| נשלח ב-17/3/2009 16:44 |
|
| |
בנות מתחפשות לכלה ובנים ל...
בנות מתחפשות לכלה, ובנים לטייסים, חיילים, מלכים, שרים ואחשדרפנים, אבל חתן אחד לא ראיתי. כמובן שגם בנות מתחפשות לאחיות, וליפניות, ולמלכות, אבל אי אפשר להתעלם מרבוי הכלות. לא משנה המגזר, אם זה חרדי או דתי, ואני חושב שאפילו חילוני, שמלת כלה, זו אחת התחפושות האהובות על בנות. לא מדובר בבנות גדולות שכבר פיתחו להן דרך חיים, אלא בבנות צעירות שכמעט ומשפט אחד מסודר לא יכולות לומר, אבל הן כבר יודעות שהן רוצות להיות כלה.
אני בטוח שתופעה זו טומנת בתוכה אמת עמוקה על אופי האשה, וגם על אופי הגבר. על אופיו של האשה שכבר מגיל 2 או 3היא מתחפשת לכלה, ועל אופי הגבר, שכמעט לא נמצא ילד שתמחפש לחתן.
האם תחפושת כלה פירושו הרצון של כל ילדה להיות מיוחדת? ואם זה נכון, למה הבנים לא מתחפשים לחתן, האם בנים לא רוצים להיות מיוחד? אולי פירושו, שלהיות כלה פירושו להיות אהובה, ובאמת בנים צעירים יש להם פחות צורך להיות אהובים. אולי שמלת כלה פירושו להיות מוגנת, ובנים בכלל סולדים מהגנה כל שהוא. האם בת בגיל 3 מסוגלת להבין מה זה אהבה או בטחון?
מה דעתכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 16:50 |
|
| |
אולי האמהות שלהן מחפשות אותן? לגבי הרבה מאוד נושאים שבה ועולה השאלה האם ההבדלים המגדריים נובעים מתרבות מושרשת או מגנטיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 16:56 |
|
| |
שוטנג איך מתחפשים לחתן? במגזרים מסוימים לובשים בגד ארוך עם שסע ושני כפתורים, אך האם זה מייצג של חתן?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 16:57 |
|
| |
אולי תסביר לי איך מתחפשים לחתן?
הרי חתן לא לבוש אחרת מאשר ביום יום.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 18:25 |
|
| |
צ'אוט צודק.
אפשר להתחפש לחתן, כמו שאפשר להתחפש למליון דברים אחרים, עם קצת יצירתיות. אין לכם איזה ילד בסביבה שהתחפש למורה, או לבעל מקצוע אחר, שאין לו מדים וייחוד?
אבל עדיין - התחפושת חתן נדירה מאוד, ואילו הכלה מצויה מאוד.
אגב, לא רק כלה - יהודים אולי הם בני מלכים, אבל יהודיות - הן נסיכות! כמעט כל הבנות שלא התחפשו לכלות, התחפשו לנסיכות. לפעמים אפילו באותה שמלה. נסיכת הלילה, נסיכת הבוקר ונסיכת אחרי-הצהרים, נסיכת הפרפרים ונסיכת הפרחים ונסיכת הכוכבים. יש אפילו כמה ילדות, שהתחפשו לסתם נסיכה.
וכמה נסיכים יש? כמו חתנים...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 04:42 |
|
| |
השכן
האם ראית ילד שהתחפש לאיש מחשבים, למשל, או לנהג אווטבוס? לא, כי אין לזה 'מדים'. לכן גם אי אפשר להתחפש לחתן.
'נסיך', מלבד שנסיך כנסיך יעמוד בדר"כ בצל המלך אביו (אבל הנסיכה מיוחדת בעצם העובדה שיש לה מעמד שאינו קשור לכך שהיא ממשיכת אביה), גם בסיפור המגילה אין כ"כ מעמד למרדכי לעומת אסתר. מרדכי מופיע יותר בצד ובאיזה אירוע או שתיים. אסתר היתה הבוחשת הראשית באותו הנס. ולכן לבנות יש הצדקה להתחפש אליה או לחברותיה הנסיכות. (בנים יתחפשו לדוד המלך וכד'. או לכל מיני גנרלים, כהנים גדולים ועוד. אבל זה לא קשור לפורים).
אבל צ'וט צודק מסיבה אחרת:
למה לכלה יש 'מדים' ולחתן אין?
אז פה נמצאת התשובה: כי לכלה חשוב שכולם ידעו שהיא כלה, ולחתן לא! ופה אנו חוזרים לדברי צ'וט, האישה מתחפשת לכלה, כי רק כך ידעו כולם שהיא כלה.
(האישה עונדת את הטבעת שקיבלה מהגבר, כי זו טבעת 'הנישואין' שלה. אמנם יש כאלו שרוצים לעשות קידושין 'הדדיים' ושאישה תתן לגבר טבעת - במקביל - אבל נראה אותם משכנעים את הגבר גם ללבוש שמלת כלה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 11:31 |
|
| |
זה קשור לכך שנשים וילדות אוהבות להתקשט. 'כלה' יכולה בחתונתה להתקשט כאוות נפשה בלי שיעבירו עליה ביקורת, בציבור שלנו.
בציבור החילוני יש יותר פיות ו'ברביות' ופחות כלות.
ניתן להתווכח האם הנטיה להתקשט ולהתייפות היא מולדת או נרכשת.
תצפיות שערכתי הראו שהנטיה להתקשט קיימת בילדות מגיל צעיר מאד.
לעומת זאת, ידוע לי על מספר שבטים באפריקה שבהם הגברים מתקשטים ומצטבעים על מנת להתייפות, ואילו הנשים אינן מתעסקות בזה כלל.
גם בבעלי חיים, בדרך כלל הזכר מתקשט ו'מתגנדר' עבור הנקבה, אבל במקרים מסויימים זה הפוך.
ככל הנראה הנטיה היא תרבותית, אבל אולי יש בה גם משהו מולד.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 12:13 |
|
| |
אמבר לשיטתך, האם ייחוד של שמלת כלה מול העדרה של חליפת חתן מקבילה אינה עיוות מגדרי?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 12:22 |
|
| |
לא.
היות שבנות נהנות להתקשט ובנים לא, בין אם זה תרבותי ובין אם זה מולד, אין ענין לכפות על האשה להפסיק להתקשט או ההיפך.
העיוות הוא, כאשר נדחה ונפלה גבר שנהנה להתקשט, או נעביר ביקורת על אישה שאינה חפצה בכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 12:25 |
|
| |
אם בתרבויות מסוימות גברים מתקשטים ובתרבויות אחרות נשים מתקשטות סימן שאין כאן משהו מולד אלא השפעה של הסביבה.
למיכההמרשתי
"אז פה נמצאת התשובה: כי לכלה חשוב שכולם ידעו שהיא כלה, ולחתן לא!"
מדוע לדעתך לכלה חשוב ולחתן לא?
בחתונות חילוניות יש מושג:לבוש חתן:חליפה בהירה בדרךכלל..לבוש חגיגי.אבל לא מיוחד,ספציפי,מזוהה.
בציבור החרדי הגברים הרי לבושים חגיגי כל יום ואין הבדל בין חול,שבת,חג ,וחתונה.
אצל הנשים ניכר ההבדל בין לבוש יום יומי ללבוש חגיגי.
וזה משותף לכלל הנשים,חרדיות וחילוניות כאחת.
ולכן אולי לנשים ייחדו לבוש מיוחד,שיראה חגיגי יותר מאשר שבת או חג.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 12:32 |
|
| |
הצבור החרדי לבוש חגיגית יום יום? אולי הליטאים לובשי הפראקים, אבל אצל החסידים יש הבדל בולט בין לבוש שבת ללבוש חול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 12:35 |
|
| |
יש לי הרגשה שמקור המנהג לקשט כלה הוא בזמנים קדומים, בהם עניין ה'קנין' של הכלה היה מרכזי והיה צורך להראות ברבים את שוויו של הקנין. ככל שהכלה היתה יפה יותר, כך עלה מעמדו של הקונה - החתן - בדומה לרכב נוצץ שמעלה את מעמדו החברתי של בעליו. קישוט החתן, לעומת זאת, היה משני בלבד - הוא לא הנושא כאן, ויתכן שאף 'ירכוש' לו כלות נוספות במהלך חייו.
אם נחפור בזה קצת יותר, הרי שהתפקיד הקדום של הגבר היה לצוד - או לפרנס - בעוד תפקיד האישה היה רבייה. לפיכך, בעוד שאין קשר ישיר בין חיצוניות לבין יכולת לפרנס, הוכח שיש קשר בין מה שנתפס כ'יפה' בעינינו למידת הפוריות של האישה, ולכן אולי היה רצון להדגיש זאת באמצעות לבוש וכדו', בעוד החתן מדגיש את יתרונותיו בפזרנות המתבטאת במתנות לכלה, סעודת החתונה, ואולי אף הדרשה שהוא מתבקש לשאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 12:57 |
|
| |
לבעלבעמיו
אתה צודק.
אז מבחינה זאת הציבור החסידי דומה לחילוני כלומר לבוש החתן חגיגי יותר אבל לא מזוהה ספציפית כלבוש חתן .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 06:27 |
|
| |
צענערענע
"מדוע לדעתך לכלה חשוב ולחתן לא?"
אז לא, בכלל לא התכוונתי לקבוע מה חשוב לחתן ומה לכלה, רק רציתי לומר שאת התשובה לשאלת פותח האשכול צריך למצוא בתשובה לשאלתי - מדוע הכלה לובשת בגדים מיוחדים והחתן לא. כל שאר הדברים שכתבתי הם נספח בלבד (ונכתבו מעט בהשראת דברי צ'וטונג). אם כי אני חושב שיש בזה משהו, אין לי מושג למה וכמה.
אם נשמעה פגיעה מדברי, הריני מתנצל ומבקש את סליחתכן, לא היתה לי כל כוונה כזו. למעשה, לא התכוונתי לזלזל כלל בשמלת הכלה, כי אם בנסיונות הבלתי הגיוניים להלביש שמלת אשה על גבר - בין אם זה 'שמלה' כפשוטו ובין אם זה כל דבר אחר. אני כגבר מואס בזה. ולא רק כ'גבר', אלא גם כאדם בעל אופי, אני מואס בנסיונות לייחס לי או להדביק לי אופי שונה. זה אני וזהו. (וכמובן אין זה דומה לענידת טבעת הדדית, שאיננה לגמרי 'שמלת אשה', אם כי גם 'מעשה קידושין' כזה איננו נראה לי מוצלח במיוחד ומודל אידיאלי).
"בציבור החרדי ... ולכן אולי לנשים ייחדו לבוש מיוחד,שיראה חגיגי יותר מאשר שבת או חג. "
ומה בציבור הלא חרדי?
בע"ב
ההבדל בלבוש החסידי בין חול לשבת איננו ניכר כי אם לבקיאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 07:24 |
|
| |
[מיכה,
כתבת - "כאדם בעל אופי, אני מואס בנסיונות לייחס לי או להדביק לי אופי שונה".
לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.]
|
|
|
|
|