קונטרס
כלב המלקק
פה ב"ב שנת תת"נ
לפ"ק
והוא
זעיר כאן זעיר שם שליקטתי מתוך תורות רבוה"ק שליט"א וזצוק"ל, פסקי
הלכות בסוגיות חמורות, ופסקים חמורים בסוגיות הלכתיות, ע"פ מה שקיבלנו.
שאלה:
מי שגר
בעיר שנוהגים בה להדפיס ההסכמות ע"פ א"ב, אבל נוסע להדפיס ספרו בעיר שנוהגים
בה להדפיס ע"פ סדר קבלתן, כיצד ינהג? ומעשה שהיה כך היה שהמדפיס הנ"ל
חיבורו באמתחתו והוא חיבור לילדים שהם מתחת יב', וכפי שקבע הרה"ג
מוהרמ"ג זיע"א ב"הדפסת ספר כהלכתו" שלו דחיבור לילדים אין
להדפיס בלא כ' הסכמות. אלא שדא עקא, שיש לומר שחיבור כה"ג מענין קצת גם
לנערים, שהנה כמה וכמה מוצי"ם עברו עליו מהחל ועד כלה ואמרו שיש לחוש שמא
יקראוהו גם נערים מעל יב', ובכה"ג צריך כה' הסכמות כפי שקבע הרה"ק
הנ"ל. מה יעשה בכה"ג.
תשובה: איני מבין למה שואלים מה
שמפורש בספרי אחרונים קדמונים, שהרי הרה"ק ר' מרדכי הגדול כבר כ' בספרו
"פירוש נחמד על ספר דולה ומשקה" בזה"ל: "משמע מדברי השואל שיש
לכבד טובא רבנים הנותנים הסכמה לספריו [שיש בזה גם מענין הכרת הטוב כמבואר בהקדמת
נועם אלימלך]" עכלה"ט, ומבואר שפיר שיש לכבד טובא, וכבר דקדקו בזה
האחרונים [עי' למוהר"פ חובב בזה] דלשון טובא בא לרבות גם באופן הנ"ל,
ולכן שפיר יעשה אם יגנוז כל ההסכמות שבידו, ויסע אצל הרבנים לקבלם לפי סדר א' ב'
וכך יצא ידי שניהם.
שאלה: כיצד ינהג בעושה סעודת יום
הולדת הק' לילדו, האם ע"פ "סדר יום הולדת השלם" למוהרמ"ג
זיעוכי"א, או ע"פ "מעשה יום הולדת כהלכתו" של מוהר"ט יבוב?
תשובה: אף שמוהר"ט הגדיל לעשות
בהרבה דברים, כגון במה שמצריך יב' חלות וכו' והוא בודאי ענין נכון, מ"מ נראה
דמוהרמ"ג זיעוכי"א טפי עדיף לזה, מחמת שדבריו ברורים ונהירים, ומתאים
לכל גיל ואף לגיל יום הולדת ד' וה'. וכן ראיתי לו שמבאר בטוטו"ד הפיוט הרגיל
לאמרו אצלינו בסיום יום הולדת בנוסח "שניים סינים עם כנור גדול וכו'"
דלכאו' תימה מדוע גירשם השוטר, ולא עמדו בזה כלל מפרשי סדר יום הולדת, והוא פלא
גדול, עי' לו שמבאר בבקיאות וחריפות כי השוטר הוא רמז ומשל לההוא שוחט הנזכר בחד
גדיא וכו' ובמהרה נזכה לאתא נורא ושרף לחוטרא בב"א.
וכבר
אתמחי גברא דמוהרמ"ג כאשר היה המח' הידוע בין כל קהלות ישראל המפורסם בשם
"מחלוקת אבות ובנים" שנחלקו הקהילות האם תוכל כל קהלה לעשות לעצמה ענין
"אבות ובנים" בש"ק שסודו ידוע ממרן ורבנן הקוה"ט, או שצריכים
הכל להצטרף לאבות ובנים הארצי, וכמה רעשו וגעשו בזה רבנן, וכל פוסקי הדור עמודי
ההוראה התכנסו בבית אחד לדון בדבר, וצילמום והסריטום כמה פעמים ופרסמו כמקובל,
ומ"מ לא הועיל, שכ"א בשלו עמד, כ"א טעמו ונימוקו עמו ויסודו בהררי
קודש, ודוקא מוהרמ"ג בדור שאחר זה הצליח ליישב הדבר בטוטו"ד הכל
ע"פ טעמים וסודות ורבוהקוה"ט, על כן בודאי אין לקרוא אלא בסדר שסידר,
וכן הוא בסדר גמילה לתינוק מחיתול, שכל דבריו בזה אמת וצדק ואין לזוז מהם.
ולסיום
נעתיק מעשה ממורינו המשגיח זצלה"ה שמספרים עליו תלמידיו כיצד בליל ר"ה
בכה לפתע בכי תמרורים ללא הפוגות, עד שסבבו עליו תלמידיו ושאלוהו: רבינו מה זאת?
ואמר להם מקנא אני בתושבי אמריקה, ושאלו תלמידיו, מדוע ולמה יקנא רבינו בתושבי
אמריקה? והשיב: שוו בנפשכם, אצלם עדיין לא נכנס ראש השנה, ויש להם עוד כמה שעות של
"אלול", ומי יוכל לשער ערכם של כמה שעות "אלול"?! וישבו כל החבורה ויבכו שעות רבות על כך שלבני אמריקה יש עוד
כמה שעות של "אלול" ולהם אין אלא "תשרי" סתם. על דא קא בכינא!
...
