|
|
| נשלח ב-16/3/2009 15:29 |
 |
| |
ירוחם, לפני שקיצפך יוצא עליי, בוודאי שלא התכוונתי לזלזל בעולמו של החילוני, שאכן פעמים רבות כל כך מעורר אפילו קנאה בהרבה היבטים שלו. בכל זאת, אני כותב מהמובן העקרוני, כפי שלמדתיו - בזהדהות גוברת והולכת - בעיקר בספר "שתי עגלות וכדור פורח" (שכנראה לא קראת).
זאת ועוד. בוודאי שכל החרדים אינם מקשה אחת, וגם אם היו, עדיין אין הם המודל האוטופי (בלשון המעטה)...
אני מניח, שהעניין שחברי הקבוצה השלישית מגלים בבגדי מעצבים, בחיטוב וכו' וכו' - גם אם קיים - אינו יכול למלא את עולמם. את השאלות העמוקות הללו, באותם נושאים בהם דן הוא כאן, יקשה עליו לנהל במדשאות הקמפוסים השונים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 15:31 |
|
| |
אמבר,
אין ברשותי כלים לשקף את הנעשה בלבבות, כולם. לכן לא אוכל הפעם להצטרף לקביעתך הגורפת.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 16:16 |
|
| |
החופש לדעת
את הסיפור על שתי עגלות, שמעת,י לפני שהמחבר חלם לכתוב עליהם, את המשל הזה אמר החזון איש לבן גוריון בביקור של האחרון אצלו בבני ברק,
היתי מחוץ לביתו של החז"א עם עוד הרבה בחורים, והינו מוקסמים מהמשל היפה והמוחץ הזה.
גדלתי על ועם הסיפור הזה, עוד כשלשים שנה, ורק אחר כך גיליתי לאט לאט, כי המשל אינו נכון, והעגלה שכל חיי חשבתי שהיא ריקה. לא כל כך ריקה, אולי להפך,
בענין בגדי המעצבים, ראה. גרתי שלושים וחמש שנה בבני ברק, אני יודע בדיוק מי הולך ומי משתמש במעצבי אופנה.
בעיתינוי האופנה של לונדון יש המלצה למחפשים את האופנה הארורונה- לבקר בבתי הכנסת בשבת, ולטייל ברחובות גולדס גרין וסטאנפורד היל.
וכך גם בר' רבי עקיבא בבני ברק. את השכנוע העצמי הזה , של היופי בחיים החרדיים.אכלתי הרבה מאד זמן.
לסיכום אומר לך נסעתי גם בעגלה שלך, וראיתי עד כמה היא בעצם ריקה, ונסעתי בעגלה השניה, והתרשמתי עד כמה היא מלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 16:22 |
|
| |
ירוחם,
אין כל קשר בין המשל המובא בראש ספרו של הרב ד"ר מיכאל אברהם למשל שבו השתמש החזו"א ושמקורו בתוספתא. הדמיון היחידי, שבשניהם מככבות במקרה "שתי עגלות". המשל שונה וכמובן הנמשל. לתשומת לבך.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 16:32 |
|
| |
ירוחםשמ,
המשל עם שתי העגלות הוא שקר קדוש.... גם האמירה כי התורה הופכת את האדם למוסרי יותר הוא שקר קדוש. הבחירה של האדם באשר הוא אדם הופכת אותו למוסרי, לא החינוך הדתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 16:41 |
|
| |
מה בעצם החזון איש התכוון לומר במשל?
מה היה קורה אילו בן גוריון היה עונה לו, נכון שהעגלה שלך עמוסה, אך לדעתי היא עמוסה בחפצים שחבל לשאתם וכדאי להשליך אותם, אז האם אני חייב לפנות לך את הדרך רק בגלל שאתה רוצה להעביר חפצים מיותרים?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/03/2009 16:41:02
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 16:42 |
|
| |
לעוף,
(בינתיים עוד לא הוכחת, עם סוג ההוכחות שהנך דורשת תמיד, שלאדם יש בכלל בחירה)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 16:45 |
|
| |
בע"ב,
הוא ענה לו, מבלי לפגוע, העגלה שלנו מלאה ב"ישוב ארץ ישראל".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 16:50 |
|
| |
ספרן
את זה לא ידעתי, אבל משום מה זה לא מופיע במיתוס החרדי.
ובכל זאת, מותר לשאול שאלות 'אילו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 16:50 |
|
| |
ירוחם, מעניין לשמוע.
לעצם העניין, ברור שלא קראת את ספרו של מיכי, ואני מצרף לך לינק למאמרו המצוין של נדבר שנרב על הספר (תקבל ממנו סוג של אינדקציה לגבי מה אני מדבר). אין שום קשר ישיר בין ריקנות החילוני לבין ריקנות החרדי. להיפך, ניתוח מעמיק של ספרו של מיכי מעלה, כי גם החרדים, כתופעה חברתית, לומדים יותר מאשר מלמדים בעניין הריקנות.
ריקנות האנליטי - נדב שנרב (בעקבות 'שתי עגלות וכדור פורח')
מדובר על ריקנות במובן היותר עמוק.
ויתכן שהריקנות אכן ממשמשת בכל, ועל דא קא בכינא...
תוקן על ידי החופש_לדעת ב- 16/03/2009 17:16:52
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 16:59 |
|
| |
בע"ב,
המיתוס נוצר לפני שהמזכיר דאז, יצחק נבון, פירסם את תרשים השיחה המדוייק.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 17:19 |
|
| |
| אמבר25 כתב: |  | | אמונה כנה כן, אבל נובעת מהעדפה ולא מניתוח אובייקטיבי של הנתונים.
|
|
ראשית מניין הביטחון שלך, שנית את מתייחסת רק לאמונה בעובדות מציאותיות ולא למחויבות לשמירת מצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 17:48 |
|
| |
החופש
רוח רעננה הפחת כאן.
לעוףףף
המשפט שלך 'הבחירה של האדם באשר הוא אדם הופכת אותו למוסרי, לא החינוך הדתי.' ממש נכון, אבל משל למה הדבר דומה לאמירה ש'הבחירה של הנוסע באשר הוא נוסע מביאה אותו לחיפה, לא הרכבת.'
עם כל הכבוד לבחירת האדם והנוסע, אין מנוע כמו המנוע של הדת. אדם שמעשן חמש חפיסות סיגריה ליום יכול להתאפק יממה לשבוע באופן מוחלט, למה? כי יש לו צו אלוהי. חבדניק הופך עולמות ממומביי עד טימבוקטו גם לפני שהוא בטוח שזה ישתלם לו כלכלית, למה? כי יש לו צו (פסודו) אלוהי. ידיד שלי שיש לו הפרעות שינה וקם כל יום בשעה שלוש ולא נרדם יותר כי הוא מוצא תמיד מה לעשות, בשבת בו הוא מנוע לעשות את חפציו, הוא נרדם שוב כמו תינוק עד השעה 9, למה? כי יש לו צו אלוהי.
זה יכול לקרות בכל דת אבל איפה יש לך דת שמכסה את כל תחומי וזמני החיים ובכל זאת היא סובלנית ביחס לדתות האחרות שבקושי יש להן חופן של צוים אלוהיים? ביהדות.
יש לך בעיות עם הכפיה הדתית החברתית ועוד כל מיני חלאות של הדתיים ואפילו הלאומיים איך שהם לוקחים את הדת כמו פתאים וילדים? את לא חייבת לחיות במאה שערים ובבני ברק וגם לא בקרית משה ובמעלה אדומים, ארמון הנציב גם טוב ומשם הוא יכול להתפלל שהמהפכה תגיע יום אחד לכל מקום.
זה לא אומר שכל אחד צריך לקפוץ לדת בלי לבדוק מחירים אבל זה מחזיר למה שטענתי למעלה על כדאיות השייכות הקבוצתית. כיון שלדת היהודית מעלות טובות ובין חבריה האדוקים סולידריות חברתית להפליא (כיון שהם כאמור סגורים אבל סובלניים ביחס לסגירותם), בחסרונותיה היא לא מספיק רעה כדי שהורים יהפכו ליתומים חברתיים המוקאים ומוקעים משני צדדים -מאין שבאו ולאן שהם הולכים- ושילדיהם יבהו שעות בטלויזיה ובמקבילותיה במקום באותיות הקטנות של התוספות ומפרשיהם. (לבעל תשובה שבא מהעולם החילוני המעלות צריכות להיות חזקות יותר ומשתלמות יותר כדי שיחזיק מעמד בחברה בה הוא מקבל סולידריות אבל לא בהכרח את המעמד שמייחל לו - ע"ע ידען.)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 17:53 |
|
| |
בוגיעלון,
אורח חיים דתי, במובן תרבותי, הוא אורח חיים מאוד יפה בעיני. אני אישית מאוד אוהבת את אורח החיים הדתי, ורואה בו מעלות רבות. מה הקשר לאמונה? אורח חיים דתי הוא יצירה אנושית. ההלכה, התורה שבע"פ, היא יצירה אנושית.
ספרן,
אני לא יודעת על אחרים, אבל אני יודעת שיש לי זכות בחירה. למשל: עכשיו אני רוצה לכתוב בפורום אז אני כותבת. אם אתה רוצה להגיד שאין לי זכות בחירה אלא אני מריונטה בידיה של יישות רוחנית בלתי נראית, אנא התכבד והוכיח את דבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 17:54 |
|
| |
בוגי
אתה בטוח בסובלנות של הדת היהודית? אולי זו סובלנות של חלשים?
|
|
|
|
|
