למה אתם עדיין מאמינים

ירוחם, זו שאלה שלא ממש ניתן להשיב עליה, כל עוד לא תשיב לי השאלה מי היו החילונים בדור ההוא.

_________________

חופש,

בשביל מה צריך ציונות? בשביל מה בכלל צריך הבדלים בין בני אדם, בין מדינות, בין גזעים שונים? איזה צורך זה משרת היום?

כל ההבדלים האלו, כמו הדתות, הם שרידים מתקופות קדומות ברבריות, שמן הראוי לאדם המוסרי להפטר מהן.

למה לי יש זכות לשבת בארצנו יותר מאשר לפלח הערבי? מאיפה הזכות הזאת? (מדרש רש"י על בראשית.... אל תצחיק אותי)

הציונות עשתה שימוש ציני בתנ"ך (גם החרדים עשו שימוש ציני בתנ"ך....).

אני לא אנטי ציונית בדווקא, אני אנטי כל השקפת עולם האומרת שסוג מסוים של אנשים הוא בעל זכויות יתר מסוג אחר של אנשים. תפיסה לא מוסרית בעליל, שהדת והתנועות הלאומיות מטפחות, ולא מכוונות טהורות. ואתה יודע מה, זה שהייתי חרדית, עושה את זה מאוד קשה עד בלתי אפשרי עבורי להתנער מגישת העולם האנטי מוסרית הזאת.

לעוף
אחלה רעיון,
הוא ישים לדעתך?

אפשר להמשיך, בשביל מה צריך משפחה?
תחושות ההזדהות והקרבה של אדם עם עם, דת או עדה הן לא רעות בהכרח כל עוד שלא באות על חשבון אחרים.

לעוף, יש משהו במה שאת אומרת. אי אפשר להתעלם. ובכל זאת...

_________________

הגויים,לפני השואה אמרו ליהודים:לכו לפלשתינה.
מה שהבינו הגויים (ולאור הבנתם זו רצחו ששה מיליון יהודים)לא מבינים פה .
לעוף ברוח מתארת מציאות אידאלית שבה כל העמים ישכנו איש בצד רעהו ,בגלובוס הגדול,איש תחת גפנו ותחת תאנתו,בשלום ובשלווה כמו באינטרנט.
זהו חזון אחרית הימים.

החופש,

דור דור ודורשיו- דור דור וחכמיו- דור דור וחרדיו  דור דור וחילוניו, לכל דור יש את המגיע לו. מעולם לא היה דור דעה כמו היום,
לא אצל החרדים ולא אצל החילונים, ולכן את התשובות יש לתת לדור הזה. ממעשי אנשי הדור הזה. ומהגותם של אנשי הדור הזה.

אתה מכיר את  הגמרא- ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם.

_________________

מודה ועוזב

בוגיעלון
הדת נותנת עוגן מוסרי למי שמאמין בה. אבל בכדי להאמין בה, אתה צריך גם להאמין שכל אי-המוסריות הקיימת בה, נכונה גם להיום. אם אתה בורר לך מה רלוונטי להיום ומה לא, הרי שהיא מאבדת את העוגן שלה והופכת להיות נתונה לבחירתו של האדם. אם ייבום לא רלוונטי היום, אולי גם שקר, במקרה הספציפי, מותר?
מה שקורה בפועל, הוא שהאדם הדתי מחפש לו מסגרת חברתית ו/או ממנה לו רב ושותה כל מילה בצמא מפיו. 'מותר' ו'אסור' שוב אינם מה שהדת אומרת, אלא מה שהרב/ החברה מכתיבים.
הבעיה היא, כאשר מגיעים למסקנה שפעמים רבות החברה טועה וגם הרב, ל"ע, טועה לעיתים. או אז אתה מאבד את העוגן המוסרי ושוב, הכל הופך למוסר אישי בלבד.

בוגיעלון

אם הדת היא צורך הכרחי לאדם כדי שיתקדם לשלימות ולפי זה משה היה נותן את התורה גם היום רק בצורה שונה, א"כ למה האלוהים ששלח את משה בזמנו לא ישלח אותו שוב כדי לשנות את הצורה של התורה שגם לדעתך היא השתבשה?

הוא שלח. זה הבסיס לאמונת הנוצרים, המוסלמים, המורמונים ועוד.

אתה יודע מה? זו גם האמונה האורתודוכסית. בין אם באמירה יפתח בדורו כשמואל בדורו, ובין אם במתן תוקף מלא לכל חידושי התורה - ראוי היה עזרא שתינתן תורה על-ידו, וכן ר' עקיבא, או הרמב"ם.

עצם הגדרת שמירת שבת כהלכתה כ"תורת משה", מהווה אמירה שיש תמיד משה חדש שנותן תורה חדשה, או עדיף לומר: מעודכנת.

_________________

אמבר ושליק

אני מסכים לעקרונות שלכם אבל לא להצגת הנושא בשחור לבן.

טענתי כאן שהדת היהודית באה בעיקר להפצת המונותיאיזם והחינוך אינו אלא טפל ויתירה מזו טענתי שעקרונית ניתן להפיק את העוצמה החינוכית גם באמצעים אחרים כמו קשרי חברות עוצמתיים ומכוונים לשיפור (אבל זה לא כ"כ קורה). בנוסף לכך טענתי (כבר לא זוכר היכן) שכל העוצמה הזאת דרושה עד שהיא פועלת באדם ומתפתחת בנפשו לפי חוק ההתמדה ולכן די שתעבור עם האדם את גיל הטיפש עשרה בו נקבעים כיווני החיים שלו ורמת הרצינות. משהתבגר אני מסכים שצריך לדאוג שיבין את הרעיונות הראשוניים של המערכת ממנה בא וידע לנווט אותה עם המוסר האישי שלו. אבל אינני טוען שהשייכות הקבוצתית ראויה לשימור רק בגלל הילדים עד להתבגרותם. גם לאדם המבוגר יש צורך לשמור על האל הישן כווינקר מזכיר ומעורר אפילו למוסר האישי שלו. לכן האווירה של זלזול ארסי המוטלת בבור ממנו שתו ע"י אלה שמתמודדים עם גילוי ה'נאורות' שלהם, רק מזיקה. 

יתירה מזו ישנה גם את טענת ווטו וחביריו שיש לשמור על הסיכוי שבצורה התפתחותית הדרגתית תיפתח חתימת התלמוד ובכך תיווצר דת מותאמת להתפתחויות. (לדידי הסיכוי חלש מדי ולכן צריך לשנות לא מ'בפנים' אלא מהשוליים).