| נשלח ב-23/3/2009 15:07 |
 |
| |
דעתי היא, שכל עוד יש לך אפשרות,
אין סיבה שתנמיכי ציפיות.
אבל,
תהיי גם מציאותית.
לחלום ולקוות תמיד מותר, אבל רק אם זה יוביל אותך להגשמה גבוהה יותר.
אם החלומות יעצרו אותך, עדיף כבר להנמיך ציפיות.
וזהו הגבול!
ואחרי תגובה כ"כ מפורטת של אסיק, מי אני שאוסיף...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2009 18:20 |
|
| |
לא אוהבת סיסמאות, ואסיק באר זאת היטב,
כשם שגופך מורכב משכל ורגש, כן בחירתך מורכבת משכל ורגש,
בואי ניתן קרדיט לאלוקים,את רומנטיקאית,את רגשנית,את צריכה את זה וזה יגיע במינון כזה שיהיה בר קיימא ומצד שני שלא יסנוור אותך מלהפעיל שיקול דעת... אין ספק שהכלים שלובים.
לעולם לא הייתי לוקחת החלטה חד צדדית בענין לכאן או לכאן. זה דורש בגרות ורצינות ולשים את האצבע על הנימים הדקים- בשביל זה את בת כך וכך שנים, משאת חייך אמורה להוביל אותך לבחירות הנכונות.
את כל הזמן מנסה להבין אם הבנת... אז אני אענה לך מילה במילה.
אופק, את צריכה להבין בשכל שזה מתאים לך ואת צריכה להתרגש לפני פגישות איתו, את צריכה להתגעגע לשמוע את קולו, את צריכה לחכות בריגוש ממזרי שהוא יציע לך להתחתן איתו...את תדעי שאת גם מאוהבת...
זה לא חייב לבוא בתופים ומחולות, זה הרגשה דקה בבטן...
ואת מבינה שאין לנו מילים להסביר לך את זה- כי כשזה יבוא בעז"ה במהרה ובקלות ובשמחה, את כבר תבואי אלינו ותספרי לנו על העיקצוץ הזה. ואנחנו בעז"ה נהיה כאן ונחייך לך...
בהצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 01:56 |
|
| |
הייתי רוצה דווקא להציע משהו מעשי אבל לפני כן רק אומר שכיוון מחשבה בסגנון "אולי הקב"ה הכניס לי לראש את כל ה"ג'וקים" כי זה מה שאני צריכה? " הוא לא כל כך לתועלת. למה? כי אפשר להציג את הדברים גם לצד השני: "אולי הקב"ה הכניס לי לראש את כל ה"ג'וקים" כי זה הניסיון שאני צריכה להתגבר עליו?" בניסיון לנחש דעת שמיים אפשר להסתובב במעגלים אינסופיים.
מאותה סיבה גם אי אפשר לומר ש"אין צורך להנמיך ציפיות כי הקב"ה ישלח לך משהו שמתאים". מי אמר? אולי הקב"ה מחכה שתורידי ציפיות? לכן צריך לבחון את הדברים לגופם.
לעצם העניין, נראה לי (מבין השורות.. ) שמה שמפריע לך זה החלק הראשון של המשפט שבו "השכל מסכים והלב לא מתנגד" וקשה לך להסכים למצב שבו את מתחתנת בלי התלהבות מתוך הבטחה שאחר כך יהיה טוב.
לכן, למרות שאני מסכים עם החילוק בין התאהבות לאהבה וההסבר של אסיק לגבי חשיבותו ומקומו של כל אחד מהם, עדיין הבעיה קיימת. גם אם נסכים ונדע בידיעה ברורה שההתלהבות סופה לשקוע והאהבה היא החשובה, עדיין (אם ננקוט בלשונו של החזו"א) השכל מסכים אבל הלב מתנגד! הלב רוצה להרגיש משהו עכשיו..
זו בעיה קשה כי ציפיות זה לא תנור גז שאפשר להנמיך לפי בקשה. אז או שבדיוק יופיע המושלמ\ת (עדיין לא.. ) או שתהיה הרגשה שמוותרים על משהו מאד חשוב..
מה שאני מציע זה לא "להנמיך ציפיות" אלא "לשנות ציפיות". את אולי מצפה להרגיש עננים ופרפרים אבל כאלטרנטיבה אפשר להציע אולי לתת הזדמנות להרגשה של "קשר"להתפתח ופירושו להיות עם בן אדם שנוח לך איתו, את יכולה לדבר איתו בחופשיות, ונעים לך לבלות בחברתו. אני מהסס לקרוא לזה "אהבה" פן יקפצו עלי כל הנשואים ויגידו שלא תיתכן אהבה אמיתית לפני הנישואים, אבל בכל זאת מדובר בהרגשה שהיא לפחות אחד מהמרכיבים של אהבה.
העניין הוא, שכדי להגיע לזה צריך לתת הזדמנות. לקשר לוקח זמן אז מי שהסגנון שלו הוא בד"כ 2-3 פגישות, אחרי 4 "זה כבר נראה רציני" ומתארסים אחרי 6, תהיה לו קצת בעיה. צריך גם להיות מוכנים קצת להיפתח ולהיות טבעיים יותר וזה גם לא קל למי שרגיל במסגרת יותר פורמלית.
מושג המפתח הוא לתת הזדמנות. אני לא אומר שצריך לצאת שוב ושוב עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל בטח יש לך גם את מקרי הביניים, שלא סבלת בפגישה אבל גם לא הרגשת משהו מיוחד. אולי הבחור שהיה נראה קצת שחצן בפגישות הראשונות, סתם ניסה לעשות עלייך רושם כמו שהסבירו לו החבר'ה אבל כשהוא "יירד מהעץ" יתברר שהוא לא כזה קוף? אולי הבחורה עם הבדיחות הטיפשיות סתם לחוצה כי מצאת חן בעיניה אבל הרבה יותר שפויה בדרך כלל? ואולי תכירי את שאר האישיות ואותה נקודה מעצבנת תצטנע בפינה הראויה לה.
ואם כבר נותנים הזדמנות אז שווה ליישם גם בחצי השני של המשפט של החזו"א: " הלב רוצה והשכל לא מתנגד". אז כמו שציינתי קודם, לא נשמע שהחצי הזה כל כך מפריע לך (כלומר, מקרה שהלב רוצה אבל השכל מתנגד) ואני תוהה אם זה בגלל שאף פעם לא היית בכזה מצב או בגלל שאז יותר ברור לך מה לעשות כי קל יותר להוריד מאשר להמשיך. בין כך ובין כך (ובוודאי במקרה הראשון) שווה לתת הזדמנות כי עם כל הכבוד לשכל, גם אותו צריך לבדוק וגם הוא מסוגל להיטפל לזוטות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 10:30 |
|
| |
תרי_זוזי 
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 12:48 |
|
| |
אסיק כתב דבר נכון מאוד !
וברצוני להוסיף :
אהבה שלמה ואמיתית, הרגש והפרפרים תגיע רק ע"י נתינה ומסירות מכל הלב לבן הזוג
חוף מזה הנ"ל כל הרגשה אחרת אינה אהבה אלא רק משיכה או התאהבות
ולגבי חברותיך :
לא כולם חיים בפנטזיות למה כי שלום בית זה דבר קשה זה תיקון המידות
וגם נתינה המכל הלב לבן זוג בזמנים לא כל-כך ורודים וז קשה
אבל זה הנסיון שלנו לראות עד איפה אנחנו מוכנים להקריב מעצמינו לבו זוג למען החיי נשואים שלנו .
בכל אופן שיהיה בהצלחה
_________________
 !! JUST GO FOR IT
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 13:19 |
|
| |
| אופק20 כתב: |  | אסיק
תודה רבה רבה רבה (כבר הסברתי לעיל את פשר השילוש)
אני מעריכה מאוד מאוד מאוד את ההשקעה, ה' ישלם לך!
הרגעת אותי, המפקד.
רק שאהיה בטוחה שהבנתי נכון- אין צורך להוריד ציפיות, ה' ייתן לי על פיהן את בן-זוגי.
תקן אותי אם דעתך שונה. |
|
בס"ד
תודה.
אם את מדברת על ציפיות שתהיי כולך מרוגשת ומלאת פירפורי בטן לקראת אירוסייך...
אם זה מה שאת רוצה את לא יכולה לוריד את הציפיות הללו כי אלו המשקפיים דרכם את רואה את אירוסייך ובגילך שום דבר כבר לא ישנה את זה.
כמובן שלהוריד ציפיות בכל מקרה בכל מצב ובכל מקום בחיים הינו דבר חכם.
_________________
חדש! מאורסים בעדכון יומי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 13:25 |
|
| |
| 22live כתב: | | |
אסיק כתב דבר נכון מאוד !
וברצוני להוסיף :
אהבה שלמה ואמיתית, הרגש והפרפרים תגיע רק ע"י נתינה ומסירות מכל הלב לבן הזוג
חוף מזה הנ"ל כל הרגשה אחרת אינה אהבה אלא רק משיכה או התאהבות
|
|
בס"ד
ליתר דיוק.
אהבה אינה רגש ופירפורים. אהבה הינה רצון להיות קרוב למישהו ולדאוג לו ללא תמורה.
רגש ופירפורים הינם התאהבות הפגה כמו כל התלהבות ראשונית מכל דבר.
ראוי לציין, שנכון לזוגות הנושאים זמן רב לדאוג לרגש ולפירפורים לא להיעלם. את זה עושים ע"י כל מיני הפתעות יציאות מעניינות וכ"ו. אבל לא אלו מחזיקים את הקשר אלו רק מתבלים אותו.
_________________
חדש! מאורסים בעדכון יומי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 13:31 |
|
| |
וווווווההההההההההוווו!!!
תודה לכולם! 
אתם כאללללללללללו חמודים...
ממש כיף לי לקרוא את כל המחשבות שלכם בתחום, וזה עושה חשק לכתוב עוד...
בקשר לאהבה-התאהבות:
יש הורמון שנקרא דופאמין והוא מופרש למח רק בתחילת קשר בין בני-זוג מקסימום 3 שנים, אח"כ נעלם לו...
מי שנשאר בקשר רק בזכותו ירגיש רע מאוד, או שיילך לחפש לו קשר חדש שיעורר לו את הדופאמין שוב.
תוקן על ידי אופק20 ב- 24/03/2009 13:31:05
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 13:41 |
|
| |
בס"ד
דופאמין זה סם טבעי שמקביל לסם מרץ.
ובקיצור, אדרנלין.
כמוהו, סרוטונין, חומר במוח שמופרש בעת עשיית ספורט.
כל אלו עושים הרגשה טובה כמו סם.
מי שמחפש בקשר את ההרומונים/סמים הנ"ל עדיף שילך לבית מרקחת או לחילופין לכספומט בלוד.
_________________
חדש! מאורסים בעדכון יומי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 15:38 |
|
| |
זה מזכיר את האשכול של שירה8000 "לא אוהבת שידוכים מה לעשות",היא גם כתבה שם על הפנטזיות שיש לה ועל זה שהיא חייבת להתלהב מהרגע הראשון.להלן תגובתי:
מתוך הספר שפתי חיים:"מדוע רצוננו אינו פועל?ענה ע"כ הרב מפונביז' זצ"ל בשם מרן הח"ח,מכיון שהשאיפה שלנו אינה התשוקה היחידה שלנו אלא מתרוצצות בלבנו שאיפות שונות הסותרות זו לזו,כך שרצוננו אינו חד משמעי ולכן אינו יוצא לפועל. "משביע לכל חי רצון"-הקב"ה נותן לכל אחד את מה שהוא רוצה אך זאת בתנאי שהרצון הוא רצון חזק ומוחלט."
אני חושבת שגם להתעסק עם מחשבות של "אולי אני חיה בסרט" זה נקרא להחליש את הרצון.אי אפשר לקחת שום דוגמא מאירוסים של שום חברה כי כל אחת קבלה מה שמתאים ל ה. גם אני לא מבינה איך אפשר להתארס עם בחור שלא התלהבת ממנו ברגע הראשון,וכשחברה היתה מספרת לי אחרי שהתארסה שהיא לא רצתה מהפגישה הראשונה לא היתי מבינה,אבל אחרי שקראתי מה כתב הח"ח הבנתי הכל.מי שלא מקבל זה כי הוא לא מספיק רצה.ברגע שאת חושבת שאולי לא תקבלי את במילים אחרות נותנת לזה אפשרות לקרות. לא ראיתי אף אשכנזיה שפחדה שאולי היא לא תקבל אשכנזי.מה?בשמים יש שתי קטגוריות בשידוכים,ספרדים ואשכנזים?
זהרק הכללים שלנו לכן אין סיבה שזה לא יקרה בכל נושא או רצון אחר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 09:59 |
|
| |
טוב,
אז התלבּלבּתי לחלוטין...
השבוע הייתי בחתונה של חברה, ישבנו יחד סביב השולחן המלבני,
כמה חברות – 2 נשואות והשאר מצפות. מי יותר ומי פחות...
מישהי העלתה את נושא הדמיונות והפנטזיות- מה שבדיוק היה לי מתאים, והשיחה זרמה לה---
הנשואה האחת ממש חולת אהבה.
מנסיונה, כמה שהציפיות שלך יותר גבוהות הן לעולם לא יתקרבו למה שמחכה לך באמת בחיי הנישואין...
ניסיתי לעזור לה להגדיר את מה שמתרחש בפנים כמו:
"נשמתך יוצאת אליו וכמעט פורחת.........." אבל היא טענה שזה לא מספיק וצריך פשוט לחוות כדי להבין.
היא ספרה על כמיהה
שמתגברת מיום ליום,
("לאן נגיע עוד שבוע? איך אני אעמוד בזה?")
הם לפעמים עומדים אחד מול השני
וכמעט בוכים מרב אהבה (לא לקפוץ! –נו...או משהו אחר שדומה לה),
לא, אני לא מגזימה..הייתם צריכים לראות אותה...
והיא לא אחת שמדברת סתם ועושה רוח ממה שאין בו.
ודווקא היא-
הייתה לה תקופת אירוסין לא קלה אבל גם לא מסוייטת, והברכה הזאת נחתה עליהם ככה משמיים אחרי החתונה...
הנשואה השניה, לה היתה תקופת אירוסין מסוייטת ביותר ועכשיו היא מאושרת עד הגג.
אז זה לא אומר כלום???
אני פשוט צריכה להפנים את זה לאט לאט...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 10:04 |
|
| |
שיהיה לכולם חיים מאושרים .. אמן
זה לא סותר את מה שאמרו פה.
הכל תלוי בבני זוג כמה הם מוכנים להשקעה בחיי נשואים !
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 09:03 |
|
| |
כן לייב, אבל בכל אופן- אי אפשר להתחתן עם כל אחד...
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 15:15 |
|
| |
זאת הייתה הקפצה...
|
|
|
|
|
