למה אתם עדיין מאמינים

יהודה, ירוחם ואחרים.

נראה לי שקצת סטיתם מכוונתי המקורית אודות ריקנות החילוניות, ולפני שאסביר אקדים שתי הבהרות קצרות.

ראשית, ריקנות החילוני לא מלמדת בהכרח על עושר הדתי.

שנית, המונח ריקנות לא בא לזלזל ולדחות בקש את התרבות החילונית (שבניגוד לסברת ירוחם, מכיר אני אותה היטב), שיש בה דברים חשובים, נהדרים ומועילים כל כך.

העניין הוא זה:

הריקנות של החילוניזם אין משמעותה ריק במובן של חסר – חוסר ידע, חוסר תרבות, חוסר מוסר [יש המון חילונים כאלו, ויש גם המון דתיים כאלה שהם חסרי תרבות, מוסר וידע – זה לא קשור לדרך, אלא לעצם המין האנושי].

הכוונה היא, באופן מאוד כללי וקטוע ושרירותי [אתם לא באמת מצפים שאכתוב כאן דברים מלאים, מדעיים, אבל זה בהחלט תיאור חי וקולע] שגם היעד וגם הדרך של החיים החילוניים לא באמת מובילים ואינם יכולים להוביל לשום מקום.

כפי שהזכיר כאן אחד הכותבים, אכן החילוניות מלאה במדעים חכמים ונעלים – פיזיקה, רפואה, מתמטיקה וכו' וכו'. מדעים אלו הם חיוניים, הם הערובה לקיומנו האיכותי בעולם. יחד עם זאת אין הם עוסקים אלא במסגרת, איך לשמר את החיים, איך לשפר את החיים (בית, רכב, בריאות וכו'). אלו הם דברים חשובים עד מאוד. אבל החילוניות לא יכולה וגם לא מסוגלת לעסוק בחיים עצמם.

כאן נוצרת לולאה (בוקוניזם כהגדרתו של מיכי, בשתי עגלות) אינסופית: למה אנו חיים? למה אנו עמלים? - לשפר את החיים, לקדם אותם. ומה עם החיים עצמם? – זה כבר "לא מדעי", זה מעבר למה שאנשים-לוגיים מסוגלים לדעת, אין שום אמת, הכל נכון והכל לא נכון – סלט אחד גדול.

ריקנות.

ולתוך זה נכנסים הרבה פעמים – הדחפים למלא את הנאות העולם.

אין זה רע כשלעצמו, אולם רובו של הדור החילוני הצעיר [ואני לא משווה זאת לדתיים, אני כרגע בהם כשלעצמם] יוכיח מה קורה בהעדר משמעות. [וכאמור, העדר המשמעות הוא מהותי, החילוניות (בהתגלמותה בפוסט-מודרניזם) טוענת כי לא ניתן להגיע למשמעות, בהיותה משהו שאינו מוחשי, ורק המוחשי ניתן להשגה].

לעומת זאת, הדת מטבעה עוסקת במהות החיים. נכון, מי שמקדיש רוב זמנו ללימוד סוגיות בגמרא נמצא בבעיה, אך מי שלמד גם הגות יהודית (חסידות, חקירה, הרב סולובייציק, הרב קוק וכדומה) הקדיש זמן רב למחשבה אודות החיים עצמם. [בניגוד לפילוסופיה הקדומה, "המודרנית" כפי שמיכי מכנה אותה, הפילוסופיה בת ימינו אף היא סובלת מכבילת ידיים זו של חוסר היכולת המובנה – לשיטה זו – לדעת או להבין דברים שהם מעבר למוחשי – על כל זה ראה בטרילוגיה של מיכי: שתי עגלות, את אשר ישנו, אנוש כחציר].

יהודה, בהודעתך האחרונה אתה בדיוק מייצג את הבעיה של מי שכן מעניין אותו החיים עצמם, שיש לו אוריינטציה יהודית-תורנית, שגדל בבית חרדי, חבר בקבוצה השלישית עליה כתבתי למעלה (לצורך העניין) ולכן אינו יכול להסתפק רק במרוצה סביב המסגרת, מבלי להיכנס ולהביט על התמונה עצמה – אך מצד שני יש לו בעיות עמוקות מאוד עם התמונה כפי שהיא מצטיירת בחרדיות בצביונה הנוכחי.

אני חושב שהאמור לעיל מסביר מדוע חברי הקבוצה השלישית רוצים כל כך להאמין, בהעדר מקלט מחשבתי אחר שיכול להכילם.

_________________

נניח שאני חי בקבוצה שהדבר היחיד המשותף לה היא הטענה שאין כזה דבר "אמת", ו"כל אחד והאמת שלו". מדוע? כי מה אני יודע בעצם על החיים, על העולם? מלבד הפונקציונאליות, איני יכול לדעת דבר. לכן, יתכן שאני צודק, יתכן שהוא צודק, יתכן שבכלל ההוא צודק. לא, לא בשאלות של פתרון התרגיל בסטטיסטיקה, כאן יש אמת אחת. אלא בשאלות של מוסר ומה-שמעבר למוחשי.

זה כמובן הופך את החיים לדבר מאוד מאוד נוח, אין שום דבר מחייב, פחות או יותר אני והרצונות שלי, אני והמאווים שלי.

הקבוצה בנתה כפר גדול, בו חיו, איש לעצמו, נהנו, בילו – כל אחד בהתאם לנטיית ליבו.

ניגש צעד נוסף ונחליט, כי ברור לכול חברי הקבוצה שאסור להזיק לאף אחד, זה הדבר היחיד שחייב להישמר (לא בגלל שזה מוסרי, גם אם נעטוף את זאת בכסות כזה [הרי מישהו אחר יכול לבוא ולומר שזה דווקא כן מוסרי להזיק לזולת. איך אני יכול לדחות אותו בטענה אובייקטיבית-משמעותית? הלוא אין אמת], אלא בגלל שזה פשוט נוח לנו. אם נתחיל להזיק, איש את רעהו חיים בלעו).

יום אחד מבחרי הקבוצה השתגע. לא רק שהוא הפך בלתי מועיל, הוא רבץ כנטל על חברי הקבוצה. לא היה בית משוגעים בכפר, והיה צריך להקים מסגרת כלשהי, ולשם כך הוטל מס. ברבות הימים, כשלמשוגע התווספו משוגעים רבים אחרים [לא משנה איך כרגע, לצורך העניין] – ודעת הקהל הבחינה כי המשוגעים לא מחלימים, ובגלל ההוצאות המרובות מס-החבר איבד כל פרופורציה בגובהו.

חשבו כולם: רגע, זה עולה כל כך הרבה. זה מצריך מאמצים כה רבים. באים לכאן מטפלים שאינם מקבלים את המוסכמות שלנו (יש להם אמת כלשהי), הצעקות שלהם בלילות מחרידות את שלוות הכפר וכו' וכו'. וממילא איזה טעם יש לחייהם? מה הם צריכים את זה? סתם להכניס כימיקלים, אוכל, לישון, שירותים?!

הבה נמית אותם מיתה מכובדת והומנית. למה לא?

בהעדר אמונות מסוימות בדברים שהם מעבר למציאות החושית ושלא ניתנים להוכחה לוגית-חילונית, אין שום סיבה למה לא.

זאת הכוונה ריקנות, זה מה שהדת יכולה לתת (אם רק מנפים אותה מבעיות אחרות).

כאן מתחיל המאבק המתחולל בתוך חברי הקבוצה השלישית.

 [(ההודעה יועדה במקור לאמבר, אבל נדמה לי שיש בה משהו גם לירוחם (למרות כל עקיצותיו שמקורם לא נהיר לי]

_________________

תוקן על ידי החופש_לדעת ב- 17/03/2009 9:41:09