שו"ת הפוך בה והפוך בה

לבעלבעמיו, לא הבנתי כיצד נכנסו הד"לים לאשכול זה.
דווקא אשכול זה, שהופך והופך, מראה כי המחנה הדתי כולו נחלק לשניים:
לדלים ולריקים. והמבין יבין.

לאלייעזר, יישר כוחך על דבריך הנכוחים. סוף סוף העלית את הדיון על פסים נכונים,
ונקווה שהבאים אחריך לא ירדו מן הפסים אלא יסעו עליהם ויגיעו אל תכלית ראויה.

אלעייזר
אבקש את סליחתך, אכן לא קראתי בעיון ונעלמה ממני השורה.

ספר לי חבר שבזמנו עשה שימוש אצל אחד המו"צים של העדה החרדית בי-ם (לפני כמה שנים טובות) והוא התלונן בפניו שכבר לא באים אליו כי הוא לא מחמיר מספיק.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 08/03/2009 16:02:54

מתוך כרך נוסף של סדרת "חוט שני" - פסקי הרב נסים קרליץ, שיצא לאור בימים אלו:

_________________

רודולף 

פסק זה פורסם לפני כשבוע באתר לדעת.

אגב כבר לפני כמה חודשים נוכחתי אני בעצמי במימוש הפסק הלכה למעשה בכולל בו למדתי. אחד האברכים שהטעין את מכשירו הטרף במטבח הכולל. נדהם לגלות שהמכשיר הוחרם ובמקומו נכתב בפתק כי הדבר נעשה בהוראת ר"נ קרליץ. אותו אחד לא אמר נואש והלך לרנ"ק ברר אצלו ועל אף שהלה הכחיש [המדובר באברך מבוגר שמחתן ילדים] לא הסכים אותו גנב צדקני להחזיר את המכשיר המתועב.
סוף דבר הוא נשאר בלי פלאפון

תודה על המקור. קבלתי הסריקה במייל.

[מסתבר שבמעשה שלך הטעם הוא מדין מזיק, שכן הפלאפון עלול להטריף את כל המטבח...]

_________________

רודולף 

לכאו' לפי ההגיון של הפסק הזה, מי שמוצא משקפיים והוא חושד שבעליהם אינו נזהר בשמירת עיניו, פשיטא שאסור להחזיר לו.
וכל שכן מי שמוצא כסף, בו יוכל החשוד לקנות משקפיים ואולי אפילו פלאפון לא כשר ולך תדע מה עוד, פשיטא דפשיטא שאינו צריך להחזיר לו.

והנראה, דאפילו פלאפון כשר לא צריך להחזיר, שכן כולם חשודים על אבק לשון הרע. השאלה היא האם אריך להחזיר גמרא, שבעליה חשוד להפסיק ממשנתו.

תוקן על ידי צלצח ב- 16/03/2009 15:58:57

ומי שמוצא שכל ברחוב וודאי שאסור לו להחזיר אותו.

אולי ראוי להוסיף כאן את הוראתו/פסקו של מרן רשכבה"ג הגרמי"ל שלא לתת לנשות אברכי קרית ספר להרויח יותר מדאי (פורסם במוסף 'אברך' של יתד לפני כשנה).

ועל אלה ייאמר פרק כ"ג בירמיהו

(א) הוֹי רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת צֹאן מַרְעִיתִי נְאֻם יְקֹוָק:
...
(ד) וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים וְרָעוּם וְלֹא יִירְאוּ עוֹד וְלֹא יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ נְאֻם יְקֹוָק: ס
(ה) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְקֹוָק וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ:
(ו) בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ יְקֹוָק צִדְקֵנוּ: ס
...
(ט) לַנְּבִאִים נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי רָחֲפוּ כָּל עַצְמוֹתַי הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן מִפְּנֵי יְקֹוָק וּמִפְּנֵי דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ:
(י) כִּי מְנָאֲפִים מָלְאָה הָאָרֶץ כִּי מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ יָבְשׁוּ נְאוֹת מִדְבָּר וַתְּהִי מְרוּצָתָם רָעָה וּגְבוּרָתָם לֹא כֵן:
(יא) כִּי גַם נָבִיא גַם כֹּהֵן חָנֵפוּ גַּם בְּבֵיתִי מָצָאתִי רָעָתָם נְאֻם יְקֹוָק:
(יב) לָכֵן יִהְיֶה דַרְכָּם לָהֶם כַּחֲלַקְלַקּוֹת בָּאֲפֵלָה יִדַּחוּ וְנָפְלוּ בָהּ כִּי אָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה שְׁנַת פְּקֻדָּתָם נְאֻם יְקֹוָק:
...
(טו) לָכֵן כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת עַל הַנְּבִאִים הִנְנִי מַאֲכִיל אוֹתָם לַעֲנָה וְהִשְׁקִתִים מֵי רֹאשׁ כִּי מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלִַם יָצְאָה חֲנֻפָּה לְכָל הָאָרֶץ: פ
(טז) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אַל תִּשְׁמְעוּ עַל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם מַהְבִּלִים הֵמָּה אֶתְכֶם חֲזוֹן לִבָּם יְדַבֵּרוּ לֹא מִפִּי יְקֹוָק:
(יז) אֹמְרִים אָמוֹר לִמְנַאֲצַי דִּבֶּר יְקֹוָק שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם וְכֹל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבּוֹ אָמְרוּ לֹא תָבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה:
(יח) כִּי מִי עָמַד בְּסוֹד יְקֹוָק וְיֵרֶא וְיִשְׁמַע אֶת דְּבָרוֹ מִי הִקְשִׁיב דברי דְּבָרוֹ וַיִּשְׁמָע: ס
(יט) הִנֵּה סַעֲרַת יְקֹוָק חֵמָה יָצְאָה וְסַעַר מִתְחוֹלֵל עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל:
(כ) לֹא יָשׁוּב אַף יְקֹוָק עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ בִּינָה:
(כא) לֹא שָׁלַחְתִּי אֶת הַנְּבִאִים וְהֵם רָצוּ לֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְהֵם נִבָּאוּ:
(כב) וְאִם עָמְדוּ בְּסוֹדִי וְיַשְׁמִעוּ דְבָרַי אֶת עַמִּי וִישִׁבוּם מִדַּרְכָּם הָרָע וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם: ס
(כג) הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי נְאֻם יְקֹוָק וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק:
(כד) אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְקֹוָק הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְקֹוָק:
(כה) שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר אָמְרוּ הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי שֶׁקֶר לֵאמֹר חָלַמְתִּי חָלָמְתִּי:
(כו) עַד מָתַי הֲיֵשׁ בְּלֵב הַנְּבִאִים נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר וּנְבִיאֵי תַּרְמִת לִבָּם:
(כז) הַחֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ אֶת עַמִּי שְׁמִי בַּחֲלוֹמֹתָם אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֲבוֹתָם אֶת שְׁמִי בַּבָּעַל:
(כח) הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם יְקֹוָק:
(כט) הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְקֹוָק וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע: ס
(ל) לָכֵן הִנְנִי עַל הַנְּבִאִים נְאֻם יְקֹוָק מְגַנְּבֵי דְבָרַי אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ:
(לא) הִנְנִי עַל הַנְּבִיאִם נְאֻם יְקֹוָק הַלֹּקְחִים לְשׁוֹנָם וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם:
(לב) הִנְנִי עַל נִבְּאֵי חֲלֹמוֹת שֶׁקֶר נְאֻם יְקֹוָק וַיְסַפְּרוּם וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם וְאָנֹכִי לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים וְהוֹעֵיל לֹא יוֹעִילוּ לָעָם הַזֶּה נְאֻם יְקֹוָק:
(לג) וְכִי יִשְׁאָלְךָ הָעָם הַזֶּה אוֹ הַנָּבִיא אוֹ כֹהֵן לֵאמֹר מַה מַשָּׂא יְקֹוָק וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת מַה מַשָּׂא וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם נְאֻם יְקֹוָק:
(לד) וְהַנָּבִיא וְהַכֹּהֵן וְהָעָם אֲשֶׁר יֹאמַר מַשָּׂא יְקֹוָק וּפָקַדְתִּי עַל הָאִישׁ הַהוּא וְעַל בֵּיתוֹ:
(לה) כֹּה תֹאמְרוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶל אָחִיו מֶה עָנָה יְקֹוָק וּמַה דִּבֶּר יְקֹוָק:
(לו) וּמַשָּׂא יְקֹוָק לֹא תִזְכְּרוּ עוֹד כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ וַהֲפַכְתֶּם אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ:
(לז) כֹּה תֹאמַר אֶל הַנָּבִיא מֶה עָנָךְ יְקֹוָק וּמַה דִּבֶּר יְקֹוָק:
(לח) וְאִם מַשָּׂא יְקֹוָק תֹּאמֵרוּ לָכֵן כֹּה אָמַר יְקֹוָק יַעַן אֲמָרְכֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מַשָּׂא יְקֹוָק וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תֹאמְרוּ מַשָּׂא יְקֹוָק:
(לט) לָכֵן הִנְנִי וְנָשִׁיתִי אֶתְכֶם נָשֹׁא וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הָעִיר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם מֵעַל פָּנָי:
(מ) וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם חֶרְפַּת עוֹלָם וּכְלִמּוּת עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁכֵחַ: ס

(הטקסט מפרוייקט השו"ת)

תוקן על ידי לוצאטי ב- 16/03/2009 20:58:29