מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

חבלי משיח

ברכת החמה


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3

סך הכל 3 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-24/3/2009 01:49

ברכת החמה

בערב פסח תשס"ט תחול המצווה הנדירה ! אירוע של פעם ב-28 שנה ! - ברכת החמה.

לתושבי יו"ש: בסוף החודש יתקיים שעור מפי גמליאל שילה, אסטרונום ומרצה בכיר באסטרונומיה יהודית שימושית
בנושא "ברכת החמה", באמצעות הדמיות תלת מימדיות, קטעי וידאו ותמונות מרהיבות - נעבור מהמקורות עד
לאסטרונומיה העכשווית. מי שרוצה להגיע להרצאה ולקבל פרטים (יום, שעה, מקום) - שיפנה אלי לפרטי.

מהי ברכת החמה ? - נעזרנו באתר דעת .

ברכה הנאמרת אחת ל- 28 שנים לפי מחזור החמה

את התאריך לברכת חמה קובעים על פי חשבון התקופות של שמואל כפי שזה מוסבר במסככת עירובין (כ"ו ע"א) ובמסכת ברכות (כ"ט ע"ב) ושם מקור המנהג.

מהו חשבון התקופות של שמואל?
בתקופת התלמוד היה מקובל שאורך השנה השמשית הוא 365 יום ו- 6 שעות שהם 52 שבועות ועוד יום ו-6 שעות. לפי זה בכל שנה מתאחרת התקופה ביום אחד ו-6 שעות ביחס ליום בשבוע בו חלה התקופה בשנה הקודמת.
החישוב מראה שאחרי 28 שנים חוזרת התקופה לחול באותו יום ובאותה שעה כבתחילת המחזור. בשנה הראשונה של הבריאה נפלה תקופת ניסן לפי חשבון התקופות של שמואל בתחילת יום רביעי כלומר ביום שלישי בשעה שש בערב (אז מתחילה היממה בלוח היהודי). את "ברכת חמה" קבעו לומר ביום בו מתחילה תקופת ניסן בשנה הראשונה של המחזור וזה נופל תמיד ביום רביעי - היום בו נתלו המאורות.

איך מוצאים את השנה במחזור חמה?
מחלקים את מספר השנה לבריאת העולם ל-28, המנה מצביעה על מספר המחזורים שחלפו והשארית מצביעה על מספר השנה במחזור. שנת התשס"ט- 5769 - חלוקת השנה ל- 28 נותנת מנה 206 ושארית 1. ולפי זה עד שנה זו חלפו 206 מחזורי חמה ושנת תשס"ט היא שנה ראשונה במחזור 207 לחמה. בשנה זו נופלת תקופת ניסן ביום רביעי י"ד בניסן. עם זריחת השמש של יום זה יברכו בכל קהילות ישראל בעולם את "ברכת החמה".

איך למצוא את התאריך העברי בו נופלת תקופת ניסן לשמואל?
חשבון התקופות של שמואל הוא חשבון עממי ואין הוא מתאים לא לחשבון התקופות של הלוח העברי (תקופת רב אדא) ולא לחשבון התקופת האסטרונומי, ויש קושי מסוים במציאת התאריך לפי הלוח העברי (ר' הסבר בהלכות קידוש החודש להרמב"ם בפרק התשיעי). תקופות שמואל הם בתאריך קבוע בלוח השנה השמשי היוליאני, משום שגם לוח זה מבוסס על שנה שאורכה 365 יום ו– 6 שעות. תקופת ניסן לשמואל נופלת בשנה הראשונה של המחזור באופן קבוע ב– 26 במרץ בלוח היוליאני. תאריך זה מקביל בימינו (עד סוף המאה ה-21) ל- 8 באפריל בלוח הגריגוריאני (הלוח השמשי המקובל היום בעולם) והוא חל תמיד ביום רביעי בשבוע. בדרך כלל חל תאריך זה בחודש ניסן ולעתים רחוקות גם באדר (כמו בשנת תתקצ"ג - אז יברכו את ברכת חמה בכ"ט באדר ב').

ברכת חמה נאמרת ברוב עם. מתפללים שחרית בהשכמה או כמנהג ותיקין. מברכים את הברכה עם היראות גלגל השמש, ולא יאוחר משלוש שעות זמניות מעת הזריחה. אחרי 3 שעות מברכים בלי שם ומלכות, ויש פוסקים שמתירים לברך עם שם ומלכות עד חצות היום.

בפעם הבאה, אי"ה, נזכה לברך את הברכה ביום רביעי כ"ג בניסן תשצ"ז.

נוסח מלא של ברכת החמה לאשכנזים

א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-יְהֹוָה מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים:
ב הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל- (צְבָאָו) [צְבָאָיו]:
ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר:
ד הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם:
ה יְהַלְלוּ אֶת-שֵׁם יְהֹוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ:
ו וַ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק-נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:

ברוך אתה ה' אלוהנו מלך העולם עושה מעשה בראשית.

אֵל אָדון עַל כָּל הַמַּעֲשים.
בָּרוּךְ וּמְברָךְ בְּפִי כָּל הַנְּשָׁמָה.
גָּדְלו וְטוּבו מָלֵא עולָם.
דַּעַת וּתְבוּנָה סובְבִים הודו:
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּות הַקּדֶשׁ.
וְנֶהְדָּר בְּכָבוד עַל הַמֶּרְכָּבָה.
זְכוּת וּמִישׁור לִפְנֵי כִסְאו.
חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבודו:
טובִים מְאורות שֶׁבָּרָא אֱלהֵינוּ.
יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשכֵּל.
כּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם.
לִהְיות מושְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נוגַהּ.
נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעולָם.
שמֵחִים בְּצֵאתָם וְששים בְּבואָם.
עשים בְּאֵימָה רְצון קונָם:
פְּאֵר וְכָבוד נותְנִים לִשְׁמו.
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתו.
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אור.
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:
שֶׁבַח נותְנִים לו כָּל צְבָא מָרום.
תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שרָפִים וְחַיּות וְאופַנֵּי הַקּדֶשׁ:

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
ב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ:
ג יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה-דָּעַת:
ד אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם:
ה בְּכָל-הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם:
ו וְ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח:
ז מִ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל-קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ:
ח תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי:
ט פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵב מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:
י יִ יִרְאַת יְהֹוָה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי-יְהֹוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו:
יא הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים:
יב גַּם-עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב:
יג שְׁגִיאוֹת מִי-יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:
יד גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ אַל-יִמְשְׁלוּ-בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב:
טו יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי-פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות. וְלא שמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לא יושִׁיע, וַאֲנַחְנוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמודִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ. וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים. הוּא אֱלהֵינוּ אֵין עוד. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ. אֶפֶס זוּלָתו. כַּכָּתוּב בְּתורָתו. וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבתָ אֶל לְבָבֶךָ. כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוד:
וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה' אֱלהֵינוּ לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ. לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ. וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ. תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ. וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת על מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ. ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
וְנֶאֱמַר. וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:
קדיש

נוסח מלא של ברכת החמה לספרדים

(עפ"י הבן-איש-חי)

יש הנוהגים לשלב את הברכה עם תפילת שחרית: מיד אחרי "קדיש תתקבל" יוצאים אל מקום בו ניתן לראות את השמש ואומרים את המזמורים והברכה, ואחרי הברכה חוזרים לגמור את התפילה ומשלימים את סדר ברכת חמה באמירת "עלינו לשבח" שבתפילה.

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
ב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ:
ג יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה-דָּעַת:
ד אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם:
ה בְּכָל-הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם:
ו וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח:
ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל-קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ:
ח תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי:
ט פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵב מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:
י יִרְאַת יְהֹוָה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי-יְהֹוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו:
יא הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים:
יב גַּם-עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב:
יג שְׁגִיאוֹת מִי-יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:
יד גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ אַל-יִמְשְׁלוּ-בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב:
טו יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי-פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-יְהֹוָה מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים:
ב הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל- (צְבָאָו) [צְבָאָיו]:
ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר:
ד הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם:
ה יְהַלְלוּ אֶת-שֵׁם יְהֹוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ:
ו וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק-נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:

כי שמש ומגן ה' אלקים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים; ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים; הודינו לך אלקים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך; וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק; והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא; ואוהביו כצאת השמש בגבורתו .

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:
טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן:
טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:
יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ:
יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב:
יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, הנה אנחנו באים להודות לה' על מעשה בראשית אשר עשה, ולברך בשמו הברכה אשר תקנו חכמים זיכרונם לברכה ביום זה, על החמה בתקופתה שעומדת ברקיע בתחילת המחזור כ"ח שנה שלה, כמו תחילת עמידתה ביום רביעי בששת ימי בראשית, כדי לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, לתקן שורש מצוות הברכה הזאת במקום עליון, ויעלה לפניו כאילו כווננו במצווה הזאת כל הכוונות הראויות לכוון ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו, מעשה ידנו כוננה עלינו מעשה ידינו כוננהו.

הברכה נאמרת פעמיים: פעם ע"י הרב ופעם שניה ע"י הציבור כולו בקול אחד;

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית.

א הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ב הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ג הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ד לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ה לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ו לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל-הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ח אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ט אֶת-הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
י לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יא וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יב בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יג לְגֹזֵר יַם-סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יד וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
טו וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם-סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
טז לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יז לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יח וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יט לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כ וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כא וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כב נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כג שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר-לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כד וַיִּפרקנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כה נֹתֵן לֶחֶם לְכָל-בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כו הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

אֵל אָדון עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. בָּרוּךְ וּמְבורָךְ בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה:
גָּדְלו וְטוּבו מָלֵא עולָם. דַּעַת וּתְבוּנָה סובְבִים הודו:
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּות הַקּדֶשׁ. וְנֶהְדָּר בְּכָבוד עַל הַמֶּרְכָּבָה:
זְכוּת וּמִישׁור לִפְנֵי כִסְאו. חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבודו:
טובִים מְאורות שֶׁבְּרָאָם אֱלהֵינוּ. יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל:
כּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם. לִהְיות מושְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נוגַהּ. נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעולָם:
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בְּבואָם. עושִׂים בְּאֵימָה רְצון קונֵיהֶם:
פְּאֵר וְכָבוד נותְנִים לִשְׁמו. צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתו:
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אור. רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:
שֶׁבַח נותְנִים לו כָּל צְבָא מָרום. תִּפְאֶרֶת וּגְדוּלָה שְׂרָפִים וְחַיּות וְאופַנֵּי הַקּדֶשׁ:

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשָׂנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות וְלא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לא יושִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ. וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים. הוּא אֱלהֵינוּ וְאֵין עוד אַחֵר. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתו. כַּכָּתוּב בַּתּורָה. וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבותָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוד:

עַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ ה' אֱלהֵינוּ לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עול מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלוךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא. וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלוךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ. ה' יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד:
וְנֶאֱמַר וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:

אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצו כּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמו נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלות הַכּל. לְבַדּו יִמְלוךְ נורָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁילו וּלְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלו הָעז וְהַמִּשְׂרָה:
בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיון. בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה:
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פִּרוּד. גְּדול כּחַ וּגְבוּרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּואֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּיום צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי. מְנָת כּוסִי בְּיום אֶקְרָא:
וְהוּא רופֵא וְהוּא מַרְפֵּא. וְהוּא צופֶה וְהוּא עֶזְרָה:
בְּיָדו אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי. אֲדנָי לִי וְלא אִירָא:
בְּמִקְדָּשׁו תָגֵל נַפְשִׁי. מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה:
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי. אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּורָא:

[יש הנוהגים להוסיף על פי "שדי חמד": ""אנא בכח גדולת ימינך וכו'", "למנצח בנגינות מזמור שיר" (תהלים ס"ז), "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" (תהלים קכ"א), "שמש אומר שירה" מתוך פרק שירה. ואומרים ברכת הודאה עפ"י הנוסח המובא ב"שדי חמד" או עפ"י "בן איש חי" שנה ראשונה פרשת עקב. הנוסח מובא להלן].

יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך בו ברכת החמה לשמך, כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו בתקופת החמה אשר תהיינה בשנים הבאים עלינו לחיים טובים ולשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך, ותזכינו לראות פני משיחך, ויתקיים בימינו מקרא שכתוב "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים, ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא".

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נט עמוד ב
תנו רבנן: הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן, אומר ברוך עושה בראשית. ואימת הוי? - אמר אביי: כל עשרים ושמונה שנין, והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע.

קדיש על ישראל
מברכים זה את זה בברכת "תזכו לשנים רבות טובות ונעימות".

תוקן על ידי 3ברית ב- 27/03/2009 1:32:34

נשלח ב-24/3/2009 02:00

קצת תמונות.....

נשלח ב-26/3/2009 17:28

הרצאה בקרני שומרון מפי גמליאל שילה

אני מבקשת להזכיר שביום שלישי הקרוב הרצאה על ברכת החמה מפי האסטרונום
גמליאל שילה.

ההרצאה תלווה בשקופיות והדמיות תלת-מימדיות.

מי שרוצה להגיע להרצאה (מחוץ לישוב) מוזמן לפנות אלי לפרטי ואתן לו פרטים.

בינתיים אפשר לצפות בוידאו של גמליאל שילה לגבי ברכת החמה - כאן

תוקן על ידי 3ברית ב- 28/03/2009 21:24:20

נשלח ב-26/3/2009 18:21

ברכת החמה לא תואמת מבחינה אסטרונומית את הגדרתה

הרב שרקי ממכון מאיר מגיב למכתב אלקטרוני שקבל בעניין ברכת החמה
ואירוע היסטורי משמעותי שנרמז לכאורה בתאריך הקרוב בו היא תחול -
בערב פסח השנה (תשס"ט) . הרב סותר את העניין ואגב כך גם מסביר
את עניינה של ברכת החמה ומדוע היא חלה כל 28 שנים . ומדוע אין היא
תואמת מבחינה אסטרונומית את הגדרתה

הקש כאן לשיעור

נשלח ב-27/3/2009 00:34

התנפלות 'תלמידי חכמים' על דברי הרב שרקי

אחרי שפורסם השיעור של הרב שרקי ממכון מאיר על הטעויות האסטרונומיות בחישוב ברכת החמה, יצאו 'תלמידי
חכמים' בגידופים ולעג על הרב - בעיקר בפורום רוטר, לא יאומן לאיזו רמה נמוכה יכול להגיע תלמיד שמעביר
שעות רבות בישיבה ומקבע לעצמו דעות תוך זלזול בדברי חכמים מתוך טמטום הלב והדעת ויותר מכך : יאמר דברים
שלא נאמרו !!!

לכן אני מביאה חלק מהדברים שאמר תוך תמלול המלים מהקלטת. לא יעלה על הדעת שאדם, שרואה את עצמו
אינטלגנט, יוציא דברים מהקשרם ובכך יכתים את שמו הטוב של הרב.

פתח הרב שרקי ואמר שתלמיד של הרב מאוסטרובצא כתב מהזכרון במוצ"ש שהרב אמר שמאז בריאת העולם חל 3
פעמים קידוש החמה בערב פסח, רק 3, שנת יציאת מצרים, מבואר בגמרא ערב פסח שחל ביום רביעי, והקידוש השני
היה בשנת הגאולה של מרדכי ואסתר יד,טו וטז, ופעם שלישית בעת שיחול קידוש החמה בערב פסח לא ימשך זמן רב
ותהיה הגאולה בע"ה.

הוא הוסיף :
" לצערי הרב הדברים האלה לא היו ולא נבראו. מי שכתב את זה זה לא הרב מאוסטרובצא אלא מישהו כתב מהזכרון
במוצ"ש, זה פשוט לא נכון. קידוש החמה בערב פסח חל מאז שנת 1 לבריאת העולם 12 פעמים, הפעם- זה הפעם ה-
12. דבר נוסף ביציאת מצרים זה לא היה, זה היה רק 12 שנה יותר מאוחר.

מכרו לכם לוקשים, למרבה הפלא, מי ששלח את זה גם טרח לצלם את הספרים של הרבי מאוסטרובצא ואח"כ הוא
מקשה, והנה לפי הלוח שלפנינו חל בעבר קידוש החמה 10 פעמים, ועכשיו בשנת תשסט פעם ה-12... הוא מביא את
הדבר הלא נכון וגם מציין שזה לא נכון. ".

"..צריך לדעת שהגמרא בונה את זה על יסוד התקופה של שמואל שהיא לא נכונה מבחינה אסטרונומית, ולא עוד שכל
החישובים של לוח השנה שלנו, של הרב אדא שהיא אמנם גם לא נכונה אבל יותר מדוייקת, ואם נעשה חשבון של
מתי צריכה להיות ברכת החמה לפי תקופת רב אדא – עוד מיליון שנה בערך. מבחינה אסטרונומית טוענים שברכת
החמה זה הזמן שבו השמש חוזרת למקום שבו עמדה במעשה בראשית, ואז מברכים פעם ב-28 שנה, זה בנוי על זה
שהשנה לפי התקופה של שמואל, שהיא תקופה לא נכונה מבחינה אסט' היא 365 יום ורבע יום, רבע יום זה –6 שע',
כמה שעות יש ביום – 24 . 6 כפול 4 =24, השנה לפי תקופת שמואל, היא 365 יום ורבע, בגלל הרבע החליט האפיפיור
גריגורי לעשות שנת פברואר הארוך, פעם ב-4 שנים זה 29 יום, אבל הוא גם החליט שכל 400 שנה זה לא יהיה, פעם
ב- 400 שנה של מאות שלמות לא מונים את פברואר 29 יום אלא כ-28 יום.

על יסוד זה נבדוק מה מספר השבועות שיש בשנה. כמה ימים יש בשבוע – 7 ימים. כמה פעמים נכנס 7 ב-365 - ? 52
פעם. כמה נשאר ? יום ורבע. ז.א. שכל שנה השמש עולה ביום הראשון של השנה יום ורבע מאוחר יותר מהשנה
שעברה.

כיוון שאני רק מוסיף יום אחד, כדי שתחזור השמש להאיר באותו יום שבו היא האירה בפעם הראשונה, אני צריך
להכפיל בשבעה הימים של השבוע ב-4 שנים כדי להדביק את הרבע, 7 כפול 4 יוצא 28, לכן כל 28 שנה עושים את
ברכת החמה. אבל מאחר וזה לא נכון שהשנה היא 365 ורבע, יוצא שברכת החמה אינה מצביעה על שום
אמת אסטרונומית אבל זה לא משנה, צריך להודות לקדוש ברוך הוא על בריאת השמש, אז עושים את זה פעם ב-28
שנה .

לפעמים צריך לצאת ממקובעות מחשבתית ולהקשיב גם לדברים אחרים שמעשירים את הידע ונותנים עוד חידושים
ועוד ידע. אני מצטערת שאנשים התקיפו את הרב בלי שידעו על מה הם מתקיפים.

כתוב בתנא דבי אליעזר: ארבע ערלות יש לו ליהודי, ביניהם ערלת האוזן וערלת הלב, באחרית הימים הערלות האלו
יבואו לביטוי באטימות וברוע ובחוסר רצון לשמוע, אבל השם יכרות את הערלה הזאת ואז יוסרו הקליפות המונעות
מאיתנו לקבל את ההארה והדעת.

תוקן על ידי 3ברית ב- 27/03/2009 0:30:59

תוקן על ידי 3ברית ב- 28/03/2009 20:59:11

נשלח ב-27/3/2009 01:38

האמור באתר דעת, בראש האשכול, מחזק את דברי הרב שרקי

אתר "דעת" הוא אתר לימודי יהדות ורוח. עוד לפני השיעור של הרב שרקי - כתוב שחור על גבי לבן בדיוק מה
שאמר הרב שרקי, והנה לפניכם שוב:

איך למצוא את התאריך העברי בו נופלת תקופת ניסן לשמואל?
חשבון התקופות של שמואל הוא חשבון עממי ואין הוא מתאים לא לחשבון התקופות של
הלוח העברי (תקופת רב אדא) ולא לחשבון התקופת האסטרונומי, ויש קושי מסוים
במציאת התאריך לפי הלוח העברי (ר' הסבר בהלכות קידוש החודש להרמב"ם בפרק התשיעי). תקופות
שמואל הם בתאריך קבוע בלוח השנה השמשי היוליאני, משום שגם לוח זה מבוסס על שנה שאורכה 365 יום ו– 6 שעות. תקופת ניסן לשמואל נופלת בשנה הראשונה של המחזור באופן קבוע ב– 26 במרץ בלוח היוליאני. תאריך זה מקביל בימינו (עד סוף המאה ה-21) ל- 8 באפריל בלוח הגריגוריאני (הלוח השמשי המקובל היום בעולם) והוא חל תמיד ביום רביעי בשבוע. בדרך כלל חל תאריך זה בחודש ניסן ולעתים רחוקות גם באדר (כמו בשנת תתקצ"ג - אז יברכו את ברכת חמה בכ"ט באדר ב').

תוקן על ידי 3ברית ב- 27/03/2009 1:33:50

נשלח ב-27/3/2009 11:11

ביזוי תלמידי חכמים

בס"ד

אני בהלם מהתגובות של כל מיני אנשים לגבי השיעור של הרב שרקי. הנה תלמיד חכם מביא דברים בטוב טעם. סה"כ הסביר את הלוח של רב שמואל ושאינו מדוייק מבחינה אסטרונומית, והרבה פחות מדוייק מאשר הלוח של הרב אדא, לפיו אנו מחשבים את הלוח העברי. אבל אנחנו משתמשים בלוח של הרב שמואל כדי לתת קביעות לברכת החמה.

כנראה שאנשים מנסים לייחס איזו משמעות מיסטית לעובדה שברכת החמה נופלת השנה בפסח. ומכיוון שזה מפריע להזיות שלהם אז הם ישר קופצים בראש.

לאן התדרדר הדור הזה? ועוד כל מיני "כאילו" חכמים שגולשים כל היום באינטרנט ומכלים את חייהם לריק בהזיות גאולתיות במקום ללמוד תורה.

על זה נאמר "חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" . שרואים רב (כמו הרב שרקי) שיודע לחשב תקופות אז נעשה קידוש שם שמיים לעיני אומות העולם. ולהיפך. היום כמה שהבן אדם בור במתמטיקה ומדע כך הוא נחשב יותר צדיק בתורה , ה' ישמור.

נשלח ב-27/3/2009 17:35

- נמחק -

תוקן על ידי 3ברית ב- 28/03/2009 20:23:06

נשלח ב-28/3/2009 20:25

המשקיף, שבוע טוב.

סגנון הכתיבה שלך, וזו לא פעם ראשונה, לא יתקבל פעם נוספת. להבא - תיחסם.

אם יש לך משהו ענייני לאמר על דברי הרב אורי שרקי, כאן הבמה לאמר. גם אם ההבנה שלך שונה , למרות שאתה לא
רב ולא הוסמכת כרב, הרי שאם קיבלת מידע אחר מבוסס על תכנים אחרים המנוגדים לדברי הרב - תעלה אותם.

הסגנון המשתלח סתם ככה בגלל שמתחשק לך, מעיד עליך ולא על אחרים.

מחקתי את תגובתך ואם תמשיך ככה, לא תורשה לכתוב בפורום הזה.

תוקן על ידי 3ברית ב- 28/03/2009 20:53:32

נשלח ב-28/3/2009 20:53

תגובתו של הרב שרקי

להתקפותיהם של מגיבים למיניהם שלא טרחו להקשיב לשיעור אבל השמיצו וגידפו את הרב. תגובתו של הרב שרקי
באמצעות אחד מתלמידיו לאשכול המתייחס לשיעורו - ברוטר:

הודעה שהועברה מהרב שרקי:

אני לא אשם בכך שמספר אנשים שטחיים לא הבינו דבר שהוא פשוט עבור כל מי שלמד את הנושא מתוך הש"ס והפוסקים. כל הדברים שאמרתי הופיעו גם בעיתון "המודיע" החרדי, כולל שלפי החישוב של רב אדא הברכה תחול בעוד מיליון שנה. גם פורסם שם שהדברים המיוחסים לרבי מאוסטרובצא מוטעים ונרשמו על ידי אחד השומעים במוצאי שבת הגדול אחרי דרשת הרבי. אציין גם שחלק מיראת שמים אמיתית הוא לדעת לאהוב את האמת גם כשהיא סותרת את הבנת ההמון, ובפרט כשדברי הם כדעת גדולי ישראל (ובכללם הרמב"ם בהלכות קידוש החודש) שכתבו שתקופת שמואל אינה נכונה מבחינה אסטרונומית.

אורי שרקי

---

אציין כי תגובתו של הרב שרקי פורסמה בפורום רוטר ביום שישי, ב' ניסן.

תוקן על ידי 3ברית ב- 28/03/2009 21:30:14

נשלח ב-28/3/2009 23:52

האם שונו סדרי בראשית ?......

בשיחה שהיתה לי עם הניק "אדמק", שהוזמן גם לפורום הזה, הוזכר החידוש שהמשקיף הזכיר לגבי 'שינוי סדרי בראשית' באשכול אחר - (הקש על הלינק ) . שאלתי את אדמק לדעתו - וכך הוא כותב:

אינני שולל גם את האפשרות הזאת ששונו סדרי בראשית, אלא כפי כתבת, זה לא מופיע בשום מקור תורני מלבד שיכתוב של שיעורו של הרב מאוסטורבצא. סתם לדוגמא, מובא במדרשים שבשנת המבול, חוקות שמיים עמדו מלכת, האם זה אומר ששנה זו אינה אמורה להחשב בחישובי שנים, כנ"ל בימי יעקב (שקפצה לו הדרך) או בימי יהושע (שהשמש עמדה), האם שעות אלה נמחקו מתחשיבי הזמנים? אין לדעת.
כך שבאמת עד שיבוא המשיח ויאמת את הדברים האמיתיים, לא נדע.
לגבי התאריכים שיש לפני, יציאת מצריים היתה בשנת ב'תמ"ח (ניתן לחשב זאת בקלות לפי התאריכים בספר בראשית). ברכת החמה הקרובה ביותר היתה בשנת ב'תל"ז 11 שנים קודם, אכן זה היה בי"ד ניסן ערב פסח (בפעם הראשונה). לעומת זאת זמן פורים היה קרוב מאוד לבנין בית המקדש השני שזה היה בקרבת שנת ג'ת"ח, יש סברה שזה היה בשבת ג'ת"ל. בתקופה זו ברכות החמה היו בשנות ג'תי"ז (י"ט ניסן) וג' תמ"ח (כ"ט אדר ב'), ולא בערב פסח.
המעניין הוא שדוקא כ-430 שנה מאוחר יותר בשנה שלפני (ג'תתל"ז) חורבן בית שני אכן נפל ברכת החמה בי"ד ניסן...
לסיום. תודה לך, על ההערה בסוף, אני משקיע הרבה מאמץ להראות לאנשים שניתן לפתוח את המחשבה, לצאת מה"קופסא" ובו בזמן לא לזוז מילימטר מאמונת חכמים וההלכה.

תוקן על ידי 3ברית ב- 28/03/2009 23:53:45

נשלח ב-29/3/2009 00:36

לגבי הודעתו של אדמק, יש המשך של השיחה, ובה קושיה לגבי הערתו לעיל "מצריים היתה בשנת ב'תמ"ח (ניתן לחשב זאת בקלות לפי התאריכים בספר בראשית). ברכת החמה הקרובה ביותר היתה בשנת ב'תל"ז 11 שנים קודם, אכן זה היה בי"ד ניסן ערב פסח (בפעם הראשונה). ".

נדמה שהיתה כאן סתירה או טעות, אך ההסבר של אדמק היה :
יציאת מצריים אכן היתה ב-ב'תמ"ח, אך את פסח חגגו הרבה לפני כן, לא כתוב ברש"י - על הפסוק "ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו" כאשר לוט מזמין את המלאכים לביתו - "פסח היה"?
זה שלא היו מצווים במצוות זה לא אומר שלא קיימו אותם על עניין זה ועל אחרים נאמר "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה"
וכפי שתשימי לב דייקתי בלשוני, כתבתי (ואפילו צטטת) "11 שנים קודם, אכן זה היה בי"ד ניסן ערב פסח" ולא משהו אחר כגון "ביציאת מצריים 11 שנים קודם לכן"!

כיוון שיש המשך מעניין מאד לשיחה הזאת, בה שללתי אפשרות שהיתה ידיעה מוקדמת על גאולת מצרים, ומצות לא בהכרח מסמל את חג המצות (ששונה מחג הפסח ומשמעותו), אלא ייתכן זה היה תוצר מזון בשעתו בגלל שנות הרעב, ואין שום מקור לכך שברכת החמה היתה ב'ערב פסח' בתקופת לוט, הרי שהרב שרקי צדק שאמר שבגאולת מצרים לא היתה שום ברכת חמה אלא רק 12 שנה לאחר מכן.

אבל, אדמק הוזמן לפורום ואני מקווה שיבוא ונוכל להמשיך את הדיון כאן בע"ה.

תוקן על ידי 3ברית ב- 29/03/2009 1:15:50

נשלח ב-29/3/2009 00:40

בס"ד

שבוע טוב,

גם לדעת הרמב"ם לא היו שינויים בסדרי בראשית מתחילת היצירה כפי שניתן להבין מהלכות קידוש החודש, שם הוא מסביר שניתן לחשב כל תקופה משנת היצירה והלאה:

הלכות קידוש החודש פרק ט

א שנת החמה--יש מחכמי ישראל שהוא אומר שהיא שלוש מאות חמישה ושישים יום ורביע יום, שהוא שש שעות; ויש מהן שהוא אומר שהיא פחות מרביע היום. וכן חכמי יוון ופרס, יש ביניהן מחלוקת בדבר זה.

ב מי שהוא אומר שהיא שס"ה יום ורביע יום, יישאר מכל מחזור של תשע עשרה שנה, שעה אחת וארבע מאות וחמישה ושמונים חלקים, כמו שאמרנו. ויהיה בין תקופה לתקופה, אחד ותשעים יום ושבע שעות וחצי שעה; ומשתדע תקופה אחת באיזה יום ואיזו שעה היא, תתחיל למנות ממנה לתקופה השנייה שאחריה, ומן השנייה לשלישית, עד סוף העולם.

ג תקופת ניסן, היא השעה והחלק שתיכנס בו השמש לתחילת מזל טלה; ותקופת תמוז, היות השמש בראש מזל סרטן; ותקופת תשרי, היות השמש בראש מזל מאזניים; ותקופת טבת, היות השמש בראש מזל גדי. ותקופת ניסן הייתה בשנה הראשונה של יצירה לפי חשבון זה, קודם מולד ניסן בשבעה ימים ותשע שעות ושש מאות ושניים וארבעים חלקים--סימנה ז' ט' תרמ"ב.

ד דרך חשבון התקופה, כך הוא: תדע תחילה כמה מחזורין שלמים משנת היצירה עד מחזור שתרצה, וקח לכל מחזור מהן שעה אחת ותפ"ה חלקים; וקבץ כל החלקים שעות, וכל השעות ימים, ותגרע מן הכול שבעה ימים ותשע שעות ושש מאות ושניים וארבעים חלקים; והשאר תוסיף אותו על מולד ניסן של שנה ראשונה מן המחזור, ייצא לך באיזו שעה ובכמה בחודש תהיה תקופת ניסן של אותה השנה הראשונה באותו מחזור. וממנה תתחיל למנות אחד ותשעים יום ושבע שעות ומחצה, לכל תקופה ותקופה.

נשלח ב-29/3/2009 01:59

הרמב"ם כותב על אי דיוק של תקופת שמואל מבחינה אסטרונומית:

*******

הלכות קידוש החודש פרק י

א שנת החמה למי שהוא אומר שהיא פחות מרביע מחכמי ישראל, אומר שהיא שלוש מאות חמישה ושישים יום וחמש שעות ותשע מאות שבעה ותשעים חלקים ושמונה וארבעים רגע; והרגע, אחד משישה ושבעים בחלק. ולפי חשבון זה, תהיה תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעה ומאה ואחד ועשרים חלק ושמונה וארבעים רגע--סימן להן י' כ"א קכ"א מ"ח. ולא תמצא תוספת במחזור של תשע עשרה כלל, אלא בכל מחזור מהם ישלמו שני החמה עם שני הלבנה הפשוטות והמעוברות

*****
כלומר שנת החמה היא פחותה מ 365.25 ימים לדעת חלק מחכמי ישראל.
שנת החמה השוויונית: equinoctal year = 365.2424
שנת החמה על פי הלוח העברי( רב אדא): 365.2468 (שלוש מאות חמישה ושישים יום וחמש שעות ותשע מאות שבעה ותשעים חלקים ושמונה וארבעים רגע).

כלומר, גם הלוח העברי לא מדוייק עד הסוף, וחג הפסח מתאחר בממוצע כיום אחד כל 224 שנים לתוך הקיץ!

בשביל כנראה נצטרך סנהדרין במהרה בימינו אמן.

נ.ב. יתכן שהמחלוקת לגבי שנת החמה תלויה במה מודדים.

שנת השוויון האביבי היא בממוצע 365.2424 ימים.
השנה הטרופית הממוצעת היא 365.24219 ימים.
השנה הכוכבית (יחסית לכוכבים הקבועים) היא יותר ארוכה :365.256363004 ימים.

נשלח ב-29/3/2009 02:08

בס"ד

הייתי רוצה להסביר שתי נקודות חשובות שכל אדם ותלמיד חכם שלומד תורה צריך לדעת כדבר בסיסי לפני שמתחילים ללמוד תורה שבכתב ובעל פה.

· הדבר הראשון הוא שכל מה שאמרו חכמי התלמוד התנאים והאמוראים הכל הם דברי אלוקים חיים שעברו בקבלה מדור לדור. ולכן כל מחלוקת שיש בגמרא צריך להבין שאם נפסקה הלכה כצד אחד, אין זה אומר שהצד השני טעה, אלא שחז"ל מסבירים לנו שכל תנא רואה את הסוגיה מזוית אחרת ושניהם צודקים רק שלהלכה נפסק כצד זה או אחר מכל מיני סיבות.

· דבר נוסף ישנו כלל בגמרא שואמר "בטל הטעם לא בטל הגזרה" שזה אומר שיש פסקים שניתנו עליהם טעמים בגמרא ואפילו שהטעמים הללו כבר לא רלוונטים, עדיין הפסיקה עומדת בעינה וזאת מסיבה שישנם עוד כמה סיבות למה נפסקה ההלכה, כך שחז"ל לא גילו לנו אותם.

· חז"ל לא פסקו הלכות ואמרו דברים ממה שנראה להם נכון בשעתו, כל דברי חז"ל הם מתוך התורה או מסורת שקיבלו, אבל בשום פנים ואופן לא ממקורות שלא מהתורה.

· דבר נוסף חשוב הוא שכל דברי חז"ל בגמרא נאמרו על פי רזי וסודות התורה (כך אומר הזוהר לא זכור לי איפה), רק שהגמרא זה לא ספר קבלה ולכן הדברים כתובים בצורה נעלמת ופשטנית.

אלו הם הנחות יסוד בלימוד חז"ל וכל אלה שלא הולכים בשיטה זו בדרך כלל משתייכים לזרם הקונסרבטיבי או הרפורמי (אני לא רומז לשום רב שמשתייך אליהם...) ועליהם אין מה לדבר, זו לא התורה שהנחילו לנו אבותינו. לכן הטענות שיש לי ולאחרים על דברי הרב שרקי זו על צורת ההתבטאות והחשיבה על דברי חכמי הגמרא.

כל מי שלומד את הנושא של סוד העיבור, והתקופות, והלוח השנה, יודע שהחישובים הם לא מדוייקים, והלוח שבנה הלל הוא ממוצע, לא בגלל שלא ידעו לחשב בדיוק אלא בגלל שאי אפשר לבנות לוח לכל השנים בצורה מדוייקת עד סוף הדורות מראש. דבר זה נוגע לתנועת הכוכבים שההיקף שמקיפים אינו עגול אלא אליפסי, ולכן החישוב הוא ממוצע (הגמרא בעצמה אומרת על הילוך הכוכבים "פעם מאחר ופעם מקדים" ).

אם נסתכל, למרות שהלוח העיברי בנוי ברובו על שיטת רב אדא חז"ל פסקו בנושא ברכת החמה דווקא כשמואל. ואם הגמרא פסקה כשיטתו אי אפשר לומר כמו שאומר הרב שרקי שזה בגלל מה שהיה מקובל אז, רק בגלל שזה לא מסתדר לו עם החישובים האסטרונומים. חז"ל לא פסקו על פי מדידות שעשו מאיזה טלסקופ וכו' אלא על פי התורה נטו, ודבריהם מחייבים אפילו שזה לא מסתדר עם מה שנראה לנו. ופה המקום להגיד מה שהתורה הורתה לנו "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"

ואומר רש"י : ימין ושמאל - אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל.

אז אם על פי המדע והאסטרונומיה של היום לא מסתדר מה שהגמרא פסקה אז נגיד שזה "בולשיט", או מילים בסגנון הזה. המדע לאורך כל ההיסטוריה תיקן את עצמו ואת התיאוריות שלו לפי התקדמות המדע והטכנולוגיה, וכן אין תשובות חד משמעיות אלא "תיאוריות".

לעומת זה יש לנו מסורת בתורה בת אלפי שנים שכך צריך לנהוג, לא בגלל שזה דעה של מישהו שלא ידע להיסתכל בטלסקוף נכון אלא על פי התורה.

זאת ועוד שעל פי תורת הסוד שקיבלנו מרבינו האר"י הקדוש מפי אליהו זכור לטוב, מחזור החמה אכן צריך להיות 28 שנה.

אנסה להסביר על פי הסוד עד כמה שניתן:

ישנם עולמות עליונים וכל עולם יש לו תפקיד משלו. כל עולם (או פרצוף בלשון קבלה) יש לו שם קבלי, וכן שם משמות הקודש. כל מה שיש בעולם הגשמי שלנו יש לו כנגדו שורש בעולמות העליונים ובפרצופים.

השמש שלנו היא כנגד עולם (פרצוף) שנקרא זעיר אנפין (ז"א בקיצור), והשם שלו משמות הקודש הוא שם השם במילוי אלפין כזה: יוד הא ואו הא, ובקיצור נקרא שם מה (בגימ' 45 כמנין השם במילוי אלפין).

אומר לנו האר"י למה ברכת החמה היא כל 28 שנים בגלל שהשם של השמש (ז"א) שהוא שם מה (כזה: יוד הא ואו הא) במילוי המילוי יש בו 28 אותיות כזה: יוד ואו דלת , הא אלף , ואו אלף ואו , הא אלף.

גם לגבי שיטת שמואל ששנת חמה היא 365 ורביע (6 שעות) יש לזה אסמכתה על פי הקבלה אבל ההסבר הוא ארוך וקשור לצירופי אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. זאת אומרת שאפילו שעל פניו הדברים נראים לא תואמים חז"ל פסקו כך כי יש לכך טעמים על פי הסוד ובטח לא על על פי השכל שלנו.

ישנם הרבה דוגמאות לכך ואציין שניים:

1 מה שנוהגים לעשות מים אחרונים בסעודה, על פי פשט הוא בגלל מלח סדומית שהיתה מסוכנת לעיניים ולפה, ולכן שפכו מעט מים בסוף הסעודה על הידיים לפני ברכת המזון. היום אין לנו מלח סדומית, ואין חשש לפגיעה כזו ובכל זאת אנו ממשיכים בפסק הלכה של הגמרא לעשות מים אחרונים, ולמה? מכיוון שזו לא הייתה הסיבה העיקרית והיחידה, אלא שעל פי סוד חייב לעשות כן, ועד היום הלכה בכל מקום לעשות מים אחרונים.

2 הגמרא שואלת על אסתר, איך היא הייתה מלכה של אחשורוש והייתה עימו ביחד, הרי התורה אסרה להיתחבר עם הגויים (אני משתמש בלשון נקייה אבל אתם מבינים למה אני מתכוון)? הגמרא נותנת טעם סתום "אסתר קרקע עולם הייתה". המפרשים שלא הבינו את הסוד שהגמרא מסתירה, ניסו להסביר זאת בכל מיני דרכים דחוקות... אבל הזוהר אומר לא היה ולא נברא, אלא שאסתר הייתה שולחת שידה במקומה והייתה נראת כמוה והיא הייתה הולכת אל אחשורוש... והגמרא רמזה זאת והמפרשים לא הבנו את דברי הגמרא (הפשטנים), ולא כאן המקום להסביר על פי הסוד את המוסג "אסתר קרקע עולם הייתה".

ועל זה אומר הזוהר : "ואתתא קרקע איהי בארעא, כמה דאוקמוה, אסתר קרקע עולם היתה, ואי תימרון שום ביש עלה דאסתאבת באחשורוש, וזכתה לאתלבשא בה רוחא דקודשא, הדא הוא דכתיב (אסתר ה א) ותלבש אסתר מלכות, הא אמר קודשא בריך הוא, (ישעיה מב ח) אני יהו"ה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים, ורוחא דקודשא שכינתא הות, דאיהי שם דאתלבשת באסתר. אבל רבנן, ווי לאינון דאכלין תבן טבל דאורייתא, (חמו"ר דאורייתא, דאתחשיב ח'כם מ'ופלא ו'רב ר'בנן), ולא ידעי בסתרי דאורייתא, אלא קלין וחמורין דאורייתא, קלין תבן דאורייתא, חומרא דאורייתא, חטה, חט ה', אילנא דטוב ורע"

כלומר הזוהר מזהיר לא להבין דברי חז"ל כפשוטם אלא על פי סודם של דברים...

וישנם עוד הרבה דוגמאות כאלה למכביר, והכוונה היא פשוטה: כל מה שחז"ל אומרים לנו בגמרא ונפסק להלכה זו היא אמת, וכך צריך לנהוג, אפילו אם הדברים לא נראים לנו.

וכן על דברי הגאון מאוסרובצא, אי אפשר לדחות את הדברים כך סתם ולהגיד שלא הועותקו נכון, קל להגיד ולדחות כך. נכון שבשנת יציאת מצרים לפי הלוח שלנו לא הייתה ברכת החמה, וגם לא בנס פורים, וגם נכן שברכת החמה הייתה יותר מ 3 פעמים ביד ניסן. אבל בגלל שדברי האדמו"ר לא נראים לנו, ולא חקרנו את הדבר, נדחוק ונגיד שהמעתיק לא העתיק נכון, ומוכרים לנו לוקשים, זה לא במקום.

ועובדה שרבי דוד טוען שאין סתירה בדברי הגאון, וכן הרב בניהו שמואלי ראש ישבת המקובלים בירושלים גם מביא את דבריו ומתרץ עליו.והדברי יואל (האדמו"ר מסאטמר) מביא ראיות שביציאת מצרים הישתנו המאורות לפי הפסוק "משנה עתים ומחליף את הזמנים" וכו'.

לסיכם דברי חז"ל חיים וקיימים אפילו, יבואו אלף מדענים ותיאוריות ויגידו אחרת, וכל רב שמדבר כך לדעתי זה מכיוון שלא מבין את הדברים על פי פנימיותם.

שבוע טוב.

נשלח ב-29/3/2009 03:42

nipnap שלום,

אתה עושה אותה טעות שעשה קודמך, רק מייפה את זה בצורה יותר מכובדת.
כבוד הרב שרקי מעולם לא אמר שתקופת שמואל זה "בולשיט". הוא אמר שדברי הכותב שברכת החמה קרתה ב יד' ניסן רק 3 פעמים בהיסטוריה הם "שטויות במיץ עגבניות". כל אחד שרוצה להווכח שיסתכל בלוח ויראה.
שוב מסלפים את דבריו.
אתה בעצמך מודה בזה. האם לדעתך דברי המעתיק של הדרשה של הרבי מאוסטרובצקא הם גם דברי אלהים חיים? איזו דעת תורה זו?
האם הרב שרקי פסק ח"ו לבטל את ברכת החמה מכיון שבטל הטעם?
הבאת טעמים יפים על פי הסוד לשיטתו של רב שמואל, האם זה מעלה או מוריד מעובדת חוסר דיוקו האסטרונומי? האם הרב נתן שיעור על פי הסוד?
אתה יודע עם הרב לומד את פנימיות התורה או לא?
הרמב"ם סובר שלא השתנה הזמנים מבריאת העולם. האם אתה יכול לשיטתך לחלוק על הרמב"ם? יש לך סימוכים מחז"ל וראשונים שנשתנו המאורות, או שמדובר בחידוש?

בקיצור, לא לעניין.

בית >

פורומים >

אקטואליה וחדשות >

חבלי משיח >

ברכת החמה

מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול

1 2 3

סך הכל 3 דפים.

שאלות ותשובות ·תנאי שימוש והצהרת פרטיות ·נגישות ·פרסמו אצלנו

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.