| נשלח ב-4/3/2009 08:51 |
|
| |
פורים
על משקל אשכולות פרשת השבוע, אני פותח אשכול לקראת פורים.
משנה מגילה פרק ב משנה א: הקורא את המגילה למפרע, לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום, בכל לשון--לא
יצא. אבל קורין אותה ללעוזות, בלעז; והלועז ששמע אשורית, יצא.
הגמרא מפרשת שמי ששמע מגילה בעברית יצא ידי חובה כי בקריאה יש משום פרסום הנס, אולם מי ששמע בלשון אחרת יצא רק אם הוא מבין את אותה לשון. אם פרסום הנס הוא מעמד הקריאה אז מדוע שלא כל אחד יצא בכל לשון ואם נדרשת הבנה כדי לצאת ידי חובה מדוע הלועז ששמע עברית יצא ידי חובה?
בסיום המשנה: והלועז ששמע אשורית יצא. איזו שפה היא אשורית, השפה היא עברית והכתב הוא אשורי, אז מדוע נאמר כאן שהלועז ששמע אשורית?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 10:22 |
|
| |
כבר כתבתי זאת לפני שנים- לטובת החדשים ואלו ששככחו
מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלשה עשר, בארבעה עשר, בחמשה עשר, לא פחות ולא יותר.
באיזה חודש? למה לא מוזכר החודש? כמו א. בתשרי ר"ה ט"ו בשבט- א. באלול-
אלא כנראה שצריכים ללמוד גמרא ביידיש, מלאיינט דה מגילה אין עלף אדר אין צבעלעף אדר אין.....
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 16:17 |
|
| |
ובסוף פרק שני במשנה:
ב,ה כל היום כשר לקרות את המגילה, ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר,
ולנטילת לולב, ולתפילת המוספין, ולמוספין, ולווידוי הפרים, ולווידוי
המעשר, ולווידוי יום הכיפורים, לסמיכה, ולשחיטה, לתנופה, להגשה, לקמיצה
ולהקטרה, למליקה, לקבלה, ולהזיה, להשקאת סוטה, ולעריפת העגלה, ולטהר את
המצורע.
ב,ו כל הלילה כשר לקצירת העומר, ולהקטר חלבים ואברים. זה הכלל--דבר שמצותו ביום, כשר כל היום; דבר שמצותו בלילה, כשר כל הלילה.
המשנה הראשונה התיחסה לקריאת המגילה של היום, ובמגרא בדף כ ע"א:
מנלן דאמר קרא (אסתר ט) והימים האלה נזכרים ונעשים ביום אין בלילה לא לימא
תיהוי תיובתא דר' יהושע בן לוי דאמר ריב"ל חייב אדם לקרות את המגילה בלילה
ולשנותה ביום כי קתני אדיום:
אם המשנה סברה כריב"ל מדוע לא מנתה קריאת מגילה גם במשנה השניה שכל הלילה כשר לקריאת מגילה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2009 12:56 |
|
| |
מי שילמד משניות מסכת מגילה בלבד יגיע למסקנה שפורים מאופיין ע"י שתי מצוות בלבד, מקרא מגילה ומתנות לאביונים. פרט לכך יש איסור הספד ותענית. מדוע אין התיחסות למשלוח מנות ולסעודה שוהזכרו בפירוש במגילה?
כפי שצויין גם מקרא מגילה שהוזכר במשנה הוא ביום בלבד, ומסתבר שגם אלו שהקדימו ליום הכניסה קראו ביום בלבד. יתירה מזו בתוספתא פ"ב הל"ב נאמר: קראה בלילה לא יצא ידי חובתו א"ר יוסי מעשה בר' יוחנן בן נורי שקראה בצפורי בלילה אמר לו אין שעת הסכנה ראיה. לאיזו קריאה מתיחסת התוספתא? אם לקריאת היום ברור שהקורא קריאת יום בלילה לא יצא יד"ח ואם לקריאת הלילה הרי ברור שצריך לקוראה בלילה. לכאורה משמע ג"כ שיש קריאה אחת בלבד והיא צריכה להיות ביום.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2009 03:23 |
|
| |
דתלפ: חמש שאלות לפורים
חמש קושיות על פורים
א. מה הקשר בין משלוח מנות ומתנות לאביונים לפורים? אם משום שעשו את פורים ימי משתה ושמחה, הלא גם בשבת ויום טוב יש חיוב קידוש וסעודה, ובפסח יש חיוב של מצה וארבע כוסות, ובערב יום כיפור יש חיוב לאכול (ולפי שיטות מסוימות, חיוב זה הוא מדאורייתא), וא"כ או שבכל חג יהיה את החיוב של משלוח מנות ומתנות לאביונים או שגם בפורים לא ישלחו.?
ב. מפני מה נכתב משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים (ללא המילה משלוח), (אגב, כך נפסק להלכה ע"י מספר פוסקים - שמשלוח מנות צריכים לתת ע"י שליח, כלומר ראובן המעוניין לתת משלוח מנות לשמעון צריך לתת ללוי את המשלוח ולומר לו שייתן את זה לשמעון,שנאמר משלוח), לכאורה איפכא מסתברא, אם המטרה של המשלוח מנות זה קירוב הדעת, היה ראוי שכל אחד ייתן לחברו, וביותר אינו מובן מדוע מתנות לאביונים לא צריכים למסור על ידי שליח, הרי נתינת הצדקה המושלמת ביותר היא שלא ידע המקבל והנותן אחד מחברו (בב"ב י,ב) ואפשרות כזו שייכת רק כשהמתנה לא נמסרת מיד ליד.
לסיכום: או ששניהם יהיה על ידי שליח, או ששניהם יהיה המסירה ביד, מפני מה הקפידו על משלוח מנות דווקא שיהיה ע"י שליח, היפך ההיגיון הישר?
ג. מהו הדיוק לשלוח מנות לאיש אחד ולתת מתנות לאביונים - שני אנשים?
ד. למה במשלוח מנות אני צריך לתת שני דברים ולעומת זאת לאביון, מספיק דבר אחד?איפכא מסתברא גם פה, הרי היה מוטב לתת לעני שתי דברים ולחברו רק דבר אחד, בדיוק כמו בעיקר החיוב שצריכים לתת לשני אביונים (ולא די באדם אחד, כבמשלוח מנות), והרי הרמב"ם אומר במפורש: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו", אם כן, או שלשניהם יסתפקו במנה א', ואם נותנים למישהו ב' מנות ההיגיון אומר שיתנו לאביון?
ה. למה במשלוח מנות חייבים לתת אוכל דווקא, (והנותן מתנה/כסף וכיוצ"ב לא יוצא ידי חובתו) ואילו לעני אפשר לתת או אוכל או כסף, הרי לכאורה נאמר בגמ' שנתינת הצדקה הכי מושלמת היא דווקא במי שנותן אוכל לעני (תענית כג, ב), ואם כן אם במשלוח מנות לחבר, אני מוכרח לתת דבר מאכל, היה מן הראוי שגם לאביון אני אהיה חייב לתת דבר מאכל?
תשובה אחת לכל הנ"ל מובאת באגרת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, אגרת שנכתבה בפורים לפני 65 שנה.
התשובה מבארת את עניינו של פורים בתורת החסידות.
האיגרת הודפסה ב'אגרות קודש' ח"א, אגרת קמ' עמוד רנה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2009 08:44 |
|
| |
סמוך ונראה
מה דעתכם, מלומדי הפורום על חגיגתו של פורים בחמישה עשר לאדר בסמוכין למוקפין? מה זה "סמוך" ומה זה "נראה"? קצת צורם לי שבשכונת רמות בירושלים יש החוגגים את הפ]ורים בארבעה עשר, ויש בחמישה עשר (כי כל אחד מסתמך על רבו) כך יוצא למשל ששני שכנים לא יוכלו לקיים מצוות משלוח מנות איש לרעהו כי האחד חוגג בי"ד ושכנו בט"ו, וכן לא יוכלו תושבי רמות לקיים זה בזה מצוות מתנות לאביונים כי יכול להיות שהנותן והמקבל חוגגים בימים שונים. זאת משום שיש דעות הטוענות שהיא אינה "סמוכה" כדי לחוג את הפורים כמו ביתר שכונות ירושלים. לטעמי, "סמוך" זה לא רק מדידה טכנית של המרחק בין בנייני המגורים שבשכונה ושבעיר, אלא סמוך שמרגישים שזה סמוך, ורואים שזה סמוך בלי קשר למדידה. "נראה" כפשוטו, שהמקום נראה מהעיר שנחשבת כמוקפת. מה דעתם של חכמי הפורום על סוגיה זו?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2009 10:13 |
|
| |
כל הרעיון הזה של שני ימי פורים בארץ ישראל, מעוררת תמיה גדולה. במקום לאחד את העם המפורד והמפוזר בעיקר בדעותיו.
לתת גושפנקה הלכתית לפרוד זה, ולעודד אותה. הרי בשכונות הלויין של ירושליים, יש משפחות שהאב עושה את הפורים בי"ד והבן בט"ו
זה נורמלי? תקנה שהיתה נכונה אולי לשעתה, במקום לבטלה לגמרי, מפרים ומגדלים אותה.
אגב זה בכלל לא בטוח שירושלים בימי יהושוע בן נון, היא אותה ירושליים בשטחה המוניציפלי של היום.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 14:15 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | על משקל אשכולות פרשת השבוע, אני פותח אשכול לקראת פורים.
משנה מגילה פרק ב משנה א: הקורא את המגילה למפרע, לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום, בכל לשון--לא
יצא. אבל קורין אותה ללעוזות, בלעז; והלועז ששמע אשורית, יצא.
הגמרא מפרשת שמי ששמע מגילה בעברית יצא ידי חובה כי בקריאה יש משום פרסום הנס, אולם מי ששמע בלשון אחרת יצא רק אם הוא מבין את אותה לשון. אם פרסום הנס הוא מעמד הקריאה אז מדוע שלא כל אחד יצא בכל לשון ואם נדרשת הבנה כדי לצאת ידי חובה מדוע הלועז ששמע עברית יצא ידי חובה?
בסיום המשנה: והלועז ששמע אשורית יצא. איזו שפה היא אשורית, השפה היא עברית והכתב הוא אשורי, אז מדוע נאמר כאן שהלועז ששמע אשורית?
|
|
האם לועז ששמע אשורית יצא רק בקריאה בצבור שיש בה פרסומי ניסא, או גם בקריאה ביחיד?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 14:17 |
|
| |
מענין היום (תענית אסתר) מה הרעיון בהקדמת תענית ליום חמישי? מודע שלא נאמר שאם יג חל בשבת אין מתענים באותה שנה, כמו שאם ראש השנה חל בשבת אין תוקעים בשבת ולא שמענו שיקדימו את תקיעת שופר לערב ראש השנה. (אותה שאלה ניתנת להשאל גם על יתר הצומות החלים בשבת).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 14:32 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מענין היום (תענית אסתר)
מה הרעיון בהקדמת תענית ליום חמישי? מודע שלא נאמר שאם יג חל בשבת אין מתענים באותה שנה, כמו שאם ראש השנה חל בשבת אין תוקעים בשבת ולא שמענו שיקדימו את תקיעת שופר לערב ראש השנה.
(אותה שאלה ניתנת להשאל גם על יתר הצומות החלים בשבת). |
|
תקיעת שופר צריך להיות ביום מסויים,
תענית לא קשור ליום מסויים, פשוט צריכים לצום
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 14:48 |
|
| |
מקס תרצת אולי את תענית אסתר, איך תתרץ את תשעה באב?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 15:00 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מקס
תרצת אולי את תענית אסתר, איך תתרץ את תשעה באב? |
|
תענית תשעה באב משום אבלות על חורבן, ולא קשור ליום עצמו של החורבן,
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 15:08 |
|
| |
מקס נתאר לעצמנו שחולה לא צם בתשעה באב, האם תאמר לו לצום ביד אב? מי שלא חש בטוב היום, יצום מחר?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 15:12 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מקס
נתאר לעצמנו שחולה לא צם בתשעה באב, האם תאמר לו לצום ביד אב?
מי שלא חש בטוב היום, יצום מחר? |
|
כן, זה הדין באמת
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 15:25 |
|
| |
אולי לקרא את המגילה צריכים בעברית! אבל ללמוד את הגמרא צריכים ללמוד ביידיש.
מגילה דף ב .
/משנה/. מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלשה עשר, בארבעה עשר, בחמשה עשר, באיזה חודש? למה המשנה לא אומרת באיזה חודש? הרי המעשה עצמו היה בניסן?
אלא לכן צריכים ללמוד ביידיש- זאקט דער הייליגה מישנה- מילעיינט דה מגילה אין- י"א- אדר- י"ב- אדר- י"ג -אדר- י"ד והכל ברור!
שאלה-מי תלה את עשרת בני המן? במגילה זה לא כתוב!
בבקשה תשובה לפני דו"ח גולדסטון.
|
|
|
|
|