בס"ד
הייתי רוצה להסביר שתי נקודות חשובות שכל אדם ותלמיד חכם שלומד תורה צריך לדעת כדבר בסיסי לפני שמתחילים ללמוד תורה שבכתב ובעל פה.
· הדבר הראשון הוא שכל מה שאמרו חכמי התלמוד התנאים והאמוראים הכל הם דברי אלוקים חיים שעברו בקבלה מדור לדור. ולכן כל מחלוקת שיש בגמרא צריך להבין שאם נפסקה הלכה כצד אחד, אין זה אומר שהצד השני טעה, אלא שחז"ל מסבירים לנו שכל תנא רואה את הסוגיה מזוית אחרת ושניהם צודקים רק שלהלכה נפסק כצד זה או אחר מכל מיני סיבות.
· דבר נוסף ישנו כלל בגמרא שואמר "בטל הטעם לא בטל הגזרה" שזה אומר שיש פסקים שניתנו עליהם טעמים בגמרא ואפילו שהטעמים הללו כבר לא רלוונטים, עדיין הפסיקה עומדת בעינה וזאת מסיבה שישנם עוד כמה סיבות למה נפסקה ההלכה, כך שחז"ל לא גילו לנו אותם.
· חז"ל לא פסקו הלכות ואמרו דברים ממה שנראה להם נכון בשעתו, כל דברי חז"ל הם מתוך התורה או מסורת שקיבלו, אבל בשום פנים ואופן לא ממקורות שלא מהתורה.
· דבר נוסף חשוב הוא שכל דברי חז"ל בגמרא נאמרו על פי רזי וסודות התורה (כך אומר הזוהר לא זכור לי איפה), רק שהגמרא זה לא ספר קבלה ולכן הדברים כתובים בצורה נעלמת ופשטנית.
אלו הם הנחות יסוד בלימוד חז"ל וכל אלה שלא הולכים בשיטה זו בדרך כלל משתייכים לזרם הקונסרבטיבי או הרפורמי (אני לא רומז לשום רב שמשתייך אליהם...) ועליהם אין מה לדבר, זו לא התורה שהנחילו לנו אבותינו. לכן הטענות שיש לי ולאחרים על דברי הרב שרקי זו על צורת ההתבטאות והחשיבה על דברי חכמי הגמרא.
כל מי שלומד את הנושא של סוד העיבור, והתקופות, והלוח השנה, יודע שהחישובים הם לא מדוייקים, והלוח שבנה הלל הוא ממוצע, לא בגלל שלא ידעו לחשב בדיוק אלא בגלל שאי אפשר לבנות לוח לכל השנים בצורה מדוייקת עד סוף הדורות מראש. דבר זה נוגע לתנועת הכוכבים שההיקף שמקיפים אינו עגול אלא אליפסי, ולכן החישוב הוא ממוצע (הגמרא בעצמה אומרת על הילוך הכוכבים "פעם מאחר ופעם מקדים" ).
אם נסתכל, למרות שהלוח העיברי בנוי ברובו על שיטת רב אדא חז"ל פסקו בנושא ברכת החמה דווקא כשמואל. ואם הגמרא פסקה כשיטתו אי אפשר לומר כמו שאומר הרב שרקי שזה בגלל מה שהיה מקובל אז, רק בגלל שזה לא מסתדר לו עם החישובים האסטרונומים. חז"ל לא פסקו על פי מדידות שעשו מאיזה טלסקופ וכו' אלא על פי התורה נטו, ודבריהם מחייבים אפילו שזה לא מסתדר עם מה שנראה לנו. ופה המקום להגיד מה שהתורה הורתה לנו "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"
ואומר רש"י : ימין ושמאל - אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל.
אז אם על פי המדע והאסטרונומיה של היום לא מסתדר מה שהגמרא פסקה אז נגיד שזה "בולשיט", או מילים בסגנון הזה. המדע לאורך כל ההיסטוריה תיקן את עצמו ואת התיאוריות שלו לפי התקדמות המדע והטכנולוגיה, וכן אין תשובות חד משמעיות אלא "תיאוריות".
לעומת זה יש לנו מסורת בתורה בת אלפי שנים שכך צריך לנהוג, לא בגלל שזה דעה של מישהו שלא ידע להיסתכל בטלסקוף נכון אלא על פי התורה.
זאת ועוד שעל פי תורת הסוד שקיבלנו מרבינו האר"י הקדוש מפי אליהו זכור לטוב, מחזור החמה אכן צריך להיות 28 שנה.
אנסה להסביר על פי הסוד עד כמה שניתן:
ישנם עולמות עליונים וכל עולם יש לו תפקיד משלו. כל עולם (או פרצוף בלשון קבלה) יש לו שם קבלי, וכן שם משמות הקודש. כל מה שיש בעולם הגשמי שלנו יש לו כנגדו שורש בעולמות העליונים ובפרצופים.
השמש שלנו היא כנגד עולם (פרצוף) שנקרא זעיר אנפין (ז"א בקיצור), והשם שלו משמות הקודש הוא שם השם במילוי אלפין כזה: יוד הא ואו הא, ובקיצור נקרא שם מה (בגימ' 45 כמנין השם במילוי אלפין).
אומר לנו האר"י למה ברכת החמה היא כל 28 שנים בגלל שהשם של השמש (ז"א) שהוא שם מה (כזה: יוד הא ואו הא) במילוי המילוי יש בו 28 אותיות כזה: יוד ואו דלת , הא אלף , ואו אלף ואו , הא אלף.
גם לגבי שיטת שמואל ששנת חמה היא 365 ורביע (6 שעות) יש לזה אסמכתה על פי הקבלה אבל ההסבר הוא ארוך וקשור לצירופי אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. זאת אומרת שאפילו שעל פניו הדברים נראים לא תואמים חז"ל פסקו כך כי יש לכך טעמים על פי הסוד ובטח לא על על פי השכל שלנו.
ישנם הרבה דוגמאות לכך ואציין שניים:
1 מה שנוהגים לעשות מים אחרונים בסעודה, על פי פשט הוא בגלל מלח סדומית שהיתה מסוכנת לעיניים ולפה, ולכן שפכו מעט מים בסוף הסעודה על הידיים לפני ברכת המזון. היום אין לנו מלח סדומית, ואין חשש לפגיעה כזו ובכל זאת אנו ממשיכים בפסק הלכה של הגמרא לעשות מים אחרונים, ולמה? מכיוון שזו לא הייתה הסיבה העיקרית והיחידה, אלא שעל פי סוד חייב לעשות כן, ועד היום הלכה בכל מקום לעשות מים אחרונים.
2 הגמרא שואלת על אסתר, איך היא הייתה מלכה של אחשורוש והייתה עימו ביחד, הרי התורה אסרה להיתחבר עם הגויים (אני משתמש בלשון נקייה אבל אתם מבינים למה אני מתכוון)? הגמרא נותנת טעם סתום "אסתר קרקע עולם הייתה". המפרשים שלא הבינו את הסוד שהגמרא מסתירה, ניסו להסביר זאת בכל מיני דרכים דחוקות... אבל הזוהר אומר לא היה ולא נברא, אלא שאסתר הייתה שולחת שידה במקומה והייתה נראת כמוה והיא הייתה הולכת אל אחשורוש... והגמרא רמזה זאת והמפרשים לא הבנו את דברי הגמרא (הפשטנים), ולא כאן המקום להסביר על פי הסוד את המוסג "אסתר קרקע עולם הייתה".
ועל זה אומר הזוהר : "ואתתא קרקע איהי בארעא, כמה דאוקמוה, אסתר קרקע עולם היתה, ואי תימרון שום ביש עלה דאסתאבת באחשורוש, וזכתה לאתלבשא בה רוחא דקודשא, הדא הוא דכתיב (אסתר ה א) ותלבש אסתר מלכות, הא אמר קודשא בריך הוא, (ישעיה מב ח) אני יהו"ה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים, ורוחא דקודשא שכינתא הות, דאיהי שם דאתלבשת באסתר. אבל רבנן, ווי לאינון דאכלין תבן טבל דאורייתא, (חמו"ר דאורייתא, דאתחשיב ח'כם מ'ופלא ו'רב ר'בנן), ולא ידעי בסתרי דאורייתא, אלא קלין וחמורין דאורייתא, קלין תבן דאורייתא, חומרא דאורייתא, חטה, חט ה', אילנא דטוב ורע"
כלומר הזוהר מזהיר לא להבין דברי חז"ל כפשוטם אלא על פי סודם של דברים...
וישנם עוד הרבה דוגמאות כאלה למכביר, והכוונה היא פשוטה: כל מה שחז"ל אומרים לנו בגמרא ונפסק להלכה זו היא אמת, וכך צריך לנהוג, אפילו אם הדברים לא נראים לנו.
וכן על דברי הגאון מאוסרובצא, אי אפשר לדחות את הדברים כך סתם ולהגיד שלא הועותקו נכון, קל להגיד ולדחות כך. נכון שבשנת יציאת מצרים לפי הלוח שלנו לא הייתה ברכת החמה, וגם לא בנס פורים, וגם נכן שברכת החמה הייתה יותר מ 3 פעמים ביד ניסן. אבל בגלל שדברי האדמו"ר לא נראים לנו, ולא חקרנו את הדבר, נדחוק ונגיד שהמעתיק לא העתיק נכון, ומוכרים לנו לוקשים, זה לא במקום.
ועובדה שרבי דוד טוען שאין סתירה בדברי הגאון, וכן הרב בניהו שמואלי ראש ישבת המקובלים בירושלים גם מביא את דבריו ומתרץ עליו.והדברי יואל (האדמו"ר מסאטמר) מביא ראיות שביציאת מצרים הישתנו המאורות לפי הפסוק "משנה עתים ומחליף את הזמנים" וכו'.
לסיכם דברי חז"ל חיים וקיימים אפילו, יבואו אלף מדענים ותיאוריות ויגידו אחרת, וכל רב שמדבר כך לדעתי זה מכיוון שלא מבין את הדברים על פי פנימיותם.
שבוע טוב.
