להיכן התאדה לו הרגש???

אני קוראת, מעכלת, מפנימה,
ובאמצע לתרגם מן המח אל הלב...

תודה לכולכם,
עזרתם לי המון!!

בס"ד


שרונת יקירתי, קודם כל תודה רבה על פתיחת האשכול,
הגדרת בדיוק את הרגשתי...(עכשיו דווקא יש לי דמעות בעיניים)

תודה לכוווולכם על הדברים המחזקים שנכתבו, מי יתן ונוציאם מהכוח אל הפועל,
והכל בסיעתא דשמייא!
בהצלחה לכולנו, שיתקבלו התפילות בחסד וברחמים, אמן.

איזה אשכול איזה אשכול...

הייתה לי תקופה קצרה ועוד "בצעירותי" שהתייאשתי ופשוט הפסקתי
בתפילתי להתפלל על זיווגי ??????
ב"ה הקב"ה האיר את עיני וחזרתי להתפלל על כך עם רצון חזק שאני
לא מסכימה להרפות בתפילה על כך. והתפילה היא לא רק בשחרית
ומנחה אלא בכל מצב, הזדמנות והרגש שמתעורר לי החסר הזה או הכמיהה
לזה או הצער על זה.
שרונת, תתפללי במילים שלך. תבקשי בשפה שלך, זה מעורר את הרגש
שלנו מחדש.
וא"א להתכחש לעובדה, שפעמים תפילתי נעלית יותר, מהלב יותר, ספוגה
בדמעות, עקשנית ומתחננת ולפעמים היא בגדר מתוך שלא לשמה.
את המתוך שלא לשמה סיגלתי לעצמי! על המתוך שלא לשמה החלטתי
שלא אוותר בשום מחיר, כי יש לה ערך עצום.

שיתקבלו תפילותינו ברחמים וברצון !

_________________