אין עוד מלבדו, האומנם?..

יעקב, אתה מסביר נפלא, זה מוצא חן בעיני.
אופק, את מזכירה לי את השאלה אם אני עומד ומחזיק בידי קצה חוט הנמשך עד אין סוף מצידו השני אז החוט הוא אינסופי או לא?...

הגיוניי, חייב להיות שיש לו סוף. שאם אין לו סוף איך יש לו התחלה?

למה חייב? ''אין סוף'' אין זה אומר ''אין התחלה''.

זה בדיוק הענין בצד אחד יש לו התחלה אבל צידו השני לא נגמר, מהבחינה הזאת לא פרכת את השאלה, מחשבון, כי יש לו התחלה אבל אין לו סוף, זה רק מראה שאין לנו שום צל של מושג מה זה אין סוף. 

יש לנו צל של מושג מהו אינסוף. מכיר את המשל עם הציפור והגרגירים?

לא

אוקיי, דמיין לעצמך ציפור שבכל יום תקח גרגר חול אחד מחדר מלא חול. עכשיו דמיין אולם ענק מלא בחול, וכעת- את כל העולם מלא בחול ולציפור המסכנה שלנו ניתנת האפשרות לקחת רק גרגר אחד בכל יום. תוך כמה זמן יתרוקן העולם מהחול?

וכל זה איננו נצח. רק צל של מושג...

אם הציפור תחשוב שגרגר אחד של חול הוא כל עולמה אז חדר החול יעלם וזאת תהיה סוף משימתה..

ערבוב  תחומים ובלבול נורא יש כאן. אנסה להצביע על כמה מהם.

לכל אלו שהביאו ציטוטים על אין עוד. כמו, כבודו מלא עולם, אין עוד אלוקים זולתך, וכדומה. כעם כל זה אני מסכים. אין זה מדבר על עצם הישות של האלוקים, אלא על יכולותיו, כבודו. אין עוד אלוקים? נכון. אבל זה לא אומר שאין עוד, לא אלוקים אבל עוד. כבודו מלא עולם? נכון, אבל אין זה אומר, שאין עוד משהו. היות ואין כבוד משהו שתופס מקום.

חלק מאינסוף, הוא באמת אינסופי. אלא שפשוט לא יתכן דבר כזה. כי אם יש לך מקום בשביל להפריד בין חלק אחד למשנהו, אז זה כבר לא אין סוף, ודו"ק. וממילא מה שכתב הגיוניי, שחלק מהאין סוף אף פעם לא יוכל להיות אין סוף בעצמו כי אז כבר אינו "חלק" אלא אינסוף...  אינו נכון, כי אם אפשר לחלק אותו, הוא כבר לא אין סופי.

באמת איני מבין איך יכול להיות שהנשמה הינה חלק אלוקה ממעל, כשאלוקים הינו אין סוף. וברגע שנחלק (בתאוריה) את האין סוף, נשאל, איזה חלק יותר גדול? החלק הגדול האין סופי? או החלק הקטן האין סופי? שכל אחד מבין שא"א להגדירמשהו כקטן וגדול ולומר עליו שהוא אין סוף.

היה כאן מישהו שכתב שלא יתכן לעולם שני בוראים. טעות, יתכן שני בוראים שיגיעו להסכמה ביניהם. מה שלא יתכן, הם שני בלתי מוגבלים. אבל שני בוראים יכול להיות.

לא יתכן משהו שאין לו התחלה שיהיה לו סוף. אם יש התחלה מוכרח להיות סוף. כי אם אין לו סוף, הרי היה החוט הזה צריך להיות גם במקום בו עומד זה שמחזיק בחוט. וכל עוד החוט לא נמצא שם, הרי הוא מסתיים באיזה שהוא מקום.