|
|
| נשלח ב-4/3/2009 19:12 |
 |
| |
אך מותר כאן לבקר את "חכמיה" וכן עשו כאן בעבר ועוד היד נטויה.....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 19:24 |
|
| |
האשכול עלול להתדרדר למחוזות בלתי רצויים. אנו שבים ומדגישים שעל פי חוקת הפורום יש לשמור על כתיבה נאותה ונקייה,
ו"אין לכתוב בלשון גסה ו/או בהטחת גידופים".
ביטויים פוגעניים או כינויי גנאי על ת"ח כלשהו - יימחקו. החפץ לבקר - יעשה זאת בדרך מנומקת ומפורטת, ועם זאת בלשון נקיה כראוי לברי דעת.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 19:45 |
|
| |
אגב,
שני ציטוטיו של ישר דרך הם מדוייקים.
המובאות שהביא לוצאטי מרבעון קרית ספר נכונות [אגב דאגב, יש שם דברים נוראים מאלו, וראוי היה להביאם.]. שאר הדברים למעט השאלה על הגירוד ועל הלבוד - זכורים אף לי, אך אין הספר ת"י.
מי שעיתותיו בידו אולי יואיל בטובו להעלות אי אלו פנינים מהפינה הקבועה בקובץ "אליבא דהלכתא" לשו"ת הגר"ח. הנה אחת:
"דין לבישת כובע בברכת על המחיה
שאלה: הנה מרן שליט"א סובר, שבברכת המזון צריך ללבוש כובע וגם חליפה, ונסתפקו איך הדין בברכת על המחיה מעין ג', באם דומה לברכת המזון, או לא.
תשובה: ראוי ללבוש כובע.
[א"ה: חידוש גדול חידש לנו מרן שליט"א, שבברכת המזון צריך כובע וגם חליפה, ובעל המחיה צריך רק כובע, וצ"ע טעמו של דבר, ויש שאמרו שכשמו "מעין ג'" כך דינו, במקצת, ויש שפירשו שטעמו של מרן שליט"א שזהו ספק אם דין מעין ג' דאורייתא כברכת המזון, ומספק מקילין שסגי בכובע לבד, מכיון שגם בברכת המזון יש שיטה שמספיק כובע, ודוק. והנה צ"ע אם דין זה מוסכם בפוסקים (שלא ראינו נוהגים כן), ות"ח אחד שליט"א העיד שראה למרן הסטייפלר זצוק"ל שבירך על המחיה בלי כובע, וצ"ע. ושמא אין למדים מפי מעשיות]."
_________________
רודולף
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 19:47 |
|
| |
בעלוני השבת של הדלי"ם בבתי הכנסת מצוים הרבה שו"ת SMS בדרך כלל של הרב אבינר, והמצב שם לא מרנין יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 19:50 |
|
| |
אין הכי נמי זו... וזו... (היות וחוקי הפורום לא מאפשרים, המבין יבין...)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 21:52 |
|
| |
אגב דאגב,
על דבר אחד ששמעתי כתבתי ששמעתי. כל השאר ראיתי במו עיני.
הגולם,
השאלה על הגירוד עמוקה ביותר. דיש להסתפק אי אזלינן בתר מעשה הגירוד או בתר הרגל המתגרדת, ודו"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 22:19 |
|
| |
ליקוטי אגרא דחדוותא, סי' ל"ב:
נשאלתי ממי שהאפיקומן הי' מוחבא ובתו הסירה את הדברים הסמוכים למקומות דאפשר שימצא שם, והבחין הבן בראיית אביו ששם מונח האפיקומן לקח בזריזות ממקומו ונטלו, ושאלתו למי ליתן את המתנה, וכמדומה שיש ליתן למוצא, והבת רק הכשירא בעלמא קעבדא".
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 22:29 |
|
| |
שם, סי' ל"ט:
נראה דבטבילה שיש שטובלין במוצאי יוהכ"פ משום קידוש לבנה או שלא יהיו יום אחד בלא מקוה, כמדומה דעדיפא שלא להתרחץ שזיעת יוה"כ תמשיך להיות עליו, כדוגמת המקפידין שלא לנגב מטבילת מקוה בשבת, ועי'.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 22:42 |
|
| |
יסביר לי אחד החכמים הלועגים לכל האמור (שהם אכן דברים נלעגים) מה ההבדל ביניהם לבין פסקי ההלכה על האתרוג שגדל באמריקה שצריך להחזיקו הפוך (אלייעזר פתח על זה אשכול בסמוך) דבר שנידון בשדי חמד וכדומה, או האם ברכו על המן המוציא לחם מן השמים או מן הארץ, דבר שאף הוא נידון שם. ואם ראשונים כ...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 23:12 |
|
| |
זה שטות לחשוב שהשדי חמד (או הערוך לנר) שידע את כל התורה ואין צורך להסביר משום שזה מפורסם ואין חולק ישאל את השאלה מבלי שיהיו לו מליון ראיות.
ובתוך ים התורה שכתבו מצאת דבר לא מובן
הנ"ל (ר"מ גרוס וחבריו) אין לי שום ראיה לידיעתם וחכמתם לולי זה
וכמו שכתבתי לעיל אדם כפי מהללו מה שהוא מהלל זה מה שהוא..
והם הוציאו רק את השטויות הנ"ל ולא חידושים אמיתיים הן בהלכה והן באגדה
ואם רק כאלה דברים הם מוציאים המצב בקרשים....
ולשאלתך לגבי האתרוג.
יש לזה הרבה נפק"מ ואכמ"ל ועי' בספרים הנוגעים בדבר.
ולשאלתך לגבי המן.
עי' בספרי הדרוש כב'מאיר עיני חכמים' להרב מאוסטרובצה ומצא נחת.
תוקן על ידי ספרות ב- 05/03/2009 0:53:27
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 23:21 |
|
| |
אגב דאגב דאגב רטן עלי, אצטט נוספות (מתחילה חששתי להביאם, כי ראיתי שכתבו שבדברים אלו יש משום חילול כבוד התורה ולומדיה, אך תאוותי גברו עלי, וסומכני על הקוראים שיבינו מתוך הדברים שאין כאן חילול התורה כלל ועיקר):
שו"ת אום אני חומה, חלק חידותם משתעשעות (איך הוא יודע(?סי' ת"ב:
ג' לחדש כסלו ה' תש"ס.
בהא דאסרו הגר"ש ואזנר והבד"ץ דע"ח, וכו', את השימוש במכשיר פלאפון לנשים ברה"ר וכ"ש באוטובוסים וכיו"ב, דהוי כפרצה בחומת הצניעות, ובראות אחד אשה המדברת בזה ברה"ר חטף הפלאפון מידה ושברו (א.ה. וצ"ע איך הסתכל עליה שמדברת בפלאפון, ונראה דשמע קולה ותו לא, וחזינן מהכי דאין דין ללכת עם שסתומי אזניים. וחידוש הוא. ואולם צ"ע מלשון 'ובראות' דמשמע דראה אותה, והנראה דכוונתו אראיה השכלית, אולם יש להקשות בזה, איך ידע איה מקום הפלאפון לחטפו הימנה, ושמא יש לדחוק דביעתה ונפל הימנה, וזה דוחק), אם חייב בתשלומיו, או דהוי ככרבלתא דגמ' ברכות דף כ' דפטור מלשלם.
(תשובה:) ברירא דחייב כי אין בזה סיבה לשברו ודי בלקיחה בעלמא, והוא ביודע בוודאות שיודעת שנאסר דבר זה, דבלא יודעת נ"פ דחייב לשלם כיון דהוי כלי הראוי לתשמיש בבית (א.ה. וצ"ע איך יחזירנו לה, הרי אסור ליגוע בה ולהסתכל עליה, וביותר למה שנתבאר דאיירי דביעתה ונפל מאליו, דא"כ מדוע לו ללקחה, הא כבר אינו בידה, וצ"ל דבעינן ללקיחה כדי שיהא היכר בדבר, ואין להקשות שיאמר לו למה הפילו מידה, כיון דמרבה שיחה עם האשה הוא, וצ"ע הדין באשתו, אי בגדר מרבה שיחה הוא. עוד צ"ע דבתחילה פתח דדי בלקיחה בעלמא, ואיירי אף ביודעת שנאסר ע"י הבד"ץ, ואח"כ סיים דבלא יודעת נ"פ דחייב לשלם, ומשמע דביודעת אינו חייב לשלם, והיינו בדשברה, ולהלכה נראה דמספיקא לא מפקינן ממון מידיה, ואינו חייב לשלם לה, דהממע"ה. עוד יש לדון מה הדין בזמנינו שנת תשס"ט,דשמא אף אינו מותר ללוקחה, דכבר נפרצה פרצה וכבר לא שייכא טעם הבד"ץ).
חלק לומדי יראתך סימן פ"ו.
ואזכיר כמה כללים החשובים בזה ששייך לבנות, בזמן המתנה ברחוב לא להפגין התענינות בסובב. וכו'. לא להעמד בסביבת אנשים מפוקפקים ולא ליד קיוסק או חנות פלאפל וכיו"ב שבדרך כלל יש שם אנשים דלא מעלי. להמנע מגילוי חיבה מוגזמים לתינוקות בפני אדם זר. להמנע מעצירה ליד מקומות של למידה של בנים ואפי' ישיבות. לשמור מרחק משכנים וממוכרים בחנות כחנויות מכולת וירקות ובצרכניה ומנערי משלוחים. להמנע מלענות לטלפון המצלצל בבית. בשיחה עם חברה ברחוב להמנע מתנועות יתר.
מגיל שלש או ארבע לא ישחקו בנים עם בנות, (א.ה. צ"ע להלכה אם מגיל שלש או רק ארבע, ונראה דתליא בנדון דגמ' כתובות דף נ. בכחוש ובבריא, ואכמ"ל), ומגיל קטן ביותר אסורה האם להביא את הבן לרחוץ בברכת שחיה או ים (א.ה. יש לדון מה גדרו של 'גיל קטן ביותר', ועוד יש לדון איך מותר לה לרוחצו בביתה ולא חיישינן שמא יהרהר ב.ה)
בדבר השאלה אודות לבישת שתי גרבי עשרים דנייר אחת על השניה, זה לשונו בחלק חידותם משתעשעות סימן ק"א:
בדבר השאלה מהמחנכת, וכו', אם להתיר לבנות לילך בגרבי רשת (שאין ללכת בהם מחמת דהוו שקופים ביותר) ע"י לבישת שני גרביים, ובכה"ג כבר אינו שקוף.
הנה מעיקרא דדינא פשיטא שמותר, דהא מ"מ אין נראה בשר מתוכן, אלא דאיכא משום הרואה (א.ה. והיינו כדינא דברכת הרואה בנ"ח, דחזינן דאיכא דינים מסוימים לרואה, אף דאיננו בעל הדבר, ופשוט), שחברותיה יהיו סבורים דהוא גרב אחד בלבד ומותר ללכת בזה, וכו', ואף דבהסתכלות היטב יוכלו להבחין דהמה שני גרביים, מ"מ רובא דרובא דחברותיה וכו' בודאי שאין מסתכלים אלא בהעברה בעלמא.
בסימנים ר"ל, רל"א דן אודות קריאת שם ספר על שם אשה, ומסיק דעתו לאסור מטעם דחדש אסור מהתורה וחיישינן להרהור, ובסימן רל"א חזר בו מטעם דכל גדולי הדור הורו להיתר, ומ"מ כתב דהא דהשואל הקשה מכמה ספרים שקראו ע"ש נשים, אינו קשה, יעוי"ש שכתב עוד בתו"ד, 'וכן אלו שקראו ע"ש נשיהם דישך שייכא והוי כחדא פלג דופא דיליה' ולכן מותר.
אלו מקצת מהדברים המאירים. והפוך בה והפוך בה דכולא בה.
תוקן על ידי ישר_דרך ב- 04/03/2009 23:20:20
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 23:24 |
|
| |
ההבדל הוא, שהחכמים האמיתיים בדונם בדברים אלו, עושים זאת כדברי אגדה וכשיחת ת"ח שצריכה תלמוד, אבל הוא הרי כותב בכל הרצינות .
דער שוואנץ מיינט נעבעך אערלעך...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 23:32 |
|
| |
גם לבקר צריך מידה ושיעור, הכותב על הרב גרוס ש'חוץ משטויות אלו אין ראיה שהוא יודע משהו', משים עצמו ללעג וקלס ולא את נשוא ביקורתו. הרב גרוס כתב ספרים שמורי הוראה רבים נזקקו או נזקקים אליהם, (לדוגמא פרדס שמחה על הלכות נדה, משפט האבידה על הלכות אבידה ועוד). שמעתי פעם מר' מאיר שמחה אויערבך שאמר בשם אביו הגרש"ז על הרב גרוס, (כמדומני אחר שראה כמה מספריו דאז) שלולי קמה קול תורה אלא עבורו , דייה. על מידת ידענותו ברוב מקצועות התורה יעידו על כך רבים וטובים. נכון שיש לו טעם מוזר והוא כותב דברים שהם זרים לחלוטין להווי הישיבתי, נכון שבשנים האחרונות החומרים שהוא מוציא נופלים עשרות מונים מהספרים הנקובים מעלה, אבל עדין רבים אצלו האורות על הצללים. הוא ת"ח מופלג, חסיד צדיק ופרוש. מקצת מהמלעיזים נגדו בבמות שונות, מונעים מאינטרסים בלתי ענינים. כמו הגמוניה שנלקחה מהם על שלטון ההוראה, ועוד והוא העיקר, נקוט האי כלל בידך, כל מחלוקת בציבור החרדי ליטאי, בכל תחום שהוא שורשיה במחלוקת פוניבז'.
אל נא אחי תרעו, את הגידופים, כינוי הגנאי והליצנות הזולה, שלאו בהכרח עולה בקנה עם העובדות, השאירו לפורום ההוא. אנא שמרו על פינת יקרת זו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 23:49 |
|
| |
באשכול הזה:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2310913&forum_id=771
עבר מחבר האשכול על כמה הלכות רצופות בספרו של ר"מ גרוס, והוכיח לכל קורא כי מחבר הספרים אינו מבין את אשר הוא קורא ואת אשר הוא כותב.
והריני כותב בזאת על סוליית מנעלי, שאם יביא לי מישהו סימן שלם שכתב ר"מ גרוס שלא הביא בו מקורות משובשים, ולא המציא הלכות בשם אחרים, הריני עבד לו.
תוקן על ידי ספרות ב- 05/03/2009 0:54:14
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2009 00:21 |
|
| |
ג"א מצטרף לדברי ה'גולם'
אם יביא מישהו תשובה ראויה ויואתה ואף חידוש ודרוש אחש ישר של ר"מ גרוס
אשתטח אפיים ארצה לעומתו ולעומת ר"מ גרוס הנ"ל ואתנצל פעמיים בציבור!!!
בעניין הספרים והסיפור שציין אין עד מפי עד אלא ל
ובהכירי אישית את רמ"ש אויערבאך הרי הוא יהודי נחמד וטוב, ושמא אינו אוהב לדבר סרה כאביו.
(ואף על אנשים כאלה)
ואכן יש בידי אינטרס ברור למתקפה שלי נגדו!!
האינטרס הוא מחאה על חילול ה' והתורה שהוא עושה בבירור!!!
אין לי כל קשר לעולם הליטאי לא קשר משפחתי ולא בדרך הלימוד ואינני חרדי וממילא אין לי שום אינטרס אישי נגדו.
ואגב ספרו או אני חומה אמר לי אדם שלתלמיד חכם מותר ללכת יחידי בלילה אם מחזיק בספר הנ"ל משום שאם יבואו המזיקים יראה הספר הנ"ל ויאמר להם אינני ת"ח משום שאני מחזיק בספר הזה...
תוקן על ידי ספרות ב- 05/03/2009 0:54:58
|
|
|
|
|
