|
|
| נשלח ב-25/3/2009 17:02 |
|
| |
יהודים מדוע שלא תאמר, אם אבותינו אולי שגו בכך שהיו שמרנים ובכך אבדו את רוב מנין ורוב בנין של היהדות, אנחנו ננסה דרך קצת שונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 18:36 |
|
| |
השמרנות היא תורשה של חז"ל.
להתחיל מול חז"ל פירושו טוטל-לוס.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 21:31 |
|
| |
מי דבר על חז"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 21:40 |
|
| |
יהודים
ראשית, הכיפה היא אביזר חסר חשיבות. הכוונה לצבע שלה.
מבחינת התודעה העצמית של בני הישיבות הלאומיות, הם בהחלט ממשיכים את וולוז'ין, אלא שהם מוסיפים עליה.
התוספת נחוצה, משום שהמציאות השתנתה לגמרי. אי אפשר להמשיך באותה דרך, כאשר אתה צועד במסלול אחר לגמרי. לא ניתן להתמודד עם התנאים הלאומיים החדשים, באותם כלים בהם התמודדו כקהילה בגטו בעיר נכרית. זה לא מעשי.
אם תרצה, זה יכול להצדיק אפילו שימוש מוגבל במינוח של חידוש דרך, לא מתוך בעיטה בישנה, אלא מתוך הבנה שהיא היתה מספקת לשעתה ולא להיום. קרה משהו מאוד דרמטי בינתיים ואפשר או להתעלם ממנו או לגבש דרך, לא פחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 00:40 |
|
| |
| יהודים כתב: |  | ימ"י,
ואם תאמר שהינך מעדיף להכריז על עצמך כי מטרותך זהות למטרות הדתיים הציונים - אסיק כי גם אתה בחרת בפרישה מהזרם המרכזי של העם. |
|
יהודים,
במחילה מכבודך.
תכניס לך טוב לראש, החרדים הם שפרשו מהזרם המרכזי בעם.
מעולם הזרם המרכזי בעם ישראל לא ראה כאידיאל דרך חיים עלוקתית כזו, מרוץ החיפוש אחרי חומרות, שנאות ומריביות עם אחרים כמחזיקות את הציבור בחיים (אפילו שקצת מזה היה בתקופת מאבקי הצדוקים פרושים וגזירות חכמים בסוף ימי הבית השני אולם כאן מדובר בחברה שבתוכה היקפי אורח חיים זה הוא ניכר).
מי אמר לך שהלכו בחו"ל עם כיפה שחורה דווקא. חוץ מזה בחו"ל הבנות סרגו סוודרים וכאן הן סורגות כיפות (גם הבת שלי מתאמנת בסריגה לאחים שלה).
האם דר' בורג או פרופ' ליבוביץ שהלכו עם כיפה שחורה הם בעינך עדיפים על הרב דרוקמן שהולך עם כיפה סרוגה?
נ.ב. רק בשביל הקטע בניגוד לאגדות שמספרים לילדים הקטנים על סגירת ישיבת ולוזין לעיונך חומר נוסף בנושא:
http://bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=555024&PerPage=30&forum_id=1364
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 08:32 |
|
| |
שרפ היקר
אם העם מסתאב זה לא אומר שהוא פרש מעצמו, גם בימי בית ראשון היו שרים סוררים, וחברי גנבים, רודפי שלמונים, וידי העם דמים מלאו.
נו... זה אומר שהם זרם נפרד מהעם?! לא.
הם הגיעו לחטא ועליהם לשוב בתשובה.
הזרם המרכזי של העם הוא שומרי המסורת באשר הם, אם בהונגריה אם במרוקו אם בליטא.
עובדה היא שכאשר התאחד העם לארץ שלו היתה הבנה ואחדות בין קיבוץ הגלויות שומרות התורה והמצוה - מבחינת מטרות חיי התורה. לא שמעתי שהרב עובדיה במצרים או הבן איש חי שקדם לו קיבלו מסורת שונה מהחפץ חיים מבחינת קוים כלליים של חיי תורה יהודיים.
אם אדם חובש כיפה שחורה החל להתפלסף אך לא הכריז כי היהודי הגלותי צריך להישאר בגלות - איני רואה בו בעיה.
אך מכאן ועד הקמת תנועה שתפקדיה לחדש את פני היהדות - (ובסופו של דבר התנועה נכשלה מבחינה יהודית) הדרך רחוקה. אף אתה אינך תומך אלא בשילוב של חרד"ל ולא המפד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 09:59 |
|
| |
שני דברים ששכחתי להוסיף:
א. ישעיה הנביא לא ניסה להקים "תנועה חדשה" בעקבות ירידת העם לשפל המדרגה, ומשום מה לא עלתה אצלו המחשבה שעלתה לבע"ב לעיל: "אולי אבותינו שגו בדרכם הקודמת ובכך אבדו את רוב מנין ורוב בנין של היהדות, אנחנו ננסה דרך קצת שונה", אלא פעולותיו היו להחזיר את העם בחזרה אל המצב הקודם של שמירת תורה ומצוות.
ב. כבר בנבואת משה אודות אחרית הימים אנו נאלצים לשמוע שהעתיד לא יהיה וורוד, וכי לב העם יתכסה ערלה אשר האלוהים הוא שימול אותה: "וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ".
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 10:00 |
|
| |
האם עזרא הסופר ונחמיה לא היו ציונים כשעלו לארץ ישראל. תלמידי הגר"א?
לדעתי יש אצלך בלבול בין מצב שלא היה במשך 1,900 שנה, דהיינו אפשרות להקים מדינה יהודית בארץ ישראל, לבין שמירת ומצוות.
כמו כן אם נתבונן נכון על ההיסטוריה, היהודים תמיד שאפו להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. למעשה מי שחדשו את ההתנגדות הם הרפורמים והחרדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 10:40 |
|
| |
מי דיבר על עליה לארץ, או על ארץ ישראל?!
כמדומני שאתה המבולבל.
הנושא שלנו הוא האם לחיות ולחנך את הילדים להיות חלק מהעם או לפרוש לתנועה חיצונית שרוצה להקים יהדות חדשה.
ואם העלית את הנושא - אדרבה, עזרא הסופר, נחמיה, תלמידי הגר"א מעולם לא הקימו תנועה ונתנו ביטוי הצהרתי על פרישתם מהעם.
הם רק טענו (ולא רק הם) שיש לנו לקיים את התורה בשלמותה והציעו לכל יהודי באשר הוא להתחזק בשמירת המצוות ולעלות לארץ ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 11:12 |
|
| |
תסלח לי, יהודים יקר.
דבר ראשון, תוכל להשתמש בכל מונח אחר כדי לתאר את ההמשכיות. הייתי ממליץ על 'הזרם המסורתי'. אני כמובן אמשיך להתווכח. מה שמוזר הוא שאתה קורא לזה 'הזרם המרכזי'. אתה יודע כמה הם באחוזים מכל העם? גם בתוך העולם הדתי הם לא רוב. אז איך זה זרם מרכזי?
העם טעה ושגה הרבה, אבל מרכז זה מצב נתון. האם אדם אחד ויחיד שיהיה הצודק היחיד, ייקרא הזרם המרכזי? (אני זוכר את הגמרא על חזקיה ושבנא)
לעצם העניין, שינוי צבע הכיפה היה בו הצהרה, שלא מה שהיה הוא שיהיה. זו לא בהכרח הפניית עורף, אלא התמודדות עם השינוי בתנאי המציאות.
אני באמת חושב שהם עשו טעות טקטית, כשהם ויתרו לחרדים על הטיעון הזה. הם הניחו לחרדים להציג אותם כרפורמסטים וכמשליכי המסורת. הם היו עסוקים בלבנות ושכחו לעמוד על המשמר של הצהרה על הישן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 11:12 |
|
| |
מי שפרש מהם עד היום היו לדוגמה החסידות.
כיצד הם נחשבים בעינך.
לגבי החרדים-מזרחי אינני יודע מי מהם פרש, אבל תואיל לענות על החסידות ואז נתקדם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:14 |
|
| |
החסידים בעיני כמו המזרחי, מבחינת המשכיות.
ההבדל ביניהם הוא שהחסידים נשמעים לרבם ואם רבם ישכיל לחזור בתשובה - הוא יוכל בקלות להחזיר את כל העדר, ואילו במזרחי הם יפתחו עוד מפלגה...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:37 |
|
| |
הבנו את זה.
רק שבנתיים החסידים מתפלגים כמו הצפרדעים במצרים.
אבל לידיעתך, מבדיקה שערכתי עולה כי אברהם אבינו היה עם סנדלים תנכיות, עם כיפה סרוגה ועם שמלה.
מתברר כי דווקא החרדים הם אלו שהשתנו והתפלגו, עקב מחלת חרדה נוראית (לכן הם נקראים חרדים) בה לקו (זו היתה תוצאה עקיפה מאוחרת של המגפה השחורה אשר יצרה איבון מחשבתי אצל חלק מהאנשים ביחס למציאות המשתנה).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 16:50 |
|
| |
שרפ הנכבד, נראה יותר שאין בפיך מענה מאשר שלא הבנת את דברי.
אתה חוזר שוב לצורת הלבוש במקום לביטוי שהוא מציג.
מבירור שערכתי, אברהם אבינו כלל לא כיסה את ראשו (רק כשהיה חם) ומסופקני אם היו לא סנדלים כלשהם.
אבל מה זה משנה לעצם הדיון?!!!!
בגלל שאברהם אבינו הלך בלי כיפה - כשהבן שלך יוריד את הכיפה זה לא יאמר כלום על המצב הרוחני שלו?!
בגלל שהחסידים מתפלגים כמו צפרדעים זה אומר שזה כדאי ורצוי?!
אני מסכם את דעתי בעניין ולא אוסיף לחזור עליו:
כל יהודי שחי כיהודי ולא הכריז על רצון לשנות ממסורת אבות וגם לא עשה מעשים הנוגדים את התורה - הרי הוא ממעבירי המסורה והוא משתייך לזרם המרכזי של העם ('זרם מרכזי' אינו מבטא ריבוי או מיעוט אלא עיקר וטפל) ומי שבא לשנות/לחדש/וכדומה הרי הוא פורש מהעם.
אם נוצרו במהלך הגלות עיוותים, חטאים או סטיות - לשם כך יש 'הילוך רוורס' המאפשר לכל יהודי לשוב חזרה אל דרך המלך שהיא קיום התורה על כל פרטיה דקדוקיה והלכותיה.
עד כמה שידוע לי הקבוצה/ות שעונים להגדרה זו הם בני עדות המזרח שומרי התורה ומצוות, והזרם הליטאי/ירושלמי החרדי.
כל שאר הקבוצות הוציאו את עצמם מהעיקר.
ותמיד אפשר לחזור...
תוקן על ידי יהודים ב- 26/03/2009 16:46:16
 |
|
|
|
|
|