למה אתם עדיין מאמינים

ירוחם

משום מה, נדמה לי שהחלפת בין הרופא לסבתא... אולי אתה חושב שהסבתא מומחית יותר מהרופא, אבל אין זה מצדיק את שינוי השם ללא הודעה מראש...

מאיר

ומה תעשה שיש אנשים החושבים שהדודה בנמשל כבר הזקינה?

ymy
"אתה צודק עד כדי כאב. זו היתה טענתם הצודקת של חלק מהרפורמים הראשונים. הבעיה היא כשזה נעשה לבד, אז אתה מאבד את כל המסגרת והופך בפועל לחסר מחויבות דתית ואם כך אפשר כבר לוותר על הכל.
הדרך היחידה לעשות את זה, היא בהסכמה"
מה זה לבד. ומה זה בהסכמה.ממי אתה מבקש הסכמה.האם מרבנים שהצליחו ליחצן את עצמם
 בזמנו רוב יהדות גרמניה הצטרפה לרפורמים

הבעיה ברפורמה:
כל דת המבוססת על חוסר אמונה, או אמונה שהיא אינה עיוורת (בעיניי זה היינו הך), בהכרח היא פתוחה לשינויים תמידיים עד כדי ביטול המסגרת הדתית.
הסיבה שהיהדות הרפורמית הצליחה בארה"ב ובעוד מקומות היא, משום ששם הסמלים הדתיים נחוצים למיעוט על מנת להרגיש שייכות זה לזה, ויהיו אלו מטופשים או רדודים ככל שיהיו, הם עדיין מייחדים את חברי הקבוצה.
במדינה בה להיות יהודי = להיות שייך לרוב, המסגרת הדתית לא נחוצה לשם הרגשת השייכות, ולכן הדת מתגלה במערומיה. מדוע לא לאכול חמץ בפסח? ישאל עצמו הישראלי הממוצע, וכך הלאה כיוצ"ב.
ולכן בישראל לרוב הבחירה היא, עבור האדם החושב, בין להיות 'דתי' ולקבל את האורטודוקסיה על כל תחלואיה בתור האמת האבסולוטית שאין בלתה, לבין להיות חילוני.

רבותיי
רבותיי
ראיתי היום את האשכול, לאחר שכבר הספקתם להתפלמס, לריב, להצהיר, ומה לא, במשך שמונה עמודים. יפה ומעניין מאוד [הרוב, בכל אופן]. אני מניח שאין לכם התנגדות שעוד אחד יצטרף לדיון, אבל אני רוצה להגיב על הודעת יהודה הפותחת את האשכול.
אלי דווקא מדברים מאוד הטיעונים שהועלו שם, אולי פשוט מהסיבה שאני מתחבט בהם זמן רב, במיוחד בחדשים האחרונים. אפשר לסכם זאת כך במילים קצרות:
ברור שהמידע שהועבר לנו על ידי אבותינו יכול להכיל [וכנראה מכיל] טעויות רבות ואמונות לא מבוססות. לצערי, זה כנראה כולל גם את התורה שבכתב, דבר שקורע אותי נוראות עד לרגע זה, אבל אינני יכול להתכחש לו.
המערכת היהודית בנויה רובה ככולה על הציר המרכזי של א-ל מתגמל ומעניש. ורצונו הוא שנקיים מערכת ענקית ומסועפת של חוקים, מהם הגיוניים ומהם שלא.
אם המידע שאבותינו הנחילו לנו אינו מבוסס, מסתבר מאוד שהמערכת המסועפת הזאת היא גידול טבעי [ומפלצתי] של מערכת חוקים בת אלפי שנים שהסתעפה והתמלאה בחפצים מיותרים. שאין לכאורה שום סיבה לרצות בה ולהאמין בה, אלא אם היא מבטאת את רצונו של הא-ל.
ספרן ודכוותיה מציעים אלטרנטיבה, מין אלוהים שפינוזי או איינשטייני כזה [לפי הקישור שצורף באחת מן ההודעות] שצריך אריכות מילין רבה כדי להגדירו, אבל אפשר לומר בוודאות: הוא מתאים ככל הנראה לאנשים מיוחדים מאוד ששקועים כל היום בהתבוננות מעמיקה במבנה היקום, בדרך כלל הם לפחות פיזיקאים. אני לצערי לא כזה - הנה הודיתי וזהו. אולי זה יקרה אם אזנח את עבודתי וכל עיסוקיי ואפנה לפיזיקה או פילוסופיה, כרגע הצורך לפרנס את משפחתי אינו מאפשר לי זאת.
היוצא: לאדם מן השורה שאינו מצליח להתמלא בהתרגשות עמוקה מאלוהי שפינוזה - יש שתי דרכים - שחור לבן - והמצב ברור עד כאב: או להמשיך ולהאמין בכל ההבלותות שהיהדות העמיסה על עצמה, או לפרוק עול מכל וכל. יש גם כמובן דרך ביניים, מחוסר ברירה. להמשיך לחיות כאדם חרדי ולא לוותר אפילו על הכנת קערה לנטילת ידיים לפני השינה - אבל בלב להתייסר ולהתחבט בשאלות שקובעות את מצבך כאפיקורוס גמור לפי כללי הרמב"ם ואולי כל הפוסקים.
והמצב, עצוב.

האם עבודת ה' לשמה לא פוטרת את רוב הבעיות?

אצלי בכל אופן לא. שכן איני חש שום טעם בעבודת אל שמנקר בי הספק כי אינו מעוניין בכך, ומעולם לא ביקש זאת.

ירוק

איקון  ירוק

ירוק,

לתשומת לבך, הלינק למאמרו של איינשטיין הובא עבור אמבר ולשיטתה.

סנשו
האם תרגיש בנוח עם עבודת השם שאין בה שמץ הגיון כפי שתיאר אותה ירוק?
עיין מו"נ בפרקי טעמי המצוות ותראה כיצד הרמב"ם לא היה מוכן לומר שהמצוות הן רצון בלבד אלא חיפש להם טעמים הגיוניים.
אמנם צוטט באחד האשכולות י"ל שטען שהרמב"ם בעצמו חזר בו אבל לי הקטן זה לא נראה.

ירוק

"מין אלוהים שפינוזי או איינשטייני כזה [לפי הקישור שצורף באחת מן ההודעות] שצריך אריכות מילין רבה כדי להגדירו, אבל אפשר לומר בוודאות: הוא מתאים ככל הנראה לאנשים מיוחדים מאוד ששקועים כל היום בהתבוננות מעמיקה במבנה היקום, בדרך כלל הם לפחות פיזיקאים. אני לצערי לא כזה - הנה הודיתי וזהו. אולי זה יקרה אם אזנח את עבודתי וכל עיסוקיי ואפנה לפיזיקה או פילוסופיה, כרגע הצורך לפרנס את משפחתי אינו מאפשר לי זאת. "

כך כתבת.

האם הקטע הזה רציני או הומוריסטי?
אם הוא בדיחה אז אני מתנצלת מראש על דברי הבאים:

האם אתה סבור באמת שלפיזיקאים מתאים מין אלוקים כיפי איינשטיני כזה אבל מי שצריך לפרנס את ביתו,נעבעך,לא יכול להאמין באלוקים הזה והוא חייב לבחור באלוקים הישן עם המחסנים של האיסורים העבשים?(או להיות כופר)
בקיצור לא הבנתי מה הקשר בין סוג פרנסתו של אדם לבין סוג האלוקים שלו.
(ושוב אם זו בדיחה שלא קלטתי את האירוניה שלה תראה את שאלתי כמבוטלת.)

צענערענע, הקטע אמנם נכתב בהומור. אבל לא קשה להבין את כוונתי. אמרתי שאנשים מן הסוג שעסוקים כל הזמן במבנה היקום, או מחשבות מעמיקות שתופסות את כל זמנו של האדם, אולי מתרגשים מאלוקים מסוגו של שפינוזה. אם אני רוצה לתפוס זאת, אני לכאורה צריך להזניח את כל עסקיי, ולהתרכז בלימוד פיזיקה [שאגב, מעניינת מאוד], קוסמולוגיה, ושאר הדברים מן הסוג הזה. וכמובן שבלי פילוסופיה אי אפשר. אבל כל זה לא יתן לי פרנסה. מה לעשות: את הגיגי הפילוסופיים אם יהיו לא מצאתי עדיין מישהו שיהיה מוכן לממן. זה הכל.

ואגב, ספרן. כתבת באחת ההודעות שלך את הסברו של הרמב"ן לתיאור הבריאה, שהתורה לא התכוונה לספר לנו כיצד נעשתה הבריאה, אלא רק להראות שיש בורא לעולם.
האם ההסבר הזה לא נראה לך אפולוגטי?

ירוק

נראה לי שאתה צודק.
הדת מיועדת, או להמון שלא מוטרד מכלום, או לעוסק במושכלות שמסוגל לחיות בדקות העניינים.
מי שכבר עבר את ההמוניות, אבל מכל סיבה שהיא אינו חי במושכלות, נופל בין הכסאות.

כשבן אדם תועה ביער, הוא אינו יכול להרשות לעצמו לחפש רבוי דרכים ליציאה אלא עליו להתמיד בכיון אחד, אם יעשה כך הרי שסוף סוף יגיע לקצה.
 אדם צריך לידע את מקומו, לעיתים הרצון לידע מעבר ליכולת עלולות לשגע את האדם.
 העליה הן בעבודת ה' והן בהשגה צריכה להיות בהדרגה ובישוב הדעת.
גם באם האדם אינו מאמין בצידקת דרכו עליו לדעת שהיכולת האמיתית לשפוט את הדרך אפשרית רק כשמגיעים לסופה אז רואים את האמת ואז נתן להחליט האם להמשיך ללכת בדרך זו או שמא ישנם דרכים אחרות.
כאשר מסתכלים על כל פסיעה בדרך, כמדד לכל הדרך- זו שגיאה! צריכים לדעת שפסיעה זו אינה אלא חלק קטן מכלל הדרך ואמיתות כל פסיעה ופסיעה, ניתן לבחון רק לפי איכות הדרך כולה.