גילגולי נשמות ותחיית המתים

בענין הגוף חדש נראה לי שדיברו די ולא אוסיף בזה (א"כ יש עדיין) אבל לגבי שאלות המבריקה נדמה לי שלא מיצינו די..

מהיכן מתחיל בכלל ענין הצורך בגלגולים? בחטא אדה"ר נפגמו נר"ן שלו (ר"ת: נפש, רוח נשמה) ונפלו מעולם האצילות לעולמות בי"ע ושם נוצרו הקליפות בעקבות הפגם. נר"ן אלו כוללים הרבה חלקים הנקראים ניצוצות. לכל איבר מרמ"ח איברי הגוף יש כל בחינות האלו.

מהקליפות עצמן נוצרו נשמות הרשעים (בעיקר של רשעי אוה"ע). מניצוצות הנר"ן של אדה"ר נבראו נשמות ישראל (וי"א חסידי אוה"ע. והוא נושא בפנ"ע).

כל אלו צריכים (וחייבים) להתברר בתוך "שית אלפי שנין" (עד לתחית המתים). כל דור יש לו הבירורים והתיקונים של הניצוצות השייכים אליו (לפי חלקי שיעור קומת אדה"ר, תפקיד הדור ואנשיו וחשבונות נוספים). עד לדור האחרון הנקרא דור עקבתא דמשיחא שהם ניצוצות שנפלו מנר"ן של בחינת סוף הרגליים של אדה"ר (הפרקים הנמוכים של בחינות נצח והוד והמלכות שלו). לא כמו שטועים לחשוב שזה העקבות של המשיח אלא להיפך שהמשיח יתקן את פגם העקבות של נר"ן של אדה"ר.

ועתה נשוב לגלגולים עצמן. השאלה אינה רק בנשמה אחת ומספר גופים אלא גם במספר נשמות באותו גוף.מהפסוק: "על שלשים ועל ריבעים" למדו (האריז"ל) שאפשר שלש נפשות (שילשים) ישנות (מגולגלות בגוף אחד) עם נפש חדשה (יחד הם ריבעים). כבר הבנו מקדם כשאנו אומרים "נשמה" הכוונה לשם כולל לנר"ן והרבה נצוצות בהן.

בזמן התחיה יקח כל גוף שהיה בעולם את חלק העקרי של הניצוץ השייך אליו, לפי דרגת התיקון שזכה לה באותו גלגול. נניח לשם דוגמא שראובן תיקן בעולמו בחינת הרוח שבנפש אבל עדייין נשאר לו איזה פגם (מחמת עבירה או שלא השלים תפקידו באותה דרגה) בגלגול הבא יהיה נקרא שמעון שעיקרו לתקן רוח שבנפש. נניח שהצליח במשימתו. הרי אצל ראובן עיקר מדרגתו היתה נפש דנפש ובחינה זו תחזור לגוף ראובן בתחה"מ. ואלו מדרגת רוח דרוח תחזור לגוף שמעון. כמובן, ציירתי כאן דוגמא פשטנית להמחשה בלבד והדברים יותר מורכבים. עוד נניח,לדוגמא, שראובן (הראשון) עסק בתורה הרבה או במצוות או בשניהם) אבל נשאר לו עוד חלק קטן לתקן ולהשלים באותה מדרגה. אחרי שגמר לתקן אצל שמעון (השני) תחזור הנפש המגולגלת אל "בעלה הראשון" והעקרי. כי שמעון היה רק לצרך השלמה. אמנם אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה (למדו מהכלבים במצרים ובודאי צלם אלקים) ולא יברא גופו של שמעון אם לא שיהיה אצלו איזה ניצוץ שמבחינתו הוא העיקר.

ומה בנוגע לאיש ואשתו, בודאי תשאלו? אז נאמר בהקדם שדעת רבי אברהם אזולאי (בעל החסד לאברהם וסב סבו של מרן החיד"א) שעיקר הגלגולים אצל זכרים ולא אצל נקבות (מטעם שאיני רוצה לפרט כרגע). בבקשה, אני מבטיח שאין כאן משהו אנטי פמיניסטי, ואם כבר אז לזכות הנשים כי כל תיקון בעוה"ב , כמעט, עדיף מגלגול (ליודעי ח"ן הזהר).                        אלא מה שהתורה אמרה "ויצאה אשתו עמו" (בפשט זה כמובן על עבד עברי אבל בסוד דרשו כל סוגית עבדים בזהר משפטים על הגלגולים) ולכן חלק מהנשים מתגלגלות כדי להשלים עבודת הזוגיות. ומה בנוגע לתחה"מ? זווגו העקרי של האיש תקום אתו בגוף של אשתו הראשונה  או זו שהיתה העיקרית בהשלמת הנשמה. ונשים אחרות (אם היה נשוי פעמים למשל) יחזרו למי שהוא זווגן העיקרי. האר"י עשה מזה "שלחן-ערוך" שלם ועדיין רב הנסתר על הגלוי.

אם נחזור לסיום לטענתו הראשונה של פסיכובלוג ונשאל מדוע היה נצרך האר"י לגלות לנו פרטים אלו שהם מכבשונו של עולם ומה הנפקא מינא בידיעות אלו? ושאלה זו חוזרת לרשב"י שבזהר ותיקונים. ואח"כ גם לבעל שם-טוב ותלמידיו? הרי התשובה היא: "וכל איש ישראל צריך לירא בידיעתו עד היכן מגיע כח נשמתו.כי לפעמים גם איש פשוט שרש נשמתו ממקום גבוה. כמה צריך אדם לחשוש מעבירות. מלשה"ר, ממה שיכול ולא עשה. וכמה צריך להתחזק באמונה על תפקיד האדם בעולם הזה.

הדברים נלקחו בחלקם מזהר הק' (בעיקר פרשת משפטים), שער הגלגולים, ס.חסד לאברהם (בעיקר מעין חמישי), מאמר הגלגולים לבעל השומר אמונים וידע אישי שנצטבר עם השנים והלימוד.