מבלי לפגוע בזכויות
לצרכי מו"מ בלבד

לכבוד מר ניר בן ארצי
משק 26
ד.נ. לכיש דרום
תלמים 79315

א.נ.,

הנדון: הוצאת דיבה ולשון הרע – הסגת גבול - התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים

בשם מרשיי, תלמי גאולת עם ישראל ע"ר (להלן: "העמותה"), הרב שוקרון שמואל, הרב שוקרון מרדכי, מר קטורזה שמעון, מר פטיטו מיכה ומר ויצמן צבי (להלן ביחד ולחוד: "חברי ההנהלה") הריני מתכבד לפנות אליך בעניין שבנדון, כדלקמן:

1. כידוע לך, העמותה הוקמה על ידי קבוצה של אנשים, שביניהם, חברי ההנהלה, וזאת במטרה משותפת לקדם את נושאי החינוך, מתן עזרה למשפחות נזקקות, הגברת לימוד התורה וקירוב הלבבות בקרב ציבור גדול ככל שניתן.

2. ברבות השנים, הפכה העמותה למפעל חסד גדול התומך באלפי משפחות נזקקות, הקימה מוסדות חינוכיים כדוגמת, בין היתר, מכינה קדם צבאית, מכון לחזרה בתשובה, בתי מדרש קהילתיים, ישיבה גבוהה, מכון להכרת יהדות ומכון להכשרת רבנים, גני ילדים ועוד, הפרוסים ברחבי ישראל.

3. זאת ועוד. העמותה ומי מחברי ההנהלה, קידמו אותך בשל הסגולות והערכים שהם האמינו שאתה שותף להם, קירבו אותך לחצרות המקובלים והרבנים הבכירים בישראל, ואף תמכו בך לאורך השנים, כאשר גם את בניית מוסדות העמותה קיבעו חברי ההנהלה במשק של אביך ז"ל, תוך שבמסגרת זאת משפצת העמותה את המבנים השונים בנחלה זו, משפרת את הדיור בה ובונה בה מבנים בעלות של מיליוני שקלים ובכך משביחה את ערכה של הנחלה.

4. אלו היו שנים טובות ומבורכות, מלאות בעשייה למען הקהילה, בהן צמחת הן רוחנית והן חומרית בשל כישורייך יוצאי הדופן. למותר לציין כי בכל אותה תקופה, לווית ונעטפת באהבה חסרת גבולות על ידי חברי ההנהלה והרב שוקרון בראשם שנהגו עימך, כמו עם יתר בני ישראל בצניעות, בנאמנות וביושר.

5. לפני כשלוש וחצי שנים, פנית לחלק מחברי ההנהלה עימם כאמור רקמת יחסים קרובים ומיוחדים, ופתחת בפניהם את סגור ליבך וחשפת בפניהם בעיה קשה ממנה אתה סובל – בעיה הגורמת לך לבצע מעשים חמורים, המנוגדים לערכי הדת והערכים העומדים בבסיס העמותה.

6. מוכי תדהמה נוכח גילוי אותה בעיה קשה עליה הצבעת – מחד, ובאופטימיות שאין שנייה לה בשל אמונתם ביכולתך לגבור על בעיה קשה זו בסגולותיך מאידך, לא הותירו אותך חברי ההנהלה לבדך, ובאמונה שלמה סברו כי יש באפשרותך לתקן את דרכיך, להשתנות ולכפר על מעשיך הנוראיים שאירעו בעברך ובהווה. וכך, בהחלטה משותפת ואמיצה, התנתקת מרצונך מביתך וממשפחתך ועברת להתגורר בטבריה במטרה ללבן בינך לבין עצמך את הבעיה הקשה עימה התמודדת, וזאת בשל טענתך, כי הריחוק מהציבור יקטין את הבעיה ממנה אתה סובל, וכך התוכן הרוחני בחייך יגדל ויתפוס מקום רב יותר עד לפתרון הבעיה באופן מוחלט.

7. במהלך שלוש השנים בהן התגוררת בטבריה, המשכת להיות שותף בפעילות העמותה. השתתפת בכנסים בארץ ובחו"ל ובמפגשים עם תומכים, ידידים ובני משפחה. בכל אותה תקופה, חברי ההנהלה, אשר היו מודעים כאמור לצפונות ליבך, המשיכו לעטוף אותך באהבה ובמסירות אין קץ, בתקווה כי השהות הרחוקה תסייע לך במשימתך.

8. לא זו אף זו. חברי ההנהלה, משפחותיהם, והכול בשיתוף פעולה מלא של רעייתך, השקיעו ימים ולילות בטיפול בך ובבני ביתך, מתן עזרה לך ולבני משפחתך ככל הניתן והכל בנאמנות אין קץ ובאמונה שבאמצעות סגולותיך הרבות תדע להתגבר על הבעיה הקשה ממנה אתה סובל שעומקה, השפעותיה עליך ומעשיך כתוצאה ממנה לא היו נהירים להם מספיק.

9. חמור מכך, במהלך אותה תקופה, ביקשת מחברי ההנהלה ו/או משפחותיהם ו/או אף ממשפחתך, שיסתירו את דבר הבעיה הקשה ממנה אתה סובל, וזאת כדי לא לפגוע בחסידים הרבים שלך ברחבי ישראל וכדי לשמור על כבודך ורצונך להתגבר על בעייתך, שמנעה ממך קבלת התפקיד הציבורי הרם ממנו נהנית תקופה ארוכה כ"אב הרוחני" של העמותה.

10. יתרה מכך, על אף התבודדותך ופנייתך לפיתרון בעייתך ו/או מחלתך, כהגדרתך, העמותה ומוסדותיה המשיכו להתקיים, להצליח ולהגדיל את קהל התומכים והמאמינים בעמותה, ערכיה ודרכה שהצליחו אף ללא נוכחותך.

11. לפני כשמונה חודשים החלטת לשוב לביתך בתלמים, וזאת לטענתך מאחר ואתה נדרש בשלב הסופי של פיתרון בעייתך להיות בקרב בני משפחתך.

12. לא למיותר לציין, כי באותה תקופה, ביקשה רעייתך, איריס בן ארצי, להוציא את דבר בעייתך לידיעת הציבור ו/או להתגרש ממך, והיה זה הרב שוקרון שניסה בכל מאודו לאחות את הקרעים ולשמור על כבודך, ולמנוע את הרע בטרם יארע וזאת כחלק מאמונתו בך וברצונך לפעול לקירוב לבבות ואיחוד משפחות ומתן עזרה ותרומה לעמותה, מוסדותיה ולציבור הגדול והקהילה המעורבים בה.

13. ואולם, בקיץ האחרון או בסמוך לכך, התרחש אירוע מיוחד. חברי ההנהלה ו/או מי מהם נחשפו לעשרות כתבי יד שרשמת במסגרת אמונתך כי אדם צריך "לשפוך" את ליבו על נייר, כפי שאתה מטיף לכל אותם אנשים הפועלים בסביבתך הקרובה. מקריאת אותם כתבי יד, שכנראה ביקשת שחברי ההנהלה ישימו ידם עליהם, עלה החשד, כי ביצעת מעשים חמורים, ואף חשודים פליליים, הנובעים כולם כתוצאה מהבעיה הקשה ממנה אתה סובל. חמור מכך, מאותם כתבי יד שרשמת עלה ברורות, כי עולם החומר והגוף משתלט עליך ומרחיק ממך את עולם הרוח העומד בבסיס אותם ערכים שעליהם תלויה ועומדת העמותה ומוסדותיה.

14. בשיחות שקיימת עם חברי ההנהלה ו/או מי מהם עלתה, מחד, זכותך לפרטיות באשר לבעייתך ומאידך, חובתם המוסרית של חברי ההנהלה למנוע ממך קיומם של פגישות בארבע עיניים עם ציבור המאמינים בסגולותיך וזאת כדי למנוע מצבים קשים של גילויי בעיתך, למול אותם אנשים תמימים הבאים בקרבתך לייעוץ ו/או תרופה לבעיותיהם.

15. לא זו אף זו. חומרת בעייתך התגלתה כחמורה כל כך, שאף עליה לתורה ו/או ישיבה בקרב ציבור מאמינים וחסידים גרמו לך לדבריך להתגברות בעייתך באופן שאתה עצמך ביקשת שלא לעלות לתורה וזאת כדי להימנע מזילות השם.

16. כך, לאחר חזרתך לחיים בקרב בני משפחתך, ניסית בכל מאודך במהלך חודשים רבים להיפגש עם הציבור ולחזור ולקיים אורח חיים תקין שאינו נשלט על ידי אותה בעיה ידועה הקיימת והבוערת בקרבך.

17. ואולם, לצערם של מרשיי, לא רק שבעיתך לא טופלה (אף לא באופן מקצועי כפי שהציעו מרשיי), אלא חמור מכך, התגלה, כי גם הצהרותיך ו/או אמונותיך בדבר הערכים שעל בסיסם מתקיימת העמותה היו לצנינים בעיניך והחלטת לעשות מעשים חמורים ביותר העומדים בניגוד לכל העקרונות ו/או הערכים שלהם הטפת ברבות השנים, ושלהם היו שותפים מרשיי באמונה, בדבקות ובמסירות אין קץ.

18. כך, בתחילה, השתלטת על מבני העמותה בכוח הזרוע ובאמצעות חברים ועובדים בעמותה שנשאו נשק תוך שאתה מסכן הן את החברים ו/או בני המשפחה ו/או מרשיי בשפיכות דמים ותוך שאתה מעודד את אותם פולשים מטעמך לגילויי אלימות כנגד מרשיי.

19. חמור מכך: כדי לגבות את מעשיך החמורים דלעיל, מצאת לנכון להמציא סיפור דמיוני והזוי לחלוטין בדבר חטיפה כביכול שלך ואחזקתך על ידי מרשיי ו/או מי מהם כאסור בחדר בטבריה, ואף הוספת כנגד מרשיי האשמות קשות וחמורות של סחיטה באיומים ו/או בדרכים אחרות והכל כאשר אתה יודע שאין בדברים אותם אתה טוען כל שחר ו/או אמת ותוך שאתה מנסה באמצעות דרך הפילוג, השנאה, והאשמות השווא שהעלית לכסות ולהסתיר את מחלתך ו/או בעייתך בקרב הרבים – בעיה ו/או מחלה שידוע לך שידועה למרשיי במלוא עוזה.

20. לא זו אף זו. הגדלת חטא על פשע, כאשר פנית למשפחות מרשיי ו/או מי מהם, וניסית להסית אותם כנגד מרשי ו/או מי מהם – כאשר ידוע לך – שכל חטא מרשיי שהיו נאמנים לך ולבעייתך וניסו לעזור לך בכל מאודם.

21. יתרה מכך, באשר סברת כי לא עשית די, וכי השנאה, האלימות המילולית והפיסית, והפילוג שיצרת בקרב הקהילה אינם מספיקים, פנית לכלי התקשורת והתחלת להפיץ על מרשיי דברי שנאה ושטנה שביניהם האשמות שווא בדבר מאסרך והצגתך כקורבן, האשמת מרשיי בגניבה ו/או בהצגת מצגי שווא ו/או בזיוף ו/או בסחיטה ואף חמור מכך – בניסיון לרצח של רעייתך ו/או בניסיון לרצח שלך באופן הדורש אבטחתך במשך 24 שעות על ידי אנשים חמושים מטעמך כהגנה מפני מרשיי ו/או מי מהם. אילולא הדברים היו כה הזויים, היה הדבר נתפס על ידי האדם הסביר כבדיחה רעה. אולם, בשל סגולותיך והמעמד שאותו הצליחו מרשיי להביא אותך בקרב הקהילה, נתפסו האשמותיך בבלבול וביצירת ריב ומחלוקת בקהילה, בקרב תורמי העמותה, הציבור והתקשורת באופן שכולם מוצאים עצמם מפולגים, כואבים, ושבורים לנוכח המציאות והאשמות השווא הקשות שאתה מטיל באנשים ישרים ושומרי מצוות. חכמינו כבר אמרו כי "קשה לשון הרע משפיכות דמים, מגלוי עריות ומעבודה זרה." אבל אתה החלטת כנראה כי במעשיך את כל אלו יש להחיל – כאילו האחד אינו מספיק וקשה דיו ודי לחכימא ברמיזא.

22. "מעשה הכסיל בעת חטאו, שמאשים בני אדם; ומעשה מבקש המוסר, שמאשים את עצמו: ומעשה החכם החסיד, שלא יאשים לא עצמו ולא אחרים" – והרי יש בדבר חכמינו זה את מוסר ההשכל שאותו לא השכלת ללמוד וללמד.

23. חמור מכך, במסמכים שכתבת סתרת בעצמך את עלילת הדם הקשה שאתה מעליל על מרשי בכלל ועל הרב שוקרון בפרט, באשר כתבת, בין היתר, את הדברים הבאים המדברים בעד עצמם:

"הקב"ה אנא תעזור לי להיות באמונה בך הקב"ה בחבורה ותוכנית אנא הקב"ה מחר בא הרב שמואל ומכוון אותי או עוזר ונותן לי משהו לעשות צעד ראשון קדימה..."

"אבינו מלכינו תעזור לי להתמודד בסבלנות ברוגע בשקט ובשמחה בהתקדמות להפסיק עם הזימה להיות יהודי זך ונקי ובן אדם הקב"ה תסלח לי ותכפר לי על כל מה שעשיתי..."

"אנא הקב"ה אני החלטתי להיכנע ונעשה ונשמע אליך הקב"ה. ואני ממשיך עם זה עד אנא הקב"ה תשלח לי את הרב שמואל מחר שאני התקדם והעשה צעד ראשון קדימה שיהיה והעשה פתח ראשון וצעד ראשון קדימה כדי להפסיק עם..."

24. מעשיך האמורים לעיל, מהווים עלילת דם זדונית ולשון הרע מהחמורים שיש באופן שדבריך אלו לציבור ולתקשורת מטרתם לפגוע ו/או לבזות ו/או לגרום כי ישנאו את מרשיי ו/או ילעגו להם תוך פגיעה בהם, במשפחותיהם, במשלח ידם ו/או במשרתם ותוך כדי כך פגיעה אנושה בעמותה ובמוסדותיה וזאת כמשמעות הדבר בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

25. יתרה מכך, מעשיך האמורים לעיל מהווים גם הפרה בוטה של הוראות סעיף 6 לחוק הקובע כי "המפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע – דינו מאסר שנה אחת" (!).

26. לאחרונה פנו מרשיי לרבני ישראל בבקשה דחופה להקים הרכב של בית דין רבני מיוחד שיידון בטענותיך המשוללות כל בסיס כנגד מרשיי. למיטב ידיעתנו, כל הניסיונות לגבש עימך הרכב דיינים שכזה לא זכו לשיתוף פעולה מצידך. ככל שיש ברצונך להרכיב יחדיו עם מרשי הרכב דיינים שכזה אנו נשמח לכך וזאת כדי שאחת ולתמיד יועמדו כל העובדות בפני בית הדין, וכך יוכל הציבור להיווכח באלו טענות שווא חמורות כל כך האשמת את מרשיי ועד כמה דמיוניות והזויות הן טענותיך. מרשיי בטוחים כי בית הדין הרבני ישלול מכל וכל את טענותיך הזדוניות והחמורות, ויעמיד אותך על חומרת מעשיך. מרשיי מוכנים להליך זה בכל עת ובכל מקום.

27. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, הנך מתבקש, כדלקמן:

א. לפנות עד ליום ג', כ"ח באדר תשס"ט, 24.03.09 את כל המבנים שבחזקת העמותה שנתפסו על ידך בכוח הזרוע וזאת כדי למנוע אלימות ושפיכות דמים, שאחרת בכוונת מרשיי לפנות (כפי שמרשיי פנו) למשטרת ישראל ולבקשה להעניק הגנה משטרתית לעמותה בבואה לממש את זכותה וחובתה כדי לפנות את הנכסים שעליהם השתלטת בכוח הזרוע וזאת, בין היתר, מכוח הוראות סעיף 18 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969.

ב. להתנצל בפומבי באופן ובצורה שבה פנית לתקשורת, לבני משפחת מרשיי ולציבור על דברי השקר והבלע שהפצת כנגד מרשיי וזאת תוך לא יותר מאשר 14 יום ממועד מכתבי זה.

ג. להעביר למרשיי בתוך 14 יום ממועד מכתבי זה, פיצוי הולם, בגין הנזקים שהסבת להם, כמתואר, בין היתר לעיל, בסכום העומד על 2,500,500 ₪.

ד. להודיעני תוך 7 ימים ממועד מכתבי זה בדבר שמות דיינים המקובלים עליך כדי לשמש במסגרת הרכב בית דין רבני שידון בטענותיך השקריות למול העובדות שבידי מרשיי.

28. ברי, כי באם לא תפעל בהתאם לאמור לעיל ובמועד האמור בסעיף 27 לעיל, לא תיוותר בידי מרשיי הברירה, אלא לפנות לערכאה המשפטית המתאימה ולתבוע את מלוא הסעדים העומדים לרשותם לנוכח העוולות והמעשים החמורים שביצעת, בין היתר, כנגדם וכנגד הקהילה. כולי תקווה, כי לא נגיע לכדי כך.

29. למותר לציין, שאין באמור במכתב זה, כדי לסכם את טענות מרשיי בעניין שבנדון ו/או לפגוע בכל זכות ו/או סעד להם זכאים מרשיי מכוח כל דין הסכם או נוהג וכל זכויות מרשיי שמורות – אפוא.

בכבוד רב,

דרור ברוטפלד, עו"ד

ד. ברוטפלד ושות', עורכי דין

 העתק: עמותת תלמי גאולת עם ישראל