בשיעור שהתקיים בקרית ספר קבע הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, ראש ישיבת חזון עובדיה ובעל ה"ילקוט יוסף", כי על כל סוגי הבמבה יש לברך בורא פרי האדמה. בשיעור שנמשך למעלה משעה וחצי, ביאר הרב את הנימוקים לפסיקתו זו, מאחר שהבמבה נעשית מזן מיוחד של תירס, שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי ריסוק, או עשייתו פפקורן. וכבר כתב רבינו ירוחם, אחד מהראשונים, שכל שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי ריסוק, אין ברכתו משתנית בגלל הריסוק לכולי עלמא. הרב ציין לדוגמא את גרעיני האבטיח והחמניות, שלפני 40 שנה בירכו עליהם שהכל, וכיום שזורעים אותם במיוחד לשם גרעינים מברכים עליהם בורא פרי האדמה. וכן הקשיו, שבעבר בירכו עליו האדמה, וכיום שנתברר שזורעים את הקשיו במיוחד בשביל האגוז, מברכים עליו בורא פרי העץ. וגם הבמבה, מאחר וכל סוגי הבמבה נעשים מזן מיוחד של תירס, שאינו ראוי לאכילה רק על ידי הריסוק, ברכתו בורא פרי האדמה.
ראש הישיבה התייחס בשיעורו למה שטענו שהבמבה נעשית מתירס רגיל. ותמה, שהרי הוא עצמו ביקר אישית במפעל אוסם במגדל העמק, וראה במו עיניו את הזן המיוחד של התירס שזורעים אותו במיוחד לשם פפקורן ובמבה, וגם ראה במו עיניו שמרסקים את התירס והופכים אותו לגרגירים דקים ביותר, ובתוך 200 קילו של גרגירי תירס מערבים 6 ליטר מים בסך הכל. וראה במו עיניו שאין הגרגירים נהפכים לעיסה כלל ועיקר, אלא עדיין צורת גרגירים דקים של תירס עליהם. עד שנכנסים לצנור חם, ונעשים במבה.
בשיחה עם הרב יעקב ששון, יד ימינו של הרב דוד יוסף ביחוה דעת שבהר נוף, והעורך את התשובות באינטרנט לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף, אמר הרב ששון, כי הרב דוד יוסף לא ידע שהבמבה נעשית מזן מיוחד הנזרע לשם במבה, וזן זה אינו ראוי לאכילה אלא לאחר ריסוקו. בגלל חוסר ידיעה זו קבע הרב דוד יוסף במאמר שפירסם בירחון אור תורה שיש לברך על הבמבה שהכל, וגרם למבוכה בקרב תלמידיו וחסידיו של מרן הרב עובדיה יוסף.
הרב יעקב ששון אמר עוד, שאילו הרב דוד יוסף היה יודע עובדא זו, שהבמבה נעשה מזן מיוחד, ולא מתירס רגיל, לא היה מזדרז לחלוק על אחיו הגדול, וגם הוא היה מודה שיש לברך על הבמבה בורא פרי האדמה.
יש לציין, כי רבני ישיבת כסא רחמים, פוסקים לברך על הבמבה ברכת שהכל. כך מורה הרב מאיר מאזוז ראש הישיבה. כאשר שמעו בישיבה את פסיקתו של הרב דוד יוסף, הזדרזו להזמינו למסירת שיעור בכסא רחמים, והלה ניצל את הבימה לחלוק על אחיו, בלא שבירר את העובדות קודם קביעתו. הזמנתו של הרב דוד לכסא רחמים מבטאת את תמימות הדיעים שיש בין הרב דוד לרב מאיר מאזוז, המתואמים ביניהם בהלכה, בניגוד לאח הגדול, ראש הישיבה, שאין תמימות דעים הלכתית בינו להרב מאיר מאזוז. ובספריו ילקוט יוסף הוא מרבה להוכיח כנגד פסיקותיו של הרב מאזוז.
בעקבות כך העירו תלמידיו של ראש הישיבה, מה מצא לנכון הרב דוד יוסף להזדרז ולחלוק על אחיו, וגרם לבלבול בענין. ובפרט לאחר שראש הישיבה חוזר תמיד על עדותו המפורסמת, שראה את מרן אביו שליט"א, שבירך בנוכחותו בורא פרי האדמה על הבמבה. ועשה כן פעמיים. וגם כתב בכתב ידו שמסכים לפסיקה זו. [מכתבו של מרן מאור ישראל שליט"א פורסם בזמנו בעתון יום ליום, וגם בירחון יתד המאיר].
כמו כן תלמידי ראש הישיבה תקפו את עורך ירחון אור תורה, שהעיז להדפיס דברי פקפוק על נכונות הסיפור הנ"ל, שמרן בירך על הבמבה בורא פרי האדמה, ותמהו היאך אפשר להדפיס בלא לדבר בתחלה עם בעל דבר, ראש הישיבה שליט"א. התלמידים ציינו, כי תורה בלא מדות אינה שוה כלום, וחבל שתלמידי חכמים נכשלים במדות שבבין אדם לחבירו.
יש לציין, כי לפני כשנתיים יצא לאור ספר "אבא באוהל ביתי" שחיברו הגאון רבי אלקנה ישראל, מרבני מגדל העמק, ובו האריך המחבר להסביר את תהליך עשיית הבמה, והעלה במסקנתו לברך עליו בורא פרי האדמה, ושגם הרב אלישיב הסכים עמו. חכם אחד הכריז ברבים, שחיבור זה הוא תורה של יצר הרע, וראש הישיבה תמה על כך שהרב דוד יוסף התבטא בשיעור באשדוד, נגד הספר הנ"ל במלים חריפות, וציין שחבל שהופכים ויכוח הלכתי מטרה לניגוח ולהתגדל.
|