ניסוי התפילה הגדול

יהי,

תוכל לשתף אותנו במתודולוגיה לפיה הגעת למסקנתך?

אלי,

דבר זה כתוב בתורה, שנוי בנביאים ובכתובים ומפורש במשנה ובגמ' ונפסק להלכה ברמב"ם וברמ"א.

אני כותב מהזיכרון ואין מוקדם ומאוחר.

ויעתר יצחק ליה-וה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יה-וה ותהר רבקה אשתו.

ויצעק משה אל ה' לאמר. קל נא רפא נא לה.   

שמואל ב יב

כא וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה; בַּעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי, צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ, וְכַאֲשֶׁר מֵת הַיֶּלֶד, קַמְתָּ וַתֹּאכַל לָחֶם. כב וַיֹּאמֶר--בְּעוֹד הַיֶּלֶד חַי, צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה: כִּי אָמַרְתִּי מִי יוֹדֵעַ, יחנני (וְחַנַּנִי) יְה-וָה וְחַי הַיָּלֶד. כג וְעַתָּה מֵת, לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם--הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ, עוֹד: אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו, וְהוּא לֹא-יָשׁוּב אֵלָי. 

ברכות פ"ה משנה ה.

אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא, שהיה מתפלל על החולים ואומר, זה חי וזה מת.

אמרו לו, מנין אתה יודע. אמר להם, אם שגורה תפלתי בפי, יודע אני שהוא מקבל. ואם לאו, יודע אני שהוא מטרף:

פ"ט משנה ג

הצועק לשעבר, הרי זו תפלת שוא. כיצד. הייתה אשתו מעברת, ואמר, יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא.

היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואמר, יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי, הרי זו תפלת שוא.

בבא בתרא קטז.

דרש ר' פנחס בר חמא מי שיש לו צער או חולה בתוך ביתו ילך אצל

חכם ויבקש עליו רחמים שנ' חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה.

רמב"ם הלכות תעניות פ"א ה"ב ה"ג

ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם.

אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי. כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי.

רמ"א יו"ד שלה

י"א שמי שיש לו חולה בביתו, ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים.

אמרתי שלא עשיתי ניסוי מדעי, ואני לא אומר דעת מדעי, אלא מנסיון אישי שלי. צריך להיות לזה איזה מתידולוגיה? 

יהי,

גם ניסיון אישי אמור להיות מבוסס על מציאות. כדי לדעת מה המציאות, צריך לבדוק זאת בדרך כלשהי.

כתבת ניסיון. לא דמיון.

מקס,

אפשר לחלום ולשאוף. לא חייבים "להתפלל".

מיד תאמר כי זה נקרא תפילה.

מה לעשות, לא לזה התכוון המשורר.