתבו לפני כעשור, בהיותו 'צעירון' כבן 22, ואם היה למגנים מעט הגינות היה להם לעסוק ב'כשרון הכתיבה' של סטל ע"פ מחקריו האחרונים (כמו מאמרו על הנשמות שנתפרסם ב'ירושתנו'), שלדעתי, קשה להשוותו למאמרו הראשון.

נראה, שרוב הכותבים (בעיקר, הדורשים לגנאי), ובמיוחד צלצח (יש לך איזה משהו אישי נגד סטל?) לא ראו את שאר מאמריו וספריו של הרב סטל, ושמא משום שכולם אינם באינטרנט פרט למאמרו על חכמות הגויים, ולפיכך כתבו מה שכתבו.

לסיום, אציין כגילוי נאות, שבשנים עברו הייתי מיודד עם הרב סטל ואני עוד זוכר את יגיעו על המאמר 'חכמות הגויים גנובות מהיהודים', אלא שנתקיים בי המאמר: 'רחוק מן העין - רחוק מן הלב', וכשעברתי לעיר אחרת, הקשר נפסק.

תוקן על ידי אלייעזר ב- 28/12/2009 15:03:10