|
|
| נשלח ב-24/7/2011 22:23 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | אתה באמת סבור כי הנך מייצג את המיינסטרים הדתי? אפילו הבת החמודה שלך יודעת שלא. |
|
בוודאי שאני לא מיצג כי אין כאן משפט ושני צדדים שאני ייצג אחד מהם, אם זה כוונתך בפורום אז אתה בבעיה רצינית, כאן באים ללמוד ולא לראות משפט וכל צד מביא טיעונים לכאן ולכאן,
אני אומר מה היהדות אומרת, ועד היום עוד אף אחד (אולי זו גאוותנות אבל לא זו כוונתי) לא סתר את דברי אך ורק בדרך של דת מקסמן או טענת דינו היקר שיש רק חז"לים מקובלים במילא לא רלוונטי החז"לים שאני מצטט כל הזמן, (מה שהוא כנראה לא מבין שכל חז"ל מייצג פילוסופיה שקיים כבר בתנ"ך) או בדרך של הטוענים שהאבן עזרא והמורה לא מקובלים, או כמובן להשתיק אותי ולומר אני שואל את העםארצים מה הם חושבים ולא מה דת מקסמן חושב, אבל העםארצים לא חושבים בכלל אז מה הטעם לשאול אותם ??? גם אתה לא עונה לי למה אתה לבוש עם בגדים, ולמה אתה אוכל עם כפית ומזלג, ואם אין לך תשובה אז תרצה שאני יעשה ממך ללעג ולקלס משום כך ??? אותו דבר החרדי הקלסי, הוא מתעסק כל הזמן לעבוד את האלוקים, ולהיות אדם מוסרי ביותר, בשאר השאלות שנשאלים כאן בפורום הוא לא עסק בהם כלל וכלל כמו שאתה לא מברר למה אתה לבוש ואוכל עם כפית ומזלג,
רק מה השאלות הנכונות שצריך לסקרן האדם כמותך היא למה החרדים מצליחים דיי טוב בחינוך מול חברות אחרות,
למה האיש הדתי יותר מאושר כפי טענת המדע,
למה בורות יכול לפעמים להביא פשע ומצד שני יכול להביא תמימות וטוב לב ועזרה מטורפת לזולת יותר מאצל המשכילים,
השאלות האלו לדעתי רלוונטי לסקרן ולספקן, ואז שתתחיל לחקור אחרי המקורות מאז אדם ונח וחנוך ואברהם אבינו ומשה רבינו ושמואל הנביא ועזרא הסופר וחז"ל לכל סוגי ההשקפות שהיו שם (עשרות אם לא יותר לא כדעת דינו) והגאונים והראשונים עד ימינו אנו,
ותתחיל לחבר את כל הפזל של האדם והיקום, ואם לא תגיע למה שכל עמקן יגיע אז אני באמת מרים ידים ואומר לך חדל לחקור ותהיה תמים עם השם אלוקיך,
לגבי בתי החמודה:
אין לי ספק בחינוכי את ילדי, כמו שאין לי ספק בדעותי כאן בפורום,
מה שמלמד טענתה היא שהיא כילדה קטנה רוצה בכך שמשיח יבוא והיא תחיה לעולמים זה בוודאי רצונה, כלומר הגננת שלה מנצחת אותי כי היא נותנת לה את הסוכריה שנקרה לחיות לעולמים, ואני כמחנך לא נותן לה את זה,
איך אומרים האימאות ?! האבא הוא הסוכריה הוא בא אחרי יום עבודה ומחלק סוכריות, והחינוך הם זורקים על האימא ולכן האימא היא המחנכת הרעה כביכול,
אבל ברור לי שלא יהיה לה בחיים שום טענה כלפי האלוקים היא תהיה רציונאלי ביותר היא תכיר את היהדות הנכונה, כל זמן שאני חיי אני פשוט ילמד אותה בדרך שאני מנסה להסביר בכל הזדמנות לאחרים,
אני לא מאלה שמחנכים הפוך מדעתם, נכון שאני לא מספר לה את כל האמת, למשל לפני שאני נכנס למכונית אני לא מספר לה שיש סיכוי שלא נחזור הביתה (כי כל יום נהרגים 3500 אנשים מתאונות ונפצעים מעל 8000 אנשים,) כי אז לא תרצה להיכנס למכונית,
תוקן על ידי maxmen ב- 24/07/2011 22:28:12
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 23:03 |
|
| |
שלום,
דעתי ממה שקיבלתי וחשבתי, שאין ביד אדם, ולא ראוי שיהיה, להביא שינוי או מעשה אצל ה'.
כל תפילה אינה אלא אמירה מאיתנו אליו, ואין להוסיף דבר על מה שמעבר לאמירתה מאיתנו.
אין תפילה מבקשת אלא שנהיה ראויים לדבר, ולא את הדבר עצמו. כלומר שבאמת היא מופנת בדרישה אלינו.
ודאי, יש לאנשים צרכים נפשיים, והתפילה אל כל יכול היא צורך חזק וחיוני ביותר, אי אפשר, ואין לקחת זאת מן האנשים. אבל זה עניין הנפש של המאמין ולא ענין של ברור האמונה. אלו שני מישורים שונים וצריך להבדיל היטב בין השנים האלו.
כל בני האדם, במה שהם בני אדם, יש להם צורך לתפילה.
מיסוד האמונה שכל בני האדם נעשו בצלמו, וכל אדם ראוי שיפנה ובלבד שביושר ובתום לב.
יש בין האומות אנשים טובים וראויים, ובינינו שאינם טובים ואינם ראויים.
ואל יתנשא אדם על אדם אחר, שאינו יודע מה צפוי לו ויחשב לו בזוי מעשה האל.
האל אינו אוביקט של הטבע. בחינת האל בדרך של נסיון בפיזיקה היא מעשה של גסות הרוח וחוצפה כלפי שמים.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 01:24 |
|
| |
ייתכן, חלק מהעקרונות של דת מקסמן, שלא ניתן לעמת אותה עם המציאות. מאמינים שזו היהדות, וזהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 12:24 |
|
| |
יהי, אם חושבים ברצינות אין הבדל בין בדיקה מדעית לניסיון. בדיקה מדעית, למרות השם הקצת מפחיד וקצת אפיקורסי, פירושה לבדוק בפועל את העובדות ולא להסתמך על תחושות בטן. ההבדל בין דמיון למציאות די קטן. אינני מתכון לדמיון פרוע, אלא לתחושה סובייקטיבית של המציאות. כדי לקבוע אם פעולה מסוימת אכן עוזרת, מעבר למה שהיה מתרחש אילולי אותה פעולה, צריך לקבוע מראש את כללי הבדיקה, לעקוב משך זמן סביר, או אחר כמות פעולות סבירה, ולבחון האם התוצאה מכה את הסטטיסטיקה, היינו את המקריות. לשון אחר, האם כוחם של הנתונים יפה בכדי לאשר תרופה הכי פשוטה כמו אקמול, או שמא הם מספיקים "רק" לקבוע בשאלות יסוד של החיים. ללא בדיקה מעין זו, אין מדובר בניסיון, אלא בתחושה סובייקטיבית שאי אפשר ללמוד ממנה מאומה. אם רוצים לבדוק יותר לעומק, יש להשתמש במתודות שנרכשו במשך שנים ומטרתן למנוע הטיית התוצאות על ידי גורמים שונים. הפניתי באשכול סמוך לספר "ריפוי או פיתוי" העוסק ברפואה אלטרנטיבית. הספר מראה עד כמה הסתמכות על תחושות כלליות מחטיאה את המטרה. אם המטרה מסומנת והיא רק זקוקה לאישוש "מניסיון" אין צורך במתודה והכל בריר שריר וקיים. אם רוצים לדעת את העובדות יש לבדוק אותן ברצינות ולעומק. השאלה אם תפילה עוזרת אכן נגזרת מאמונה, אבל אי אפשר להתעלם כי מדובר בשאלה עובדתית לחלוטין. כל שפיטה בנושא ללא בדיקה רצינית היא בגדר חוכא ואטלולא ואולי מוכיחה על חוסר כושר שיפוט וחוסר רצון ו/או יכולת לבדוק דברים על באמת. מקס, אני מאד מכבד את דעתך. קצת פחות את דתך. למדתי ממך לא מעט ואתה לא מפסיק לאתגר. הדיון אתך צריך להתקיים באשכול נפרד וממוקד ולא להתפזר בכל מיני נושאי משנה. עודד, עיין נא במקורות שציינתי ובדוק אם הם ניתנים להתפרש לפי השקפתך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 12:30 |
|
| |
עודד אנא פרש את ברכת רפאנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 15:27 |
|
| |
שלום,
ייתכן, אינני רואה כעת המקורות שאתה מתיחס אליהם. אפשר שתשובתי לבעלבעמיו תשיב גם על שאלתך.
באשר לתפילת רפאנו ששאל בעלבעמיו, היא מתאימה היטב לסברה שלי.
המישור האנושי, המישור של צורך האדם, הוא אכן פשוט וברור. האדם פונה אל 'בעל הסינור הגדול' על מנת לחסות תחת סינורו, ואל הרופא הראשי שירפא אותו. האדם ממנה את האל לבצע תפקידים ושרותים להם הוא זקוק. והוא אכן זקוק מאד מאד. זה צורך פנימי באדם, רק מעטים אינם זקוקים לו. אבל זה צורך האדם!
אבל אני מבקש לברר את הדברים במישור האמוני, ולא במישור של הצרכים האנושיים. זה מישור שונה לגמרי.
אכן האדם פונה לאל, בראש ובראשונה מתוך שפלות רוח של הכרה שהוא, האדם, יצור מוגבל. לא בו ובידע הרפואי שלו תלויה הרפואה באופן מוחלט.
במישור האמוני, אין מתקיים דיון לאן הולכת אותה פניה, ומי שר הדאר האמור לקבל אותה ומי מחליט מה להעביר למנכ'ל ומה לעוזרים, ומתי יתפנה המנכ'ל להאזין ולטפל בעניין.כל אלו, אין לדעת ולחקור משום שאין הדבר בתכליות האמונה.
ולבסוף, כל מקום שנאמר בו 'למען', בממש או במשתמע, כבד את אביך ... למען יאריכו ימך, או רפאנו [למען] נרפא, כל אלו אינם מציינים עובדה אלא תקווה שנהיה ראויים לדבר. [בעברית לא מבחינים בין לשון אינדיקטיבית, המורה ומציינת דבר, לבין לשון אופטטיבית, המקווה לדבר, כמו שאומרים 'תהיה בריא']. וראוי לדבר הוא עניין החוזר אל העדם שיעשה עצמו ראוי.
אלא שיש להודות ולהכיר כי המישור האנושי הוא צורך חזק לאדם. רבים וגדולים מתרגמים אותו למישור האמוני, ובוראים לצורך כך ממשלה ושרים ופקידים ושרתים לכל מיני עניינים, פמליא של מעלה. משל למלך.
ועושים את הנמשל כמשל.
עודד
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 15:57 |
|
| |
עודד
אמונה במי? ביכולת הבורא או בשפלות האדם?
אחזור ואעלה שאלה שכמדומני הועלתה כבר אי פעם.
באה צרה על הצבור, גזרו תענית, בדקו את עוונות הצבור, קראו בתורה, אמרו עשרים וארבע ברכות, והעמיקו בנושא. אחרי ההעמקה כל היום הם הבינו שכל תעניתם היתה לשווא שכן ממילא אין מאזין לתפלץם, גשם לא יירד אבל הם הבינו שהם חסרי ערך שאינם מסוגלים להוריד את הגשם.
נשמע לך?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 25/07/2011 16:00:03
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 16:07 |
|
| |
ענק!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 16:28 |
|
| |
למטפחת מה הקשר לאשכול?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 18:08 |
|
| |
לאור דברי וולנד ניתן להעביר את הפרודיה ל"תפילה לפי חכמי עצכ"ח".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 18:13 |
|
| |
מטפחת, אכן
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 18:19 |
|
| |
אריק 123 ????
עיר מן שמיא נחית?
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 19:48 |
|
| |
דמגוגיה ותו לא,
אני יושב בליל סדר ומספר ומקיים את המצוות באופן רציונאלי ביותר, אין לי כרגע כוח נפשי לספר אייך אבל אני עושה זאת וכולם אוהבים את זה, (יש מהגיסים ששולחים את הילדים לשחק בחוץ או ללכת לישון, ולכן אני מתחיל לדבר בסוף אחרי השיר השירים וכולם מרותקים במקומותיהם)
אולי זו נשמע גאוותני אבל לא זו כוונתי, כוונתי באמת לומר שאפשר ורצוי מאוד לאמץ זאת, אחרת נדבר לקירות והנוער יחפש בחוץ אטרקציות יותר כפיות,
תוקן על ידי maxmen ב- 25/07/2011 19:59:10
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 23:45 |
|
| |
ייתכן כבר אמרתי לך שאני לא מפחד מהשם בדיקה מדעית רק תכלית, תציע איזה דרך מעשית לבדוק את יעילות התפלה בחיים הפרטיים שלי. נסכים שנינו שאם יוצא כך אז התפילה כן מועילה ואם יוצא כך היא לא מועילה. נתחיל לבדוק את זה וניפגש עוד כמה זמן עם התוצאות. אני מוכן לבדוק.
|
|
|
|
|