שו"ת הפוך בה והפוך בה

הנה לך. יהודי בשם {הרב} זעליג קוסובסקי הוציא עכשיו ספר יבקשו מפיהו. שאלות/הטרדות לגרי"ש אלישיב {מרן שליט"א בלשון המחבר. להלן מר"ש} על הלכות פורים.

אני מוכרח לציין שלא מצאתי שאלות מגוחכות של ממש ואם זה היה נכתב סתם בסגנון של שמש קטן הרושם את הנהגות רבו היה לנו איזה לקט יושר מודרני ותו לא. אבל הרצינות שהוא עושה את זה גומרת מצחוק {אם זה לא היה שלנו כמובן}. הכל מלא בהערות מסודרות. כל שאלה רשום באיזה שנה נשאלה ואם הוא אז הוא כותב שאינו זוכר באיזה שנה אבל נדמה לנו תרפפ"ו וכד'. {בעמ' קכא הוא מציין על תשובה מסוימת שניתנה בפורים עצמו ונפק"מ שאפילו שהיה זה בכדי שיעשו הורה מר"ש שא"צ}

והנה כמה פנינים
"השולח לחבירו מנה שהמשלח אינו אוהב יצא ידי חובת משלוח מנות" {עמ' מא}

"אם יכול לומר שה [עם פתח תחתן השי"ן] כשמכים יותר מדאי בהמן?"
{עמ' קטז. אגב - הסוגריים במקור!! מי שנורא מוטרד שידע כי מר"ש מתיר. ברוך ה' }

"האם המנהג להגביה קולו כשקורא בלילה ההוא הוא גם בקורא ביחידות?" מר"ש אומר שכן. השאלה ממשיכה. "האם מגביהים רק בשתי מילים האלו או משם ואילך? ומר"ש עונה, רק בשתי מילים אלו. {עמ' קכה.}

תחזיקו חזק רבותי "מר"ש אינו מכה בהמן" !!!!!!!!!!!!!! {עמ' קל}

"לתינוק שנימול בפורים יקראהו באיזה שם שירצה ולא חייבים לקרוא לו מרדכי " {קסג. נכון בהערה הוא מביא שביוסף אומץ סי' תתרצח כתב שמנג פפד"מ כן לקרא מרדכי לתינוק שנימול בפורים. אבל מה הוא חשב? ששאר בני הגולה והרב אלישיב בכללם מחויבים לזה}

לשם האיזון כדאי לדעת שיש כמה הלכות מעניינות בספר כמו למשל דברי הרב אלשיב שאף שאפשר לשלוח מנות דבר שחבירו אינו יכול לאכול. מותר לשלוח מאכל חלבי גם למי שאכל בשר. ולשאלת הרב זעליג מדוע הרי צריך לחכות שש שעות. ענה מר"ש שדי בשלוש שעות. {עמ' מא}
את עצם התשובה לא הבנתי כי אם כן יהיה מותר לשלוח רק אם יכול לאכול עוד באותו יום? אבל נראה לי שההולנדים קיבלו כאן חיזוק משמעותי. {בהערה מנסה הרב זעליג לצמצם את הסקופ ומעיד שמר"ש אמר לו כמה פעמים שריך לחכות שש שעות שלמות. אבל אי אפשר להשתחרר מהרושם שדעת מר"ש ששש שעות זה אולי מנהג טוב אבל לא חיוב גמור}

עוד דבר מעניין שעלה לי משם. אם שנים קנו ביחד משלוח מנות שיש בו שיעור כפול ונתנו אותו לאדם אחד יוצאים שניהם חובת משלוח מנות {עמ' מח}

ועוד דבר זה שהרב אלישיב לא רואה כנראה כלל עניין להחמיר את הבנין ציון של משלוח מנות ע"י שליח {עמ' נו)

הקטע המפחיד בספר זה הסתירות בתשובתו של מר"ש. אני ממש לא רוצה לזלזל אבל זה נראה ממש רע.
למשל בעמ' פב הוא מביא ששאל את מר"ש איפה עדיף שנשים ישמעו קריאת מגילה בביתם ביחידו או במנין של נשים. שנה אחת אמרכך ושנה אחת אחרת. {בהערה הוא מפלפל שמעיקר הדין דעת מר"ש שעדף לשמוע במנין אפילו של נשים אבל במציאות דעת מר"ש ששומעים יותר טוב בבית. נו נו זה עדיין לא נראה טוב.}

או בעניין ספרדי ששומע מגילה ביום מאשכנזי האם יענה אמן על ברכת שהחינו {לדעת הב"י לא מברכים שהחיינו ביום} שנה אחת אמר שיענה שנה אחת אמר שלא {עמ' קלו}

למה מחמירים לא לטעום לפני קריאת המגילה. שנה אחת אמר מר"ש כמו בכל המצוות ומשום חביבות מצוות מגילה החמירו אף בטעימה ושנה אחת אמר שחוששים שמא מתוך רעבון הצום {תענית אסתר} ימשך אחר אכילתו. {עמ' קנב. החשש שמא מחמת הצום ימשך באכילתו תמוה מאד. הרי בירושלים והשנה גם בכל מקום הצום וקריאת המגילה אינם תכופים}

גם לגבי דקדוק בקריאת המגילה יש סתירה {לא ממש מפורשת} דעת מר"ש שאם הבעל קורא חיסר אות אחת אפילו וא"ו דויאמר לא יצאו י"ח. {עמ' קכב) ואילו בהמשך הורה מר"ש שאם קרא ספר זכרונות במקום ספר הזכרונות יצא י"ח {עמ' קכב}