|
|
| נשלח ב-29/3/2009 14:53 |
 |
| |
"פאזשאר גיט פייער" פירושו שריפה, תן אש. ולא כפי שכתב ניחא.
Pożar - שריפה בפולנית ושאר לשונות הסלאווים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 17:12 |
|
| |
הסיפור היפה 'ש"ס של בית זקני' נדפס בספר 'אלו ואלו', עמ' רטז-רכ, ושם נכתב:
'אף קונטרס אומר השכחה מחובר היה לש"ס של זקני. קונטרס זה אינו מצוי בידי כל אדם, ואני הייתי יושב וקורא בו עד שהיו הדברים משוננים בפי. סוד מבהיל זה של "אותו האיש" ששנה ופירש וכו' משכני לדעת מה הוא הענין. ומעשה ולמדתי לפני הרב וקראתי לפניו על פה מה שחסר מן הספר וקלסני. מכאן ואילך כשהיינו מגיעים למקום שכזה היה רבי זכרונו לברכה מרמז לי ואני קורא לפניו על פה'.
· הש"ס שעליו הוא מדבר הוא ש"ס שנדפס בדפוס אברהם יצחק מענקיש בלמברג, שהלך ונדפס בימי זקנו של עגנון (עמ' רטז(.
· קונטרס 'אומר השכחה', שלדבריו היה כרוך עם הש"ס, הוא כנראה חיבור על חסרונות הש"ס, שנדפס בשנת תרכ"א ביוהנסבורג שבפרוסיה, ושם נרשמו המקומות שבהם נזכר ישוע הנוצרי בתלמוד והושמטו מטעמי צנזורה.
וזהו כרטוסו בספרייה הלאומית:
קונטריס אומר השכחה :והוא ... כל הדברים אשר נשמטו ונחסרו בתלמוד בבלי וברש"י ותוס' ופסקי תוס' ורא"ש ומהרש"א ...
[יוהנסבורג : חמו"ל], ר'א'ו ז'ה' קו'ב'ץ' חד'ש' ה'וא' [תרכ"א].
[2], יח ד' ; 37 ס"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 20:21 |
|
| |
תמיהני מה בא זה ללמדנו. ואם ב'ש"ס של בית זקני' עסקינן, אזכיר כי לפני שלושים שנה כינס הסופר דוד זריצקי "מבחר ספורי מסורת" והדפיסם בשם זה בירושלים. כל הסיפורים שכונסו בו הם מסופרים חרדיים - כולם מלבד עגנון שסיפורו זה נכלל בו. כנראה שעורך המודיע דאז (ד' זריצקי) יכל להרשות לעצמו מה שהוא בלתי ניתן להשגה כיום (תרתי משמע).
תוקן על ידי ניחא ב- 29/03/2009 20:19:09
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 22:31 |
|
| |
דוד,
ישר כחך!
ניחא,
"מה בא זה ללמדנו", כמדומה שעגנון עצמו בסוף הסיפור כותב שהרבה דברים הניח זקנו ולא נתקיימו ביד בניו כי בא האויב ושללם, אך ש"ס זה נשתייר כי דבר שעמלים בו יש לו קיום לעולם. (הציטוט מזכרוני וכדלעיל טעותי אפשרית).
אפשר ובגין שכר שיחה נאה זו הכניסו זריצקי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 22:55 |
|
| |
במיקראה "ילדותנו" שהיתה בחינוך העצמאי היו כמה סיפורים של ש"י עגנון.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 23:38 |
|
| |
הרי ציטוט מתוך הספר "מפיהם", בסוף הראיון עם בתו של הגאון מטשיבין - הגברת גולדשטוף:
"זוכר אני – מוסיף ר' שלמה [גולדשטוף] – שפעם ביקר אותו הסופר... אבא סיפר לו מסיפורי הצדיקים, והסופר אמר שהוא רוצה לכתוב סיפורים אלה, ובשמו של אבא. הוא שמע זאת ושוב לא הוסיף לספר לו. אבא והאדמו"ר מגור היו נפגשים לעתים קרובות, ותמיד היה אומר האדמו"ר מגור שחבל מאוד על שסיפורים אלה שבפי אבא אינם נרשמים, שכן הגאון מטשיבין היה מעיין נובע של סיפורי צדיקים מופלאים".
מבדיקה במקור הראיון - 'פנים אל פנים' - עולה שבמקום שלוש הנקודות היה כתוב: ש"י עגנון!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2009 12:51 |
|
| |
רק לצורך הבנה, הראיון היה עם הגברת גולדשטוף, בתו של הטשיבינר, אבל מי שמדבר הוא שלמה גולדשטוף המספר על 'אבא'??
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2009 14:13 |
|
| |
פרופ' אסף. לא הבנתי מה מציאה מצאת בדברי מל"ל? הוא אינו מעיד על אלו שהיו אומרים טאטע זיסער בתפילתם.
[ןאגב לאלו שירצו לראות את דברי מל"ל במילואם הרי הם כלולים במאמריו שבפרויקט בן יהודה.]
מצ"ב הכרטיס ממפעל הביבליוגרפיה של הספר אומר השכחה
| מספר רשומה |
0177971 |
| מחבר |
[חסרונות הש"ס. תרכ"א] |
| כותר מקדים |
קונטריס |
| כותר |
אומר השכחה |
| כותר נוסף |
חסרונות הש"ס |
| המשך כותר עברי |
... אשר איזן וקיבץ ה"ה איש חי ... כל הדברים אשר נשמטו ונחסרו בתלמוד בבלי, וברש"י ותוס'. ופסקי תוס'. ורא"ש. ומהרש"א. ופי' המשניות להרמב"ם ז"ל. ובר"ש. ורב אלפסי. ובר"ן. ובנ"י [ובנמוקי יוסף]. ובשלטי הגבורים. ובחידושי אנשי שם.
ובמרדכי. ובריא"ז ... כי מני אז נדפסו הש"ס באמשטרדאם [ת"ד-ת"ז] ... ע"י עמנואל באמבנשתי[!] לא נראה עוד ש"ס שלם אשר לא נחסר בו ... ועתה ... בקובץ הלזה נשלם הכל... |
| מקום ההוצאה |
[יוהאניסבורג?], |
| מקום ההוצאה(אחיד) |
יוהניסבורג, פרוסיה
Johannisburg, Prussia |
| דפוס |
חש"מ, |
| שנת פרסום עברית |
[תרכ"א, |
| שנת פרסום אזרחית |
1861]. |
| פרט השנה |
ר'א'ו ז'ה' קו'ב'ץ' חד'ש' ה'וא' |
| תאורת (תיאור פיסי) |
[2], יח דף. 2°. |
| הערות |
מעבר לשער: "הערה (דברי המגיה) ... אל תדמה בנפשך לאמור כי בוודאי ימצא עוד חסר חוץ ממה שציינו לך הנה בקונטריס הלזה, בעבור שלא נגמר עוד הש"ס דפוס רוסיא [זיטאמיר תרי"ח-תרכ"ד] כולו בשלימות מבית הדפוס, ואיך ידעו האנשים האלה לדעת מה נחסר
ומה יחסר, ע"כ הנני מן המודיעים ... כי עשינו זאת מן הש"ס הישן אשר ניתן עליו הרשיון מהממשלה להדפיס ממנו, וראינו בהש"ס הלזה איזה דבר נמחק ממנו בפקודת הממשלה וציינו אותו הנה. ומה גם כי עשרה כרכים נדפסו מהש"ס דפוס רוסיא הנ"ל
ושמונה נדפסו בווארשא [תרי"ט-תרכ"ד] אשר לא נדפסו עוד ברוסיא, ומהנקל לדעת מה שנחסר מכל הש"ס".
בדף [2,ב] כותב המחבר: "לא לבד אשר נשמט ונחסר בש"ס דפוס זיטאמיר כי אם גם אשר נשמט ... בש"ס דפוס ווילנא [תרי"ט-תרכ"ו] ובש"ס דפוס ווארשא תמצא ... בקונטריס הלזה".
ההוצאות הבאות נדפסו בשם "חסרונות הש"ס" או "קבוצת ההשמטות". |
| כותר אחיד נוסף |
[תלמוד בבלי. ליקוטים. תרכ"א. יוהניסבורג, פרוסיה] |
| אישים נוספים |
מהרש"א
ר"ן
רא"ש
רב אלפסי
רמב"ם
שלמה בן יצחק (רש"י) |
| שפה |
עברית |
הטרוניה על השמטתו של עגנון מן הספר "מפיהם". הוזכרה כאן בעבר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2009 03:18 |
|
| |
ב"הכנסת כלה" פרק חמישי מספר עגנון על ר' אורי מסטרליסק שאמר: לא יתבעו את אורי על שלא היה אברהם אבינו, יתבעו אותו על שלא היה אורי. לי ידוע מימרא זו מר' זושא מאניפולי. האם עגנון שאל את המימרא לטובת ר' אורי או שיש לזה מקור.
[באותו פרק הוא כותב וורט חסידי יפה, שגזירה על חלק מהאנשים שיסתובבו בעולם לפרנסתם, כיוון שנשמת כל יהודי נאצלת מהתורה, מי שנשמתו אצולה מאות שנמצמאת במקומה הרי פרנסתו במקומו,, ומי שנשמתו אצולה מ"אם אינו ענין לכאן", גם הוא צריך להסתובב לחפש פרנסתו. האם זה וורט שלו או של צדיק אחר ואימצו?]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2009 22:29 |
|
| |
אכן סיפור זה מיוחס בדרך כלל לר' זושא, וככזה נדפס גם אצל מרטין בובר באור הגנוז, עמ' 261, ושם:
זמן מה לפני פטירתו אמר רבי זוסיא: אם ישאלו אותי למה לא היית משה אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא היית זוסיא יסתתמו טענותי.
ברשימת המקורות שבסוף הספר (עמ' 608) כתב בובר: 'נוסח זה שמעתי מפי מר יהודה יערי'. הוא איש העלייה השלישית הסופר יהודה יערי (אחיו של הביבליוגרף אברהם יערי).
עגנון לקח את כל הדברים שהביא בהכנסת כלה על ר' אורי מסטרליסק מן הספר אמרי קדוש, אך חיפשתי שם ולא מצאתי את הסיפור הזה (ומעניין שעגנון כותב: 'אין אורי מתיירא שידונו אותו שאורי איננו כאברהם' (ולא כמשה כרשום בנוסח בובר-יערי).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2009 00:53 |
|
| |
הנוסח המיוחס להר"ר זושא גם הוא מפורסם על אאע"ה ולא על מרע"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2009 09:04 |
|
| |
האם יש מי היודע מהו המקור המודפס המוקדם ביותר לסיפור זה על ר' זושא שהוא כ"כ מפורסם?
האם ייתכן שהראשונים שפרסמוהו על שני נוסחיו היו עגנון ובובר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2009 08:30 |
|
| |
נראה שהמקור לשאלה (שלא תישאל): "מדוע לא היית משה רבנו?", הוא בהלכות תשובה לרמב"ם (פ"ה ה"ב): "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם... ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2009 18:42 |
|
| |
כדאי להזכיר מנהג אצל כמה חסידים לומר ב'כגוונא', "ואתעטרת לטאטע (אבא) בעמא קדישא" תחת 'לתתא'. שמעתי את זה מר' מעכל לעבאוויטש, האדמו"ר מניקלשבורג וגם מחסידים אחרים. מדומני שהמקור מזידיטשויב מכיוון שהמילים נאמרו בנעימת זידיטשובאי.
ועל הסיפור מרבי ר' זושא, בדרך כלל מספרים שאמר זאת על אחיו רבי ר' מילך. אין לי המקור הקדום ביותר אבל יש לי 'מקור' אחר שפעם גם הופיע הסיפור ברידערס דייזעסט!
יש אמרה קצת דומה מרבי ר' בונם מפשיסכא עם נטייה פולנית. אם הקב"ה ישאל אותי אם אני רוצה להחליף עם אברהם אבינו אענה בשלילה, כי מה יהיה להרבש"ע מזה? עדיין ישארו אברהם אבינו אחד ובונם אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2009 23:12 |
|
| |
אודה ולא אבוש שמחשבותי על ש"י עגנון לא היו לטובה, עד שראיתי את ספרו" ימים נוראים", ודעתי כלפיו השתנתה.
|
|
|
|
|
